כל טורניר גדול, מהאולימפיאדה ועד לאליפות העולם, מתחיל בשאלה איזו נבחרות יוכלו לסכן את ארצות הברית במאבק על התואר. מי, אם בכלל, תוכל לנצח אותה בגמר או להדיח אותה בדרך?
אז במונדובאסקט הקרוב לא רק שיש מספר מועמדות, גם נדמה שהטורניר שיוצא לדרך השבוע במזרח עומד להיות תחרותי יותר מאי פעם. ניסינו לסמן את הנבחרות החזקות ביותר מלבד האמריקנים.
צרפת
החמישייה המסתמנת של נבחרת צרפת קרובה למושלמת במונחים של פיב"א. ננדו דה קולו, איוון פורנייה, ניקולה באטום, גרשון יאבוסלה ורודי גובר. הצרפתים, שעולים על הפודים כמעט בכל טורניר, מעמידים גם הקיץ נבחרת איכותית וחזקה שהציר המרכזי שלה הוא פורנייה - גובר, שהובילו את הטריקולור להישגים אדירים בעידן האחרון.
למרות שויקטור וומבניאמה, הבחירה הראשונה בדראפט ישחק, וגם פרנק ניליקינה שתמיד מתעלה במדים הלאומיים יחסר, הצרפתים אמורים להמשיך לשלב הבא מבית לא קל עם קנדה ולטביה.
עם כישרון עצום, אתלטיות, עומק ומאמן שעומד על הקווים מ־2009 (ונסן קולה), גם בטורניר הזה צרפת תהיה חזק בתמונות המדליות. כל זאת לפני האירוע הכי גדול עבורה, הטורניר האולימפי שאותו תארח ב־2024.
ספרד
אצל נבחרת ספרד המסורת מדברת. היא מגיעה לטורניר כאלופת העולם וכאלופת אירופה. על הנייר, היא נראית כמו אנדרדוג, אבל ברור שחייבים לספור אותה.
בקיץ שעבר, כשזכתה ביורובאסקט, היא התגברה על בעיית היעדרויות גדולה. הקיץ יש לה בעיה בולטת בעמדת הרכז, לאחר שלורנזו בראון העדיף לנוח וריקי רוביו פרש מהסגל כדי לטפל במצבו הנפשי, הנטל ייפול בעיקר על חואן נונייס הצעיר, שנראה נהדר בהכנה.
זו נבחרת שכבר הוכיחה שיודעת להגיע למעמדים גדולים, ווינרית ויש לה את מאמן הנבחרות הטוב בעולם - סרחיו סקאריולו. סרחיו יוי חוזר לנבחרת, ומצטרף לאיש שמסרב לפרוש - רודי פרננדס (שמצהיר: "לא נראלי שנזכה").
הכוחות העולים הם שני המצטרפים החדשים לברצלונה: ג'ואל פארה ודריו בריזואלה, ומתחת לסלים הספרדים יקבלו חיזוק עם הופעת הבכורה בנבחרת של סנטי אלדמה הסנטר של ממפיס. הוא מצטרף בצבע לאחים הרננגומס ולעוסמן גארובה. אל תתרגשו אם ספרד תתחיל בצורה בינונית, זה קורה לה כמעט בכל טורניר.
גרמניה
ביורובאסקט האחרון, גרמניה הגיעה עד למקום השלישי והעמידה את אחת הנבחרות הטובות שלה אי פעם. לטורניר הזה, היא מגיעה בסגל טוב עוד יותר.
היתרון הגדול הוא ההמשכיות. המאמן הרברט גורדון ו־10 משחקני הנבחרת בקיץ שעבר נמצאים בסגל. אחד מהשניים שהצטרפו הוא מו ואגנר שחקנה של אורלנדו שהיה חסר ביורובאסקט ומצטרף לאחיו פרנץ, שמשחק איתו גם באותה קבוצה ב־NBA.
מדובר בנבחרת מנוסה מאוד, עם ארבעה שחקני NBA ו־6 שחקני יורוליג שבראשם עומד הכוכב הגדול, הרכז דניס שרודר. מקום על הפודיום לא יפתיע בכלל, ואפילו כשמאמן נבחרת ארה"ב, סטיב קר, נשאל על הנבחרות שיכולות לאיים על האמריקנים – גרמניה היתה הראשונה.
אוסטרליה
אוסטרליה תמיד נמצאת בטורנירים הגדולים, אבל רק באולימפיאדה האחרונה היא זכתה לעלות לראשונה על הפודיום כשזכתה במדליית הארד בטוקיו. זו הנבחרת הכי עמוקה בטורניר חוץ מארה"ב.
יש אצלה לא פחות מעשרה שחקני NBA, והיא מונהגת על ידי שני הוותיקים שבהם פטי מילס וג'ו אינגלס, שניהם בני 35 ויערכו הופעה רביעית באליפות העולם. לצדם, הצעירים המבטיחים ג'וש גידי ודייסון דניאלס. שחקנים חשובים נוספים הם מטיס ת'ייבול וג'וש גרין, כאשר גם דאנטה אקסום שעזב את היורוליג אחרי שנתיים וחזר לליגה הטובה בעולם בסגל.
למרות כל היתרונות של האוסטרלים, בבית המוקדם הם יפגשו את גרמניה ופינלנד החזקות, ויאלצו לעבוד קשה כדי לעבור אותן. כמו כן, הקו הקדמי הוא דליל מאוד ביחס לקו האחורי המצוין.
קנדה
הנבחרת עם הסגל הטוב ביותר אחרי ארה"ב. למרות שהכוכב הכי גדול שלה, אלוף ה־NBA ג'מאל מארי נגרע ממנו ברגע האחרון, לקנדה סוללת כוכבים גדולה עם אר ג'יי בארט, דילון ברוקס ושיי ג'ילג'ס אלכסנדר, שהוביל אותה בהכנה לניצחונות בהארכה על גרמניה וספרד, ונחשב לאחד הכוכבים העולים בליגה הטובה בעולם.
זו נבחרת שסגנון הכדורסל שלה מזכיר קצת קבוצת NBA, ותראו אותה משחקת על הרבה בידודים ומשחק ריצה בהתקפה. בצד השני, כמעט כל השחקנים המובילים שלה נחשבים לשומרי אחד על אחד מצוינים, כשבראש כמובן SGA ולו דורט.
בדומה לאוסטרליה, גם אצל הקנדים יש פערים עצומים בין הקו האחורי המצוין, לקו הקדמי שמתבסס בעיקר על קלי אוליניק ודווייט פאוול המוגבלים יחסית. הם לא מייצרי נקודות, אבל שניהם מצוינים כאמור בהגנה.
אופציות בעדיפות נמוכה
סרביה. למרות חזרתו של בוגדן בוגדנוביץ', סרביה תתקשה בלי ניקולה יוקיץ', ואסילייה מיצ׳יץ', ולדימיר לוצ'יץ', ניקולה קאליניץ' ונמנייה נדוביץ'.
סלובניה. אנחנו יודעים איך לוקה דונצ'יץ' משחק שהוא לובש את המדים הלאומיים, אבל זה עלול לא להספיק, בטח לאור פציעתו של ולאטקו צ'נצ'אר.
יוון. בלי יאניס אנטטוקומפו הפצוע, הסגל של היוונים הרבה פחות מאיים למרות העומק והניסיון.
