הכסף הגדול מחכה. אין לדעת אם יכולת השיא של דני אבדיה תישאר גם בהמשך העונה. המספרים ושפת הגוף של הכישרון הישראלי בשבוע האחרון הם כאלה שלא ראינו ממנו מאז שהגיע לליגה הטובה בעולם, ולכן קשה לחזות כמה זמן הוא יחזיק בקצב הזה. מה גם שהמציאות ב־NBA היא דינמית ומשתנה, ובן־לילה ובהינף טרייד קבוצות יכולות להשתנות מהקצה לקצה.
מה שבטוח הוא שבנקודת הזמן הנוכחית, מצבו של אבדיה נראה מבטיח. עוד לפני השבוע האחרון הוא דורג במקומות הראשונים בליגה מבחינה הגנתית בסטטיסטיקות המתקדמות, מה שאמור להשאיר אותו על הגל במשך שנים רבות, ללא קשר לתפוקותיו ההתקפיות.
הטרייד של רוי האצ'ימורה, ובעיקר האמירה החד־משמעית של הג'נרל מנג'ר של וושינגטון וויזארדס, טומי שפרד, על האמון שלו בדני, שידרו מסר לכל המערכת - החל מהמאמן, שהבין עם מי הוא צריך ללכת, ועד לשחקנים, שמתחילים להפנים את מקומו המשמעותי של חברם הישראלי.
הבשורה הטובה הנוספת היא שיכולתו הטובה באה לידי ביטוי בניצחונות של הקבוצה, גם על קבוצות טובות כמו דאלאס וניו אורלינס. העובדה שדני הוא גורם משמעותי בהצלחת הקבוצה תגרום לכל המערכת ללכת איתו, יחד עם כל הסיבות שהזכרנו פה, ותעזור לו לשפר את מצבו לקראת החוזה הבא בוושינגטון, או במקום אחר. אם הוא ימשיך בקצב הנוכחי, הסכומים בחוזה הבא יהיו ברמות אחרות לגמרי.
מסלול חדש. אם טי.ג'יי קליין רק היה רוצה - הוא היה יכול להפוך לשחקן מרכזי בליגת העל שמרוויח הרבה כסף בכל שנה. הדלילות בשוק הישראלי, במיוחד בשוק הגבוהים המקומי, ויכולותיו הטובות בתוך הצבע ומחוץ לקשת, הופכות אותו לשחקן מבוקש בקרב קבוצות הצמרת. גם הניסיון האירופי שצבר בהפועל חולון ובקבוצות אירופיות מכובדות נוספות משדרג את מעמדו.
אבל קליין, מעידים אנשים שמכירים אותו היטב, חושב אחרת ומתנהל אחרת. כבן למשפחה עם כסף, הצד הכלכלי הוא לא היחיד שמניע אותו (גם אם לפעמים מהווה שיקול חשוב). כמעט בכל עונה הוא מנסה את מזלו - ואת קשריו בזכות אמו, שחקנית העבר האגדית ננסי ליברמן - בליגת הקיץ של ה־NBA ובליגת הפיתוח, כדי אולי לקבל חוזה בליגה הטובה בעולם - מאמצים שלא הוכיחו את עצמם עד כה.
החתימה בהפועל ירושלים היא בהחלט הזדמנות טובה לחשב מסלול מחדש. כמה חודשים טובים עם קבוצה מאומנת שנמצאת במגמת עלייה יכולים לשים אותו על המדף, ולתת לו את האפשרות לבקש בקיץ חוזה טוב (עם אופציות יציאה, אל דאגה) באחת מקבוצות הצמרת בישראל.
ורק להם לא נשאר. אנחנו בתחילת פברואר, והפועל חולון נשארה ללא כלום בצבע. מרווין ג'ונס, שפתח את העונה בצורה מצוינת, נראה כמו הצל של עצמו מאז הדיווחים על מגעים שנפלו מול קבוצות יורוליג. ג'אבין דלרוייה לא מתאים לרמה של קבוצה ששואפת לזכות בתארים בישראל ולהגיע רחוק בליגת האלופות, ועל חוסר ההצלחה בהבאת גבוה ישראלי מדברים כבר מאז הקיץ.
הנהלת חולון, שבדרך כלל זוכה למחמאות על היכולת שלה להגיב תוך כדי תנועה, קצת נתקעה. לקח לה כמה שבועות להביא מחליף לקני קאדג'י, וגם אז היא לא פגעה.
את צ'ינאנו אונואקו היא ראתה הולך להפועל ת"א, האקס קליין בירושלים, ואתמול הגיעה המכה האחרונה - ג'סטין טילמן, שחקן ששמו נמצא ברשימות של חולון כמה שנים, סיכם בהפועל חיפה, קבוצה הרבה פחות טובה מאשר האלופה. אנשי המועדון צריכים להצדיק את המוניטין שצברו ולמצוא חיזוק איכותי לצבע, כדי שיוכלו להתמודד בשלבים המכריעים של העונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו