השחקן הטוב ביותר ביורוליג הוא לא מי שציפו שיהיה. קוראים לו אלכסנדר (סשה) וזנקוב, והיום מכבי ת"א תצטרך להתמודד איתו כדי לחשוב על הפתעה מול אולימפיאקוס.
זה לא שם נוצץ כמו מייק ג׳יימס, וסיליה מיצ׳יץ׳, ניקולה מירוטיץ׳ או וויל קלייבורן. וזנקוב, שהגיע ממדינה שבה הכדורסל הוא ממש לא ענף מוביל, מפלס בהדרגה, בצניעות ובשיטתיות את דרכו לטופ האירופי. הוא נחשב מועמד בכיר להיות ה־MVP של העונה, ובהחלט אפשר לקרוא לו ה־MVP השקט של היורוליג.
וזנקוב עושה עבודה גדולה, אבל לא מייצר ניצוצות של סטאר. הוא רגיל שהופעותיו המצוינות עוברות בשקט יחסי. דוגמה טובה לכך היתה בקיץ האחרון: הוא לא ירד מ־26 נקודות למשחק במדי בולגריה ביורובאסקט, וסיים את הטורניר עם ממוצעים של 27 נקודות ו־12 ריבאונדים. זה עבר ללא תשומת לב מיוחדת, כי היה מדובר בנבחרת חלשה יחסית שלא עברה שלב.
כבר בעונה שעברה הוא הפך לדומיננטי וסיים בחמישיית העונה ביורוליג. וזנקוב הוא הפאוור־פורוורד המודרני הקלאסי, שיוצא החוצה וקולע שלשות. יש לו יותר משתי שלשות למשחק העונה ביורוליג.
מלבד נקודות, הוא תורם רבות בריבאונדים. באופן מרשים, הוא נמצא בצמרת היורוליג בשלוש קטגוריות: במדד הוא ראשון, בנקודות שני (18 למשחק) ובריבאונדים שלישי (7.1) - זו דומיננטיות.
נוסף על כל זה, לווזנקוב היה העונה משחק שבו המדד שלו עמד על לא פחות מ־43. הוא נבחר למצטיין החודש של המפעל, וארבע פעמים גם נבחר לשחקן השבוע.
Best player not in the NBA right now? 💬
— FIBA EuroBasket (@EuroBasket) November 4, 2022
Aleksandar Vezenkov came ready for the season after #EuroBasket 2022 😤 pic.twitter.com/Xvz8vssaoO
"ה־NBA יכול לחכות"
הפאוור־הפורוורד בן ה־27 בא ממשפחה של כדורסל. אביו קפטן נבחרת בולגריה, אחותו קפטנית נבחרת קפריסין. הוא בולגרי שנולד וגדל בקפריסין, והחל את צעדי הכדורסל שלו באפואל ניקוסיה. לאחר מכן עבר לאריס סלוניקי, שם שיחק בבוגרים כבר בגיל 17.
הכישרון שלו מדובר באירופה, וברצלונה הגדולה הביאה אותו אליה כבר בגיל 20. בדיעבד, אולי זה קרה מוקדם מדי, כי את הקטלאנים הוא עזב אחרי שלוש שנים מבלי שהתקדם משמעותית.
ואז הבולגרי עשה את הצעד הגדול בקריירה שלו - והצטרף לאולימפיאקוס, שבה הוא משחק כבר עונה חמישית. בהתחלה הוא היה המחליף של יורגוס פרינטזיס, ואט־אט הוא תפס את מקומו של האייקון הגדול. בשלוש העונות האחרונות הפך לשחקן מפתח.
וזנקוב היה חלק משיקומה המקצועי של הקבוצה שבעונה שעברה הגיעה לפיינל פור, והעונה לא מעטים חושבים שמובילת הטבלה היא גם הטובה ביורוליג.
הקיץ האחרון היה סוג של צומת דרכים עבורו. השאלה היתה אם הוא עושה את הצעד הבא בקריירה - כלומר להגיע ל־NBA. סקרמנטו הביעה עניין, וזנקוב שקל והתלבט, אך נותר מחויב לאולימפיאקוס. "ההחלטה הטובה ביותר עבורי היתה להישאר", אמר. "כשאני מחליט, אני לא מביט לאחור. אני אנסה להוכיח שזו היתה ההחלטה הכי טובה. ה־NBA יכול לחכות".
מתברר שהוא ימשיך לחכות - לאחרונה הוא האריך את חוזהו במועדון היווני בעוד שנתיים. השחקן שהחליף את הסמל (פרינטזיס) הופך בעצמו לסמל, והכל, כמו שאמרנו, בשקט ובצניעות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו