אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה של ה־NBA. זה ה"טייטל" שקיבלה בוסטון סלטיקס אחרי שסיימה את העונה הסדירה במאזן נדיר של 18:64, והשאירה אבק ליריבותיה במזרח ובמערב. עכשיו, אחרי שהעמידו נתונים סטטיסטיים שמתכתבים עם הקבוצות הטובות ביותר, הסלטיקס מעמידים את פורמט הליגה הסדירה במבחן. האם העליונות של הקבוצה הטובה בליגה תימשך גם בפלייאוף?
ב־1984 עברה הליגה למתכונת הפלייאוף הנוכחית, בה משתתפות 16 קבוצות. מאז ועד 2019, במשך 35 שנים, 17 מהקבוצות שסיימו עם המאזן הטוב ביותר גם זכו באליפות. אלא שבשש השנים האחרונות, מאז גולדן סטייט ווריורס האדירה של 2017, אף אחת מהאלופות לא היתה הקבוצה עם המאזן הכי טוב. תחזיקו חזק - בארבע העונות האחרונות, הקבוצות שהובילו את העונה הסדירה לא העפילו אפילו לגמר האזורי.
האם זו סטייה או מגמה? אין תשובה ברורה. אלו שמתנגדים לפורמט 82 המשחקים, יכולים לטעון שזו תוצאה ישירה של הזלזול של הקבוצות והשחקנים בעונה הסדירה. ג'ימי באטלר ומיאמי היט, שהגיעו בעונה שעברה עד לגמר מהפליי־אין, מנציחים את האתוס של "נתעלה ברגע האמת". מצד שני, מילווקי באקס שפישלה פעמיים בארבע העונות האחרונות יכולה לתלות את כישלונותיה בפציעות של הכוכב יאניס אנטטוקומפו.
למרות הסטטיסטיקה המפחידה הזאת, נדמה שהעונה אין לבוסטון סיבה אמיתית לדאגה, לפחות לא מכיוון היריבות במזרח. העומק והכישרון של הסלטיקס הוא ברמה אחת מעל יריבותיה האזוריות. יש לה חמישה שחקנים שבכל עונה נתונה הם מועמדים לגיטימיים לאולסטאר, המאמן ג'ו מאזולה הצליח לבנות קבוצה מאומנת וממושמעת, ואפילו מילווקי שנראית כמו האיום הגדול, סובלת מפציעתו של יאניס שעדיין לא ברור אם ומתי ישחק בפלייאוף.
יעשה את ההבדל?
הרכז ג'רו הולידיי, שהצטרף לקבוצה ממילווקי, הפך לאחד הברגים במכונה המשומנת. הוא נכנס לנעליים של מרקוס סמארט ושדרג את הקבוצה משמעותית. הולידיי מביא הגנה נהדרת, ניהול משחק ברמה הגבוהה ביותר, הפגין מנהיגות ובעיקר ניסיון. הוא השחקן היחיד בסגל שכבר זכה באליפות.
למרות שיש לארה"ב שחקנים הרבה יותר מוכשרים ממנו בעמדת הרכז, הוא יהיה חלק מהדרים־טים לאולימפיאדה בפריז, עוד דבר שמעיד על ההערכה האדירה שהוא זוכה לה מאנשי המקצוע.
עוד לפני סיום העונה, הסלטיקס האריכו את חוזהו בארבע עונות תמורת 135 מיליון דולר. המנהל המקצועי בראד סטיבנס הסביר: "מהרגע שהוא הגיע לקבוצה, הוא עושה הכל כדי לעזור לנו לנצח. ג'רו הוא מסוג השחקנים שאתה רוצה שהצעירים שלך יסתכלו עליהם וילמדו. הוא יעזור למועדון הזה בטווח הארוך".
כוכב עם קוף
לכוכב של הקבוצה, ג'ייסון טייטום, יש את כל הסיבות להרגיש מקופח. הוא סיים עוד עונה אדירה עם ממוצע של 26.9 נקודות למשחק, ואין עוררין שהוא השחקן עם הערך הכי גדול עבור הקבוצה הכי טובה.
אז למה הוא לא נספר כמועמד רציני לתואר ה־MVP? לדבריו: בגלל ההפסד בגמר לפני שנתיים לגולדן סטייט. הכוכב של בוסטון לא בדיוק התעלה בששת המשחקים, וטוען שזה עדיין "משפיע על הצורה שבה אנשים תופסים אותו". במילים אחרות, טייטום מרגיש שהעובדה שעדיין לא זכה באליפות מונעת ממנו לקבל הכרה של כוכב על.
אבל זו לא הסיבה האמיתית. ההוכחה היא ניקולה יוקיץ', סטף קרי ואנטטוקומפו שזכו בתואר עוד לפני שזכו באליפות ראשונה. אלא שבניגוד לטייטום, השלושה האלו היו שחקנים חסרי תקדים בליגה. יוקיץ' הוא מוסר נדיר, קרי הקלעי הגדול בהיסטוריה ויאניס אתלט במונחים שלא נראו. טייטום באמת טוב בהכל, בהחלט "שחקן על", אבל הוא "רגיל" מדי. כלומר, לא עושה שום דבר מיוחד כמו השחקנים הנ"ל.
לטייטום יש תדמית של שחקן שלא מופיע לרגעים הגדולים. הוא מסוגל לקלוע 40+ נקודות בכל משחק נתון, אבל עדיין לא הוכיח שהוא יודע לנצח משחקים בפלייאוף. הפעם, עם קוף גדול על הגב, ומול כוכבים שכבר סחבו קבוצה לאליפות, זה בעיקר עליו.
