מרקוס הווארד לא נבחר בדראפט ה-NBA. הוא אמנם שיחק שנתיים בדנבר נאגטס, אבל לא יותר מ-74 משחקים. הפריצה לא הגיעה, אז הוא קפץ ליבשת הישנה, ליורוליג, והפך מהר מאוד לאחד הלהיטים של המפעל. איתו, באסקוניה מסוגלת לנצח כל קבוצה ביום נתון.
להבדיל מהרבה שחקנים שזוכים לתהילה בגיל צעיר, הסקורר נאלץ לעבור מסלול ארוך בתחילת דרכו בשביל להגיע לפסגת השאיפות של כל שחקן מקצועני בעולם ולשחק ב־NBA. לאחר תקופה נהדרת בתיכונים התחייב הווארד למכללת "מארקט", שידועה במחלקת הכדורסל ובייצור אופי שחקנים קשוח במיוחד.
למרות מספרים יוצאי דופן ובהם אחוזי השלשות הגבוהים ביותר בהיסטוריה של המכללה, הגארד לא הצליח לעורר את עיני הסקאוטים בליגה הטובה בעולם, בעיקר בגלל גובהו - 1.78 מטרים, שנחשב לנמוך באופן יחסי, והוא נאלץ להשלים ארבע שנות לימוד מלאות.
בעונתו האחרונה במכללות, להוט ורעב להוכיח את עצמו, סיים הווארד עם 27.8 נקודות לערב באחוזים נפלאים מעבר לקשת, וזכה בתואר האישי שלל מלך הסלים של הליגה. אך גם הישג זה לא עזר לו להיבחר בדראפט, עד שלבסוף הגיע לדנבר בזכות חוזה דו־כיווני, ושיחק בשורותיה כשנתיים לפני שנחת בספרד. בקבוצה מחבל הבאסקים הוא החליף בקו האחורי את הכוכב הגדול ווייד בולדווין, שעזב למכבי תל אביב.
"הרגשתי שזאת הזדמנות נהדרת בשבילי לצאת מאזור הנוחות ולשחק כדורסל בסגנון קצת שונה. היורוליג היא הליגה הכי טובה מחוץ ל-NBA ככה שזה הרגיש לי נכון עבורי לעבור לשם", העיד הווארד בראיון בלעדי שהעניק ל"ישראל היום" לאחר הצטרפותו לבאסקוניה.
"אני ללא ספק מרגיש שיכולתי להראות יותר מסל היכולות שלי בתקופתי ב-NBA, אך כנראה זה לא נועד לקרות אז. אני מרגיש בטוח ושלם עם עצמי כשחקן, זה מאכזב אותי שלא ראו אותי ולא נתנו לי לשחק מספיק בשביל שאנשים יוכלו להכיר אותי ולראות את היכולות שלי, אבל זה בסדר והחיים ממשיכים", שיתף אז בכנות מתחושותיו בשיחה עם "ישראל היום".
בליגה הספרדית הפך הווארד מהר מעוד גארד לכוכב. מאז ג'יי.סי קארול לא היה קלעי בסדר הגודל הזה בכדורסל האירופי. הגארד של ריאל מדריד פרש והווארד הוא היום שחקן ההתקפה הכי טוב ביבשת. ההבדל בין השניים משמעותי מאוד - קארול היה בנוי על עבודה של הקבוצה בשבילו ועל יציאה מחסימות, הווארד יכול לייצר לעצמו מצבי קליעה בזכות המהירות הגדולה שלו והטעיות הגוף.
צריך לזכור שמדובר בבחור שהוא רק בן 24 והשאלה אם עתידו יהיה בכדורסל האירופי או שינסה לשוב לליגה הטובה בעולם. אם יישאר באירופה הוא יכול בעתיד להפוך לאייקון גדול ולקלעי ברמה היסטורית. כבר היום המספרים שלו הם יוצאי דופן - הווארד זרק העונה בליגה הספרדית וביורוליג יותר מ-500 שלשות. האא קלע העונה בשני המיפעלים לא פחות מ-220 שלשות ב-40%. בארבעת המשחקים האחרונים שלו בשבוע האחרון בשני המפעלים הוא קלע 133 נקודות ונמצא בכושר שיא.
הווארד הוא מלך הסלים של היורוליג עם 19.4 נקודות למשחק והאיש שקולע הכי הרבה שלשות בממוצע למשחק - 3.5. הוא בדרך כלל לא פותח בחמישיה ואת המספרים שלו ביורוליג היא עושה ב-23 דקות בלבד מספסל.
"מרקוס הווארד הוא הסקורר הטוב ביותר באירופה. כולם מדברים על שמות אחרים ואף אחד לא מציין אותו, אבל את הדברים שהוא עושה על המגרש אף אחד בעולם לא יכול ולא מצליח לעשות", החמיא צ׳ימה מונקה לחברו השבוע ועל הדרך העביר מסר לבולדווין שמתחרה איתו על תואר ה-MVP של העונה.
להווארד יש חוזה לעונה נוספת בבאסקוניה וההערכה היא שרק הצעת ענק של 1.5-2 מיליון יורו מצד אחת הקבוצות תגרום לשחרורו. ל"ישראל היום" נודע כי חוזהו הנוכחי של השחקן מוערך בכ-750 אלף דולרים לעונה.
אגב, אחיו של מרקוס, ג'ורדן הווארד, שיחק מולו העונה. ג'ורדן הוא שחקנה של אוברדוירו מתחתית הטבלה של הליגה הספרדית ובתחילת העונה אף ניהל מגעים עם מספר קבוצות מישראל שלא הבשילו לחתימה.
הדבר המעניין ביותר הוא השילוב הקוטבי בין הגארד לבין מאמנו דושקו איבאנוביץ'. על הנייר זה הניגוד הכי גדול שיכול להיות - מצד אחד מאמן קשוח מאוד שהמוטו שלו הוא כדורסל בשליטה. מצד שני שחקן שלעיתים משחק באופן פרוע ואינטסנקטיבי שיכול לזרוק כמות דו ספרתית של שלשות.
עם המאמן הקודם חואן פנארויה לא היו הבדלי גישה. עם איבאנוביץ׳ זה כאמור סיפור אחר, אבל העניין הוא שהאווארד היה שם קודם. איבאנוביץ׳ הוא זה שהגיע במהלך העונה והיה צריך להתאים את עצמו אליו. בגדול השילוב הזה, שנראה בלתי אפשרי, דווקא עובד בהצלחה רבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו