לפני כמה ימים קיבלתי תמונה ש־ESPN העלו לאינסטגרם - גרפיקה שמציגה כמה דומים הנתונים של לוקה דונצ'יץ' העונה ושל מייקל ג'ורדן ב־88/9, שניהם בעונתם החמישית. המספרים נכון לשבת בבוקר הם: לוקה על 32.8 נקודות, 8.3 ריבאונדים ו־8.7 אסיסטים. ג'ורדן: 32.5, 8.0 ו־8.0.
ההשוואה הזו מטופשת מכל כך הרבה בחינות; ולא רק כי היא מזכירה לנו בפעם המיליארד כמה רדוד השיח ברשתות החברתיות וכמה פתטי נהיה הסיקור. אז בכמה רמות הדבר הזה אידיוטי? בואו נמנה.
דבר ראשון, ההשוואה עוצרת בנק'־ריב'־אס. מה עם זה שמייקל הגיע מעונה שבה זכה בתואר שחקן ההגנה ושלוקה הוא מגן מתחת לממוצע? אופס, אין מקום בגרפיקה. ומה עם זה שג'ורדן העמיד אחוזים טובים יותר והשיג את זה בפחות זריקות ובאפקטיביות גבוהה יותר? מצטערים, זה יוריד את כמות הלייקים.
נמשיך? ג'ורדן של 88/9 בא אחרי שבשתי העונות קודם לכן נתן בממוצע 36-5-5, עם 3 חטיפות ו־1.6 חסימות למשחק (הוא גם היה ה־MVP ב־87/8. בעונתו הרביעית. כן, לצד זכייה בשחקן ההגנה). בכל מקרה, הנקודה היא שמספריו בעונה ה־5 היוו ירידה עבורו. פשוט בגלל שהוא אימץ יותר ויותר גישה קבוצתית, שמאפשרת להוציא את המיטב מהסובבים אותו.
אצל לוקה אנחנו עוד לא רואים את התהליך מתרחש. אמנם זו עונתו השביעית כמקצוען, וכבר הוביל את סלובניה לאליפות אירופה והיה ה־MVP של הפיינל פור של היורוליג בדרך לזכייה עם ריאל מדריד. הוא אמנם כבר שיחק ביותר מ־300 משחקי ליגה ואשתקד הגיע לגמר המערב, אבל מבחינת כמה שהוא "ריכוזי", וכמה שהוא פחות ופחות מאפשר למשחק קבוצתי ושיתופי לצמוח סביבו, מהסוג שעושה את האחרים טובים יותר - לוקה, אם כבר, רק הולך אחורה.
איפה הקולגות?
בזמן שהוא בדאלאס כבר ראינו לא רק את קריסטפס פורזינגיס מתבאס מהחיים וכעת נראה טוב בהרבה בוושינגטון (כן, שם!), אלא גם את ההתקדמות של מקסי קלבר, דווייט פאוול, דוריאן פיני־סמית' ואחרים נעצרת, וחלקם אף הולכים אחורה. אפילו הפריחה של ג'יילן ברנסון הגיעה לשיאה כשלוקה היה פצוע.
קחו את כל השמות האלה ותוסיפו להם פחות או יותר כל שחקן אחר שעבר בדאלאס בעונות האחרות, ולא תמצאו אחד שאת השנים הכי טובות שלו נתן לצד דונצ'יץ'. מצד שני, הסתכלות על האופן שבו סקוטי פיפן פרח בצילו של ג'ורדן משחקן אנונימי לחבר היכל התהילה מלמדת איפה אולי באמת נמצאת הבעיה של המאבס.
אז מה עוד היה צריך להיכנס לפוסט ההוא? כמובן, ה־יוסג' רייט ("אחוזי השימושיות"), זה שמלמד כמה "הכל עובר" דרך שחקן מסוים. זה של ג'ורדן בעונות 2 ו־3 היה יותר מ־38, גבוה להחריד. זה ירד ל־34 בעונה 4, ובעונה המדוברת, הגיע ל־32. כלומר, את הנתונים הוא נתן כשהוא פחות ריכוזי. לוקה? 30 ברוקי, 36-37 מאז, ויותר מ־38 העונה. מגמה הפוכה.
אה, כן, באותה עונה ג'ורדן היה היחיד בליגה עם יותר מ־29.1 נק' למשחק. כלומר, הוא עשה זאת בעידן שבו נתונים כאלה היו נדירים. רק שתבינו את ההבדל - כיום יש 7 שחקנים עם לפחות 29.9 נקודות למשחק. ב־88/9 היו שישה עם 38 נק' במצטבר. בחודש האחרון יש כמעט 20 כאלה. פרופורציות.
אז כן, איזה יופי - הנתונים שלהם בעונה החמישית מאוד דומים. מדהים. העיקר שלא ניתן להקשר להרוס גרפיקה יפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו