10 גייב וינסנט. מי שהפך לרכז המוביל של מיאמי הוא אחת ההפתעות הנעימות של העונה. שחקן שכלל לא נבחר בדראפט, אבל מתגלה כשחקן כדורסל נהדר וגם כמי שיודע להגיע למעמדים הגדולים.
במשחק השני הוא היה נהדר ומיאמי ניצחה, היא צריכה ממנו עוד משחקים כאלה כדי להישאר בתמונה בסדרה הזו.
9 דאנקן רובינסון. אם הולכים לפי הסטטיסטיקות, לגייב וינסנט מגיע להיות ברשימה הזו לפני רובינסון. אבל במעמד גמר, הקלעי האדיר כבר הוכיח שהמאמן יעדיף אותו על הפרקט ברגעי ההכרעה.
רובינסון, אחרי עונה סדירה חלשה, קולע ב-43 אחוזים לשלוש בפלייאוף והיה מהמצטיינים בסדרה נגד בוסטון. אחרי משחק מזעזע בפתיחת הגמר, ספולסטרה ומיאמי חייבים אותו חד יותר.
8 קנטביוס קולדוול פופ. KCP הוא מסוג השחקנים שכל מאמן ב-NBA היה רוצה בקבוצה שלו. הוא שחקן הגנה נהדר גם אישי וגם קבוצתי, קלעי מעולה מחוץ לקשת ומביא לפרקט המון ניסיון.
אם יזכה באליפות עם דנבר, זו יהיה התואר אליפות השני שלו בתוך 4 עונות, אחרי שזכה עם לוס אנג'לס לייקרס בבועה בעונת 2020. גם אז על הראש של מיאמי.
7 ארון גורדון. בגיל 27, הפוורורד של דנבר סוף סוף זוכה להכרה שמגיעה לו ב-NBA. עד עכשיו הוא נודע בעיקר בזכות תחרות ההטבעות לא והיכולות האתלטיות שלו.
הוא הצליח לעצור בהגנה את כל הכוכבים של הקבוצות היריבות, ויש לו חלק ענק בהצלחה של הנאגטס. "אני בהחלט אשב על כיסא הנדנדה שלי כשאהיה בן 90 ואספר לנכדים שלי 'כן, פעם, עצרת את החבר'ה האלה'", הוא אמר לשליח "ישראל היום" רונן דורפן במסיבת העיתונאים.
6 מייקל פורטר ג'וניור. התלבטתי אם לדרג את פורטר ג'וניור מעל לקיילב מרטין, אבל הוא מאוד מאכזב בינתיים בסדרת הגמר, למרות שעל הדף הוא שחקן איכותי מאוד.
שנים שהפורוורד סופג ביקורת על משחק הגנה רע, אבל הוא השתפר מאוד בתחום הזה, ובהתקפה הוא אחד השחקנים הכי מסוכנים שיש בסדרה הזאת. בהחלט מי שיכול להתגלות כאקס פקטור של דנבר במשחקים שנשארו.
5 קיילב מרטין. בכנות, רובכם לא הכרתם את השחקן הזה לפניי הפלייאוף. הוא כנראה אפילו לא היה נכנס לדירוג הזה. אבל מה שמרטין עושה בפוסט-סיזן הוא אדיר.
מעבר לשיפור הענק במספרים, והסלים בקלאץ', מה שלא פחות מרשים אצל הגארד הוא רמת הביצוע. הוא הצליח להשכיח כמעט לחלוטין את הפציעה של טיילר הירו, ובעונה הבאה הוא כבר יהיה שווה הרבה מאוד כסף.
4 באם אדבאיו. אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בליגה, זוכה בפלייאוף האחרון ללא מעט ביקורת מהאוהדים והתקשורת. למרות זאת, מגיע לו גם לא מעט קרדיט על מה שהוא עושה עם מיאמי העונה.
הסנטר כמעט לא יורד מהפרקט לדקה, הוא מעורב בכל מהלך התקפי של הקבוצה, מעמיד ממוצעים יפים מאוד ועושה עבודה חשובה בהגנה. עד כה בגמר הוא היה טוב דווקא בצד ההתקפי, אבל המטרה האמיתית שלו בסדרה היא לעצור את ניקולה יוקיץ'. זה קשה.
3 ג'מאל מארי. ג'מאל מארי הוא לא סופרסטאר ברמה של יוקיץ' או באטלר, אבל הפער האיכותי בינו לבין השמות שיבואו אחריו הוא גדול. למעשה, שמסתכלים על המספרים שלו בפלייאוף הוא ממש לא רחוק מג'ימי. שחקן של מאני טיים.
בשני הפוסט־סיזנים האחרונים של דנבר הוא ישב פצוע על הספסל וראה את החברים שלו מהצד, וכשמחפשים העונה את ההבדל המשמעותי ביכולת של הנאגטס ביחס לעבר, מארי הוא לגמרי התשובה.
2 ג'ימי באטלר. מה שעושה ג'ימי באטלר עם מיאמי היט בפלייאוף הנוכחי הוא בלתי נתפס, היסטורי. בגיל 33, עם קבוצה בינונית על הנייר, באטלר מספק פוסט־סיזן שגורם לכולם להבין שהוא הרבה יותר טוב משחשבנו. זה פלייאוף שישנה את המורשת שהוא ישאיר אחריו בליגה בצורה קיצונית.
ג'ימי הוא חיית פלייאוף, על אמת. אחרת אי אפשר להסביר את הקפיצה הדרסטית במספרים שלו (מ-22.9 בעונה ל-27.3 בפלייאוף). מיאמי הגיעה לגמר כאנדרדוג מובהק, ואם היא תצליח להפתיע, אז לסופרסטאר שלה בוודאי יהיה חלק נכבד בהישג. תתארו לעצמכם איך נזכור אותו אם יסיים את העונה הזאת עם טבעת על האצבע.
1 ניקולה יוקיץ'. האגו של ניקולה יוקיץ' היה אמור לקבל מכה קשה בסיום העונה הסדירה ב-NBA כשג'ואל אמביד נבחר ל-MVP. אבל לסנטר הסרבי אין אגו, אז זה לא בדיוק הזיז לו, ואם למישהו עוד היה ספק, אז בפלייאוף הנוכחי יוקיץ' הוכיח שהוא השחקן הטוב בעולם. בפער.
עם ממוצעים פסיכיים של 30.5 נקודות, 13.4 ריבאונדים ו-10.1 אסיסטים למשחק בפלייאוף, לסנטר חסרה רק חותמת אחרונה, טבעת אליפות על האצבע. "אם אתם לא אוהבים אותו, יש לכם בעיה", תיאר צ'ארלס בארקלי את התופעה של דנבר נאגטס.
