את הקריירה של דני אבדיה ב־NBA צריך לחלק מהיום לשני חלקים - עד למשחק מול ניו אורלינס פליקנס בלילה שבין רביעי לחמישי, ומאותו המשחק.
בחלק הראשון של הקריירה אבדיה נראה כמו "רול פלייר" (שחקן משלים) מצוין, כמו שחקן שכל קבוצה בליגה הטובה בעולם היתה שמחה שישחק אצלה.
הפורוורד הישראלי השקיע בהגנה, תרם לשטף ההתקפי של חבריו, ולמרות אי־יציבות מסוימת הוא התעלה מדי פעם, בעיקר כשהשחקנים המובילים נעדרו, והראה הבזקים של שחקן התקפה מוכשר.
בחצי השני אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה, אבל בהחלט אפשר לשער. יהיו שם משחקים עם +30 נקודות, יהיו סרטוני היילייט, ויהיו דיונים על התואר הבלתי רשמי: "השחקן הטוב בוושינגטון וויזארדס".
מה יהיה פחות? תצוגות גדולות בהגנה ומשחקים עם 2 או 4 נקודות (מהסוג שראינו לא מעט עד עכשיו).
אבדיה עובר בשבועות האחרונים תהליך. הוא הופך משחקן חמישייה בוויזארדס לשחקן השני או השלישי בטיבו בסגל. זה בא לידי ביטוי בסטטיסטיקה כמעט בכל משחק לאחרונה, וזו בשורה מצוינת.
יש אצל הקהל הישראלי איזושהי סתירה בנוגע לאבדיה. מצד אחד, רוצים לראות אותו משחק בקבוצה מנצחת, מגיע לפלייאוף ומתמודד על תארים; מצד שני, אין ישראלי שלא קם בבוקר חמישי עם חיוך ענקי על הפנים, לאחר שגילה שדני קבע שיא קריירה אדיר ב־NBA עם 43 נקודות. התוצאה וההפסד השמיני ברציפות של הוויזארדס לניו אורלינס לא באמת עניינו אף אחד.
בכיוון שאליו הליגה הולכת בשנים האחרונות, אבדיה לא יכול כרגע גם לקלוע 40 נקודות וגם לשחק בקבוצה מנצחת. בקבוצות החזקות ביותר, כאלה שרוצות אליפות, יש לפחות שני סופרסטארים. אבדיה עדיין לא אחד כזה. בהחלט אפשר לטעון שהוא שווה מקום בחמישייה בקונטנדריות כמו מילווקי, דנבר או אוקלהומה סיטי, אבל כ"רול פלייר" שהכרנו עד אותו משחק שיא.
אם התקווה של היושבים בציון היא לראות את אבדיה מתפוצץ שוב ושוב כמו מול הפליקנס, צריך להשלים עם העובדה שוושינגטון היא כנראה הקבוצה הכי טובה עבורו בליגה היום. אין לה שניים או שלושה כוכבים בסגל, רוב המשחקים שלה נגמרים בהפרשים גדולים, ובסיטואציה הזאת, לאבדיה הרבה יותר קל לבלוט. אין שום דבר רע בלהיות שחקן מוביל בקבוצת NBA בגיל 23, גם אם היא אחת מהחלשות בליגה.
אפרופו הגיל, שחקן כדורסל בן 23 הוא אולי לא מוצר מוגמר, אבל בדרך כלל זה כן גיל שבו אתה יודע מה תקבל, פחות או יותר, מאותו השחקן. אין הרבה "שפנים בכובע" שאותו אחד יכול לשלוף.
אבדיה, עם זאת, הצליח להפתיע: הוא לא רק שבר את שיא הקריירה שלו, הוא כמעט הכפיל אותו - מ־25 נקודות ל־43. ברבע השלישי בלבד הוא קלע 20 נקודות, וזה נתון מטורף, כזה שבאמת לא הרבה שחקנים בעולם יכולים להשיג. הישראלי הוכיח שכשהוא בשיאו - הוא כמעט בלתי ניתן לעצירה.
אבדיה שיפר העונה הרבה מאוד אספקטים במשחק ההתקפה שלו: מהקליעה לשלוש (עלה הלילה ל־40% עונתי), דרך היכולת לייצר נקודות בפוסט אפ, ובעיקר באגרסיביות. הישראלי משתמש נהדר בכוח ובגובה שלו, וזה מוביל אותו לנקודות בצבע במקרה הטוב ולקו העונשין במקרה הפחות טוב. לאור כל הדברים האלה, אל תתפלאו אם אבדיה ימשיך לשבור שיאים אישיים נוספים בתקופה הקרובה.
כאמור, זה כנראה יקרה בוושינגטון, לפחות בעתיד הנראה לעין. צריך ליהנות מזה, ולייחל שבעתיד גם נראה אותו מנצח משחקים. שוב, פחות חשוב לאוהדים הישראלים באיזו קבוצה זה יקרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו