![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
מאז ששימש לתקופה קצרה כמאמן הפועל ירושלים והיה עוזרו של דן שמיר בהפועל חולון, מודי מאור נעלם בשנים האחרונות מהכותרות. הוא בנה לעצמו קריירה הרחק מהבית: תחילה בניו זילנד, לאחר מכן ביפן ולבסוף בארצות הברית. כעת, בגיל 41, המסע יוצא הדופן הזה הביא אותו עד לספסל של דאלאס מאבריקס.
קבוצת ה-NBA הודיעה רשמית כי מאור יצטרף לצוות האימון של דאסטי מיי וישמש עוזר מאמן בעונת 2026/27. בכך השלים המאמן הישראלי בתוך חודשים ספורים מעבר כמעט בלתי נתפס: מאליפות היסטורית ביפן, דרך מינוי לעוזר מאמן במכללת מישיגן ועד ל-NBA.
למאור ולמיי יש מערכת יחסים מקצועית קצרה מאוד, אבל הסיפור שמאחוריה מסביר כיצד הצליח הישראלי להגיע לבמה הגדולה בעולם. בחודש מרץ האחרון צלצל הטלפון של מאור, שאימן אז את נגסאקי ולקה. על הצג הופיע מספר אמריקני לא מוכר, והוא החליט לא לענות, מתוך מחשבה שמדובר כנראה בסוכן שמנסה להציע לו שחקן.
כעבור זמן קצר הגיעה הודעת טקסט. החתום עליה היה מיי, אז מאמן מישיגן, שהודיע למאור כי התפנה מקום בצוות שלו וכי הוא רוצה לשוחח איתו. השניים מעולם לא נפגשו, מאור מעולם לא אימן בארה"ב, ובאותו שלב הוא כלל לא היה בטוח שמעבר ממשרת מאמן ראשי ביפן לתפקיד עוזר במכללות הוא הצעד הנכון.
הרעיון לא נולד במקרה. כשנתיים קודם לכן האזין מיי לפודקאסט המאמנים "Slappin' Glass", שבו התארח הישראלי. במהלך הפרק דיבר מאור בין היתר על זוויות החסימה הנכונות בהתקפת מעבר. מיי התרשם, רשם לעצמו את הרעיון והמשיך הלאה - אבל לא שכח את המאמן שממנו שמע אותו.
כאשר עוזרו ג'סטין ג'וינר עזב את מישיגן כדי להפוך למאמן הראשי של אורגון סטייט, שמו של מאור עלה מחדש. מיי החל לברר עליו והתרשם מכך שמדובר במאמן ראשי מנוסה שמגיע מתרבות כדורסל שונה לחלוטין מזו של המכללות בארה"ב. "רציתי להביא מאמן שטוב ממני", הסביר מיי בראיון ל"אתלטיק".
מיי הסביר כי אחרי זכייה באליפות קיימת סכנה שמאמן ישתכנע שמצא את "נוסחת הקסם" ויפסיק להשתנות. הוא, לעומת זאת, לא רצה שמישיגן תשחק בעתיד באותה צורה רק מפני שהשיטה הנוכחית הצליחה. מאור, שמגיע מהכדורסל הישראלי, האוסטרלי והיפני, הציע בדיוק את נקודת המבט האחרת שחיפש.
מיחידה מיוחדת לאימון ילדים
הדרך של מאור ל-NBA נבנתה שלב אחרי שלב. הוא נולד בלוס אנג'לס ועבר עם משפחתו לישראל כשהיה בן שמונה. בגיל 18 התגייס לצה"ל ושירת במשך חמש שנים, בין היתר כקצין ביחידה מיוחדת. כשהשתחרר עדיין לא ידע במה ירצה לעסוק, ולכן יצא לטיול של כשבעה חודשים בהודו, בתקווה להבין מה הכיוון הנכון עבורו.
במהלך הטיול החליט שהוא רוצה להיות מורה. לקראת סיום לימודי החינוך נדרש לצבור שעות של עבודה מעשית עם ילדים, ואחת האפשרויות שניתנו לו הייתה לסייע באימון קבוצת כדורסל צעירה. אחרי שני אימונים בלבד עם ילדים בני שמונה הוא כבר הבין שמצא את המקצוע שלו. במקום להפוך למורה בכיתה, החליט להיות מאמן על הפרקט.
בשנים הראשונות עבד כמעט עם כל שכבת גיל אפשרית, מילדי גן ועד לשחקנים צעירים. במקביל שימש במשרה חלקית עוזר בנבחרת העתודה, ובהמשך התנדב במחלקת הסקאוטינג והווידאו של הפועל חולון. העבודה ללא שכר הפכה בהדרגה למשרה מקצועית, ומאור קודם לתפקיד עוזר המאמן של שמיר.
משם התקדם למכבי אשדוד ולהפועל ירושלים. בעונת 2016/17 שימש עוזר בצוות של סימונה פיאניג'אני והיה שותף לזכייה באליפות המדינה. בנובמבר 2017, לאחר פיטוריו של פוטיס קציקאריס, קיבל בגיל 32 את תפקיד המאמן הראשי של ירושלים. הקדנציה הייתה קצרה ולא מוצלחת ובפברואר 2018 הוא סיים את תפקידו.
מהמקום האחרון לגמר הפלייאוף
הפיטורים מהפועל ירושלים היו נקודת מפנה בקריירה של מאור. הוא התאחד מחדש עם שמיר, תחילה בהפועל חולון וב-2019 עבר איתו לניו זילנד ברייקרס מליגת ה-NBL. התקופה הראשונה הייתה קשה ובעונת 2021/22, בעיצומה של תקופת הקורונה, הקבוצה סיימה במקום האחרון עם מאזן 23:5.
שמיר עזב ומאור קודם למאמן הראשי. בתוך עונה אחת הוא הוביל שינוי קיצוני: הברייקרס סיימו את העונה הסדירה במקום השני עם מאזן 10:18, חזרו לפלייאוף אחרי חמש שנות היעדרות והגיעו עד לסדרת הגמר - שם נכנעו לסידני קינגס רק לאחר משחק חמישי ומכריע והפסידו 3:2 בסדרה.
בעונתו השנייה התמודדה הקבוצה עם פתיחה קשה, פציעות ושינויים בסגל, אך הצליחה להתאושש ולהגיע לטורניר הפליי-אין. בסיכום שתי העונות הסדירות שלו כמאמן הראשי של הברייקרס רשם מאור מאזן 25:31. באותה תקופה נאלץ לאמן הרחק מישראל לאחר 7 באוקטובר. "המשפחה שלי במקלטים, החברים שלי במלחמה", סיפר אז בראיון.
האליפות ההיסטורית ביפן
בקיץ 2024 עזב מאור את הברייקרס וחתם לשנתיים בנגסאקי ולקה מהליגה הבכירה ביפן. בארץ השמש העולה הוא שינה את סגנון המשחק מכדורסל איטי למהיר יותר. בעונה השנייה התוצאות הניבו פרי, נגסאקי רשמה מאזן 13:47, הטוב ביותר במחוז המערבי, ובהמשך השלימה ריצת פלייאוף מרשימה וזכתה לראשונה בתולדותיה באליפות יפן.
מאור עזב את יפן כשהמעמד שלו נמצא בשיא. הוא יכול היה להמשיך בנגסאקי, לחתום בקבוצה יפנית אחרת או לבחור בין הצעות מהיורוקאפ ומה-NBL האוסטרלית. לפי ה"אתלטיק", אם היה בוחר להישאר ביפן - היה מרוויח בערך פי שניים מהשכר שהוצע לו במישיגן. ובכל זאת, האפשרות לעבוד עם מיי משכה אותו.
לא מצא מילה רעה על מיי
לפני שקיבל החלטה התקשר מאור לראיין פאנון, מאמן ארקנסו סטייט, שעבד איתו בהפועל ירושלים כעשור קודם לכן. פאנון כבר שוחח עם מיי על האפשרות להביא את מאור לצוות. לדבריו, השידוך נראה טבעי: את מאור תיאר כאדם החכם ביותר כמעט בכל חדר שאליו הוא נכנס, ועל מיי אמר שאין לו אגו.
מאור פנה גם לאיגור קולשוב, ששיחק בפלורידה בתקופה שבה מיי היה עוזר המאמן. קולשוב תיאר בפניו את מיי כ"אדם של חמישה כוכבים" - מאמן שיודע ליצור קשר אישי עם שחקן, אך גם להציב בפניו אתגרים. מאור המשיך להתקשר למאמנים ולשחקנים שעבדו עם מיי, אך לא הצליח למצוא אדם שיאמר עליו דבר שלילי. "זה אומר הרבה. שוב ושוב שמעתי את אותם הדברים: הוא אדם אמיתי", סיפר.
כאשר סיפר לאשתו ליאת שהוא שוקל ברצינות את ההצעה, היא הזכירה לו שמשמעות המהלך היא להכניס יבשת רביעית לחיי המשפחה. אחרי ישראל, ניו זילנד ויפן, מאור, אשתו ושתי בנותיהם יצטרכו לעבור לארה"ב - מדינה שבה הן מעולם לא חיו. למרות השכר הנמוך יותר והוויתור על תפקיד המאמן הראשי, הוא החליט לקבל את ההצעה.
שני מאמנים שלא נפגשו
הקשר המקצועי בין מיי למאור נבנה עוד לפני שלחצו ידיים. הם החלו לצפות במשחקים של הקבוצות זה של זה, לנתח החלטות ולשאול מה עמד מאחורי מהלכים מסוימים. לדברי מאור, צפייה במשחקים של מאמן אחר יכולה להיות אפילו אינטימית יותר משיחה, משום שהיא חושפת כיצד הוא באמת חושב.
מיי התרשם מכך שלקבוצות של מאור תמיד הייתה תוכנית ברורה. הוא התעניין במיוחד בדרך שבה השתמש בסטנלי ג'ונסון, שנבחר בעבר במקום השמיני בדראפט ה-NBA. אף שבמונחים של הליגה היפנית ג'ונסון נראה לעיתים כמו סנטר מבחינה פיזית, מאור השתמש בו גם כמוביל כדור וכמנהל משחק.
נגסאקי הרבתה להשתמש בחסימות הפוכות, שבהן שחקן נמוך חוסם עבור שחקן גבוה או עבור מוביל כדור גדול. מיי עצמו ניסה רעיונות דומים במישיגן עם דני וולף, ולכן זיהה אצל מאור חשיבה שמתאימה לכדורסל המודרני. "הוא אובססיבי להשתפר", אמר מיי על מאור. "הוא אובססיבי למציאת הדרך הטובה ביותר, והוא מאוד ישיר וכן. אני מעריך את זה".
מאור רצה לחזור לעבוד עם שחקנים
אחת הסיבות המרכזיות שבגללן הסכים מאור לעבור מתפקיד של מאמן ראשי לעוזר הייתה האפשרות לחזור לעבודה יומיומית וצמודה יותר עם השחקנים. לדבריו, זהו החלק האהוב עליו בעבודה. כמאמן ראשי הוא נדרש להקדיש זמן רב לתקשורת, לאירועים ציבוריים ולמשימות ניהוליות, וכעוזר יוכל להתמקד יותר באימונים אישיים, בקבוצות קטנות ובפיתוח שחקנים.
התשובה הזו מצאה חן במיוחד בעיני מיי. הוא האמין שהיכולת של מאור לפתח שחקנים תהפוך אותו גם לנכס בגיוס. כמה מהאנשים שהמליצו עליו היו סוכנים ששלחו אליו שחקנים, משום שסמכו עליו שיידע לקדם אותם. בעידן שבו לסוכנים יש השפעה הולכת וגוברת גם בכדורסל המכללות, מדובר ביתרון משמעותי.
אלא שמאור לא הספיק לאמן אפילו משחק רשמי אחד במישיגן. לאחר שמיי הוביל את הקבוצה לאליפות המכללות וקיבל את הצעת דאלאס, הוא החל להרכיב צוות חדש ל-NBA. גם הפעם הוא בחר לקחת איתו את המאמן הישראלי. "רוב המאמנים רוצים לידם אנשים שחושבים כמוהם", הסביר פאנון. "דאסטי רוצה אנשים שחושבים אחרת ממנו. הם שני מוחות כדורסל מבריקים שרואים את המשחק בצורה שונה, וכל אחד מהם רוצה לעבוד עם האחר כדי ללמוד ממנו".
עכשיו השותפות המסקרנת הזו מגיעה לדאלאס. עבור מאור זו אינה רק קפיצת מדרגה, אלא גם סגירת מעגל: המתנדב שעבד ללא שכר בהפועל חולון, יהיה מעתה עוזר מאמן ב-NBA. בישראל אולי פחות שמעו עליו בשנים האחרונות, אבל אחרי ניו זילנד ויפן גם בליגה הטובה בעולם עומדים לגלות מי הוא מאור.
