זו הייתה נפילה בבום אדיר. ללא ספק אחת הסנסציות הגדולות שהיו בטורנירים הגדולים בשנים האחרונות. נבחרת צרפת הולכת הביתה כבר בתום השלב הראשון במונדובאסקט. הנבחרת שלא ירדה מהפודיום בכל טורניר גדול בעשור וחצי האחרון הולכת הביתה מושפלת. הלם היה במחנה הצרפתי עם סיום משחק ההפסד ללטביה. צרפת עם שבע מדליות באליפות אירופה, אולימפיאדה ואליפות העולם מ-2011 הגיעה כדי לזכות. לפחות להגיע לפודיום. בפועל, אפילו את השלב הראשון היא לא עברה. אפשר היה לדעת שמשהו לא טוב עובר על הנבחרת בתבוסה ב-30 הפרש מול קנדה במשחק הפתיחה. עם זאת אף אחד לא חשב שהשבר יהיה כל כך עמוק.
המכה שספגה צרפת מול קנדה הכניסה אותה לפינה. היה ברור שהמשחק מול לטביה הוא על כל הטורניר והלחץ היה בהתאם. למרות שהובילו 3 רבעים הלחץ ניכר ובא לידי ביטוי בהרחקה של ננדו דה קולו במהלך הרבע הרביעי. כמה שהוא והניסיון שלו היו חסרים בדקות הסיום. כשהעשן התפזר אפשר לומר שלנבחרת הזו היו בעיות מקצועיות ובעיות שלא קשורות לכדורסל שהביאו לפיאסקו הזה. הבעיה הראשונה - ריענון. הנבחרת הצרפתית כבר לא מעט שנים רצה על גבם של רודי גובר, אבאן פורנייה וניקולה באטום. זה לא שהיה צריך לוותר עליהם, אבל היה צריך להזרים דם חדש שיקבל דומיננטיות. במקום זאת שני הסנטרים הטובים ביורוליג - מתיאס לסור ומוסטפא פאל - נדחקו הצידה.
צרפת הנבחרת עם הכי הרבה עומק באירופה. מלאי השחקנים שלב כמעט בלתי מוגבל. למרות זאת היא הגיעה לטורניר עם חוסרים מקצועיים מבניים בשתי עמדות חשובות. הבעיה הראשון הייתה בעמדת הרכז. את העמדה איישו ננדו דה קולו וסיליביאן פרנסיסקו. דה קולו כבר לא ילד (בן 36) והוא גם אוהב ויודע לשחק דווקא ליד הרכז. פרנסיסקו הוא חסר ניסיון בנבחרת, כך שזה לא פלא שמאתמול כולם מדברים על תומא הרטל.
כשניקולה באטום דיבר על פוליטיקה בסיום משחק ההדחה הוא כנראה דיבר על הרטל. הרכז המנוסה הורחק מהנבחרת בגלל הוראה של איגוד הכדורסל הצרפתי שאסרה על כל מי שמשחק ברוסיה ללבוש את המדים הלאומיים, הוראה שיצאה אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה והרטל שמשחק בזניט סנט פטרסבורג, נכווה מההחלטה באופן אישי וצרפת כולה מבחינה קבוצתית.
המאמן וינסנט קולה הגיע לאליפות עם סגל שבו בעמדה מספר 4 יש רק את גרשון יאבוסלה. כל מחליף היה סוג של אלתור וזו הפכה להיות הנקודה השנייה הפגיעה של הצרפתים. מעבר לכך ההגנה הצרפתית המפורסמת הייתה הפעם מחוררת והיה נראה בגדול שמד המוטיבציה רחוק מהמספר 100. המאמן קולה שנמצא בנבחרת מ-2009 ואחראי על כל שורת ההישגים מאז, יצטרך לעשות חישוב מסלול מחדש.
כשמגיע כישלון כל הכביסה יוצאת החוצה. באטום לא דיבר רק על פוליטיקה הוא אמר שכל מי שהיה מעורב בנבחרת: התאחדות, צוות ניהולי, מאמנים ושחקנים צריכים לעשות חשבון נפש. הוא גם לא ניקה מאחריות את עצמו ואת שאר השחקנים המובילים. כל זה קורה לצרפת בצומת מרכזית, שנה לפני הטורניר האולימפי אותו היא אמורה לארח ואליו היא מכוונת מזה מספר שנים. ויקטור וונבאניאמה, הבחירה מספר 1 בדראפט, שנעדר הקיץ מהנבחרת לא היה פותר לה את הבעיות ככל הנראה, אבל בקיץ הבא הוא עשוי לעזור לה לחזור למסלול.
