על הסגל שנבחרת ארצות הברית שולחת למונדובאסקט, אליפות העולם בכדורסל, אפשר היה להסיק דבר ברור עוד לפני שהתכנס בפעם הראשונה בלאס וגאס הקיץ. הוא לא דומה לשום נבחרת אמריקנית אחרת שראינו בשנים האחרונות.
"אני מרגיש שהבנו איזה סגנון עובד ברמת הנבחרות", מסביר סטיב קר המאמן הראשי שבנה את הסגל. לדברי המאמן הוותיק, שמוביל גם את גולדן סטייט, האתגר שלו יהיה ללמד את החבר'ה שבחר להסתגל לסגנון המשחק השונה. "כמאמן, אתה חושב מי ישמור על לוקה דונצ'יץ', מי ישמור על יאניס אנטטוקומפו? אחת הסיבות שבנינו את הסגל ככה היא כי יש לנו מספר אפשרויות עבור אתגרים מהסוג הזה".
ב־12 של ארה"ב לטורניר לא תמצאו שמות כמו לברון ג'יימס, קווין דוראנט, סטפן קרי או אפילו טריי יאנג שרצה להיות חלק ולא זומן. אלא שחקנים סולידיים וצעירים כמו ג'יילן ברונסון, אנתוני אדווארדס, מיקאל ברידג'ס, ברנדון אינגרם ואחרים. המבוגרים שבחבורה, בובי פורטיס וג'וש הארט הם רק בני 28 (הגיל הממוצע הוא 25), ועבור כל השחקנים מדובר בהופעה בינלאומית ראשונה בטורניר בוגרים.
אבל לא כולם בארצות הברית אהבו את הקונספט הלאומי החדש. בטח ובטח לאור העובדה שבטורניר הקודם ב־2019 האמריקנים חזרו הביתה בבושת פנים אחרי הדחה ברבע הגמר מול צרפת, ולהפסיד שוב את התואר לא מתקבל על הדעת.
שאלת הקונספט
טריי יאנג שהזכרנו קודם, הודיע בפומבי שרצה להיות חלק מהסגל, אבל נדחק ממנו החוצה. הוא יכל להיות השם הכי נוצץ בו, אבל לא התאים למה שהמאמן החדש והצוות שלו מנסים לבנות.
"ראיתם את הסגל? זו חבורה עלובה", מתח ביקורת כוכב העבר גילברט ארינאס. "אני שמח בשביל אלו שהוזמנו, זה בטח מגניב בשביל חלק מהשחקנים שאני אפילו לא מכיר. אני מניח שהם אפילו לא פותחים בחמישייה של הקבוצה שלהם". את ההחלטה שלא לזמן את יאנג, האולסטאר 3 פעמים כינה כ"מביכה", והסביר: "לא הגיוני שכוכבים שרוצים להיות חלק מהנבחרת, אבל אומרים ש'הם לא מתאימים לסגנון'. איך לעזאזל אתה יכול לקבוע דבר כזה לגבי טריי יאנג, אם לא נתת לו צ'אנס?".
ארינאס, כרגיל יש לומר, מגזים מעט. בהחלט לא מדובר בסגל נוצץ, אפילו רחוק מזה כשמדברים במונחים של ארצות הברית, אבל עדיין הוא מורכב משחקן ההגנה המצטיין של הליגה (ג'רן ג'קסון ג'וניור), נכללים בו שני הרוקים הטובים ביותר בעונה האחרונה (פאולו באנקרו ו-ווקר קסלר) וגם שני השחקנים המוצלחים ביותר מהדראפט של 2020 (אדווארדס וטייריס הליברטון).
במשחקי ההכנה נראה שהקונספט עובד לא רע. האמריקנים דרסו את פורטו ריקו 74:117 כששבעה שחקנים קולעים בספרות כפולות. את סלובניה (בלי לוקה דונצ'יץ') הם עצרו על 62 נקודות וניצחו ב־30 הפרש. מול ספרד אלופת העולם ואירופה, למרות שהתקשו מול 11 אלף אוהדים רעשנים במלאגה, הם התעלו ברגע האמת ושמרו על מאזן מושלם.
הנבחרת הצעירה מסתמנת ככזו שמשחקת בלי אגו, יודעת להזיז יפה את הכדור, לשמור מצוין בהגנה ולרוץ מהר את המגרש. בסיום הניצחון על ספרד, ברידג'ס, מי שמסתמן כאחד העוגנים שלה אמר: "האווירה כאן מדבקת, דיברתי עם החברים לקבוצה על האפשרות שקיבלנו לשחק במסגרת בינלאומית וזה חלום בשביל כולנו. אני שמח שאני חלק מזה".
רק עם הגביע
אחד הדברים שיצטרך המאמן סטיב קר והעוזרים שלו אריק ספולסטרה וטיירון לו להבין לקראת המשחק הראשון שלהם בטורניר נגד ניו זילנד (שבת הבאה), זה את זהות ה"גו טו גאי" של הנבחרת. כמו שכבר הזכרנו, עבור כל אחד מהם זה טורניר בינלאומי ראשון בבוגרים, ולמרות הניסיון שלהם ב־NBA זה שונה מכל דבר אחר שהם חוו אי פעם, במיוחד כשמדובר במשחקי נוקאאוט.
במשחקי ההכנה נדמה שדווקא אדוארדס, הכוכב הצעיר של מינסוטה טימברוולבס, יכול לעשות את זה בצורה לא רעה, כשלקח אחריות והכריע את המשחק נגד ספרד. גם ג'יילן ברונסון, הרכז המוביל והכוכב של ניו יורק ניקס, הוא אופציה לא רעה כשצריך לשים את הכדור בטבעת, ומי שנחשב לסקורר הכי טוב בסגל הוא ברנדון אינגרם מניו אורלינס פליקנס שעד כה היה די שקט במשחקי האימון.
עם כל הכבוד לאלגנטיות ולאווירה הטובה שהנבחרת הזו מצליחה ליצר בינתיים, אם היא תחזור הביתה לארה"ב בלי הגביע, היא תחטוף על הראש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו