ב-NBA הוא סתם עוד שחקן - בנבחרת גרמניה הוא הופך לטוב בעולם

מגפת הקורונההייתה משמעותית במיוחד בעולם הכדורסל, שעבר סוג של אתחול. משושלות ב-NBAעברנו לאלופה בכל שנה, הדור המבוגר והאמריקני, בראשותם של לברון ג'יימס, סטפן קרי וקווין דוראנט, "פינו את הבמה" לשחקנים צעירים מאירופה והעולם, כשלעצמו, נראה שלא התאפס יותר מדי. אבל יש כאלו שאוהבים לחיות בתוך הכאוס, ואחד כזה הוא כוכב נבחרת גרמניה, דניס שרודר.

תקופת הקורונה עשתה פלאים עבורו. מרכז נחמד עם פוטנציאל באטלנטה הוקס הוא עבר לאוקלהומה סיטי ת'אנדר והיה חלק אינטגרלי מקבוצת שלושת הרכזים המלהיבה יחד עם כריס פול ושיי גילג'ס אלכסנדר הצעיר, מה שהקנה לו מקום אצל אלופת ה-NBA בזמנו, לוס אנג'לס לייקרס, שהביאה אותו בטרייד.

אותה יכולת טובה נמשכה (15.4 נקודות ו-5.8 אסיסטים למשחק) והביאה את המועדון להציע לו הארכת חוזה בשווי 84 מיליון דולר לארבע שנים במרץ 2021, אבל הוא סירב ורצה יותר.אחרי שסירב להקים בית בזהב של LA, הוא לא באמת מוצא בית.ארבע שנים מאוחר יותר הוא הספיק לעבור בשמונה קבוצות שונות בליגה, לא כולל יוטה ג'אז ממנה היה חלק לא רשמי למספר מועט של ימים.

רק בשנה האחרונה הוא עבר בטרייד מברוקלין נטס לגולדן סטייט ווריורס, משם לג'אז, אחר כך לדטרויט פיסטונס, שם חתם על הארכת חוזה והועבר בטרייד נוסף לסקרמנטו קינגס.הוא נחשב לאחד השחקנים הסחירים בליגה מסיבה פשוטה – הוא יתן תפוקה התקפית, אבל עולה לקבוצתו בנקודות בצד השני של המגרש ונחשב ללא יציב.

שיא המהירות

לצד זאת, כשמגיע הקיץ, שרודר הופך לשחקן הטוב בעולם – פשוטו כמשמעו. הוא סחב את נבחרת גרמניה למקום השלישי ביורובאסקט ב-2022, זכייה היסטורית באליפות העולם ב-2023, מקום רביעי באולימפיאדת פריז 2024 (שם נשא את הדגל בטקס הפתיחה) והערב (ראשון, 21:00) ינסה להוביל את נבחרתו למקום שגם דירק נוביצקי הגדול לא הצליח להגיע אליו – זכייה באליפות אירופה.

אז איך מישהו שנע בין קבוצות בכל עונה באמריקה הופך לאגדת פיב"א בהתהוות? את התשובה אפשר למצוא בשמו של החלוץ החדש של מכבי בני ריינה – זה טורבו. בכדורסל נבחרות השחקנים הם לאו דווקא אתלטיים כמו ב-NBA, סגנון המשחק הוא יותר סטטי ומבוססת הרבה גם על מהלכי אחד על אחד. שרודר, שגם ככה נמצא בעליונות על יריביו מבחינת מהירות ואתלטיקה, ידוע בכך שיש לו צעד ראשון מהמהירים בעולם. הוא לא צריך שינויי כיוון משמעותיים כדי לעבור יריב, אלא לדעת לאן לרוץ.

בארבע שנים עוד לא נמצא השחקן שיעצור אותו. או שבעצם כן – הוא עצמו.כמו שהזכרתי מקודם, שרודר הוא לא טיפוס יציב במיוחד. ברבע גמר המונדובאסקט ב-2023 הוא רשם שורה סטטיסטית מחרידה – 4/26 מהשדה, 0/8 לשלוש, ארבעה איבודים ומדד 10- ב-30 דקות ולמזלו גרמניה ניצחה 79:81 את לטביה.

בחצי הגמר האולימפי, כפייבוריט מול צרפת המקומית, הוא אמנם קלע 18 נקודות, אבל ב-6/18 מהשדה ומדד 5 בלבד בדרך לקרב על הארד, שם גם התקשה לבוא לידי ביטוי עם שישה איבודים. את רבע גמר היורובאסקט הנוכחי הוא סיים עם 6/20 מהשדה ורק 1/9 מחוץ לקשת, אבל כן היה חלק משמעותי בקאמבק מול סלובניה.

כבר לא ישתנה

שרודר הוא גם טיפוס בכיין. הוא התלונן על שעות המשחקים המוקדמות בשלב הבתים בפינלנד וטען ש"לא עושים כבוד לאלופת העולם", לפני הטורניר הוא טען שלעולם לא יזכה לאותו יחס בגרמניה כמו נוביצקי רקכי הוא בעל צבע עור כההובזמן שהיה בגולדן סטייט טען כי שוק הטריידים הם "עבדות מודרנית". זה נכון שקשה לחלוק על הטענות שלו, אבל כן על התירוצים שלו. כמו שהוא מגנט לניצחונות, כך הוא מושך אליו ביקורת על פליטות הפה המכוונות שלו.

אבל שרודר יודע מה הכוח שלו ומה הוא עושה. בזמן שב-NBA זה לא מעניין אף אחד, בנבחרת הוא בנה קבוצה אמיתית, כזו שרצה כבר תקופה ויודעת בדיוק מה החוזקות שלה ובכל שנה מצליחה להוסיף עוד אלמנט של ווינריות. בין אם זו השלשה של אנדי אובסט נגד ארצות הברית ב-2023 או זו של טריסטן דה סילבה ב-2025, גרמניה היא קודם כל נבחרת שמבוססת על כימיה עם שרודר ולאחר מכן כימיה קבוצתית.עד כה, בשלוש השנים האחרונות, זה עובד לה מצוין.

בגיל 31 ו-364 ימים, שרודר כבר מודע למצבו בעולם. גם אם יזכה בתואר הוא לא יהיה נוביצקי, הוא ימשיך להתלונן על שעות משחקים ולהיות שחקן סחיר ב-NBA. גם המחליף שלו בנבחרת, כריסטיאן אנדרסון ג'וניור, כבר יהיה מוכן עד למונדובאסקט 2027.אבל הוא הוכיח שמגרש הכדורסל בחודשי אוגוסט-ספטמבר הופך לגן השעשועים הפרטי שלו. הוא קובע מי נכנס, לאיזה מתקנים עולים, מתי הולכים הביתה ומה הפרס בסיום. זה משהו שנוביצקי, לפחות בכדורסל של פיב"א, רק יכול לחלום עליו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות