ברוס פרל הוא אחת הדמויות המרתקות בכדורסל המכללות האמריקני. המאמן בן ה־62 עובד כבר 40 שנה בתפקידי אימון ב־NCAA, בתחילה כעוזר מאמן וב־30 השנים האחרונות כמאמן ראשי בארבע מכללות שונות.
פרל הוא ככל הנראה מאמן הכדורסל היהודי הבכיר ביותר כיום, ועשרות שחקני NBA עברו תחתיו לפני שפתחו בקריירה מקצוענית. באוגוסט יגיע פרל לישראל יחד עם מכללת אובורן, שאותה הוא מאמן מאז 2014, ומוביל כמעט בכל עונה לטורניר הגמר הארצי. אובורן תשהה בישראל כשבועיים ותערוך שלושה משחקי ראווה:
2.8, מלחה (ירושלים), מול נבחרת העתודה
7.8, הדר יוסף (תל אביב), מול קבוצת ישראלים ויהודים-אמריקנים
8.8, היכל מנורה מבטחים (תל אביב), מול נבחרת ישראל
הביקור מאורגן בשיתוף עם איגוד הכדורסל, שמסייע בקיום המשחקים ובביקור כולו.
לאחרונה הגיע פרל לביקור פרטי בארץ והתפנה להעניק ראיון בלעדי ל"ישראל היום". "סבא וסבתא שלי הגיעו מאירופה, הם היו יהודים אורתודוקסים ששמרו כשרות, סבא שלי היה שרברב", הוא מספר בשיחה שקיימנו בשעת בוקר מוקדמת בחדר האוכל של מלון מצודת דוד בירושלים, רגע לפני שיצא עם אשתו לסיור מאורגן בעיר העתיקה.
"כשהייתי בן שבע ראיתי את סבא שלי צופה בטלוויזיה, שזה משהו שהוא מעולם לא עשה. הוא בכה ושאלתי אותו למה, אז הוא הושיב אותי על הברכיים וסיפר לי על מדינת ישראל. הוא אמר שהוא לא רוצה לישון כי הוא מפחד שיתעורר ויגלה שישראל כבר לא קיימת. זה הזיכרון הראשון שלי ממדינת ישראל".
פרל הוא יהודי חם וגאה ופרו־ישראלי מובהק, שתומך בכל הזדמנות במדינת ישראל. הוא הקים את ארגון המאמנים היהודים במכללות שחברים בו למעלה ממאה מאמנים. כמו כן, הוא חבר בארגון החינוך היהודי־אמריקני שדואג לישראל בקרב חברי קונגרס בארה"ב.
"הייתי בבית ספר יהודי וגדלתי כיהודי קונסרבטיבי", הוא מסביר.
"למדתי תנ"ך, נתנו צדקה והאמנו בלטעת עצים ולגדל דברים בישראל ותרמנו בשביל זה. קנינו דברים מישראל וזה היה חשוב לנו. המשפחה שלי גדלה בבוסטון בסביבה ציונית שגאה בקשר שלה לישראל, ומשם קיבלתי את האהבה למדינה".
"זה הזמן המתאים"
את הנסיעה המתוכננת של מכללת אובורן מארגן פרל בין השאר כפרויקט במסגרת ארגון בו הוא חבר שמטרתו לקרב בין יהודים לאפרו־אמריקנים. בזכות קשריו מתכנן פרל שהמשחקים באוגוסט יהיו יריית פתיחה למסורת שבמסגרתה תגיע לארץ בכל קיץ אחת המכללות הגדולות ותקיים משחקי ראווה נגד נבחרות ישראל וקבוצות ישראליות. את החיבור בין אובורן ופרל לאיגוד הכדורסל עשתה לירון פנאן, סמנכ"לית קבוצת הפיתוח של קליבלנד קאבלירס המשמשת גם כסקאוט של הקבוצה הבכירה.
"הייתי פה ב-2009 ואימנתי את הנבחרת האמריקנית במכביה. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בישראל וזאת הייתה חוויה חד פעמית. לקחתי 12 יהודים צעירים והראיתי להם את הבית היהודי שלהם. תוך כדי האימונים ראיתי הזדמנות להפוך אותם לאבות יהודים טובים יותר ולבעלי ברית טובים יותר של ישראל. בשנים האחרונות אמרתי לעצמי שאם אני יכול לתת לשחקנים יהודים אמריקנים חוויה כמו שעוברים בתגלית, אז למה לא לעשות את זה גם בכדורסל המכללות?", מסביר פרל מה עומד מאחורי הפרויקט.
"95 אחוז מהשחקנים שאני מאמן הם אפרו אמריקנים, ומבחינתי יש קשר בין הקהילה השחורה לקהילה יהודית. שנינו היינו עבדים וחווינו אנטישמיות וגזענות. אני לא חושב שהשחקנים שלי למדו על זה. הגעה לישראל ולמידה על היהודים תתן לי הזדמנות להראות לשחקנים כמה יש לנו במשותף. זה מה שבוב קראפט עשה ב-NFL, זה מה ששחקני NBA כמו ריי אלן חוו ומה שעומרי כספי ניסה לעשות במהלך השנים. לפי חוקי הליגה, כל מכללה יכולה לצאת פעם בארבע שנים למסע משחקים מחוץ לארה"ב. יצא לי להיות ביפן, סין, איטליה ועוד מקומות ברחבי העולם, אז למה לא לישראל? אוהבים פה כדורסל ומבינים כדורסל ותומכים בכדורסל וגם טובים פה בכדורסל. כבר הרבה זמן שלא הגיעה לפה מכללה גדולה".
"זה לא הסכם של שנה אחת", הוא מבהיר. "אני שותל זרעים ואני חושב שזה יכול לגדול למשהו מיוחד. אנחנו רוצים שכל שנה תגיע לישראל מכללה חשובה. זה לא רק יהודים. יש במכללות הרבה מאמנים נוצרים שמעבירים את התנ"ך לשחקנים. למה שהם לא יבואו לשחק איפה שישו נולד וגדל? אברהם הוא האב של האומות שלנו, ישו הוא ההתחלה של הנצרות, הכל קרה פה בישראל".
המסע של מכללת אובורן בישראל מעורר עניין רב, ורשת הטלוויזיה ESPN תלווה אותו באופן צמוד ואף תשדר את המשחקים. "תחשוב שזה הזמן המתאים. ה־NFL וכדורסל המכללות מתחילים רק בספטמבר, גם ה־NBA וההוקי כבר הסתיימו, אז למה לא להגיע לישראל ולראות קבוצת מכללות בכירה משחקת באולמות מצוינים בת"א ובירושלים עם הרבה אוהדים נגד נבחרת ישראל שנחשבת בעולם למצליחה?".
מאז שנודע על האפשרות לקיום המשחקים בישראל התעורר רעש רב בארה"ב, במיוחד בקרב אנטישמים וארגונים פרו־פלשתיניים באלבמה. פרל דווקא רואה בכך הזדמנות טובה לשפר את תדמיתה של מדינת ישראל.
אתה מאמין שהמסע הזה יכול להועיל לתדמית של ישראל בארה"ב?
"ללא ספק. ארה"ב תמיד היתה בעלת הברית הגדולה של ישראל. אני אומר את זה כיהודי־אמריקני שצריך לתמוך בישראל. ישראל כעת היא בעלת הברית הגדולה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון. אני נרגש לגבי השלום והנורמליזציה סביב הסכמי אברהם. למשחקים האלה יש פוטנציאל להגיע גם למרוקו או לאמירויות. אולי אפילו נארגן טורניר משותף למכללות מארה"ב ולקבוצות מכל המדינות פה באזור".
"ג'בארי סמית' יכול להפוך לאולסטאר"
כאמור, פרל הוא אחד המאמנים הבולטים בכדורסל המכללות בעשורים האחרונים. לרשימת השחקנים העשירה שיצאו תחת ידיו לליגה הטובה בעולם אפשר להוסיף את ג'בארי סמית' ג'וניור, פורוורד בן 19 המתנשא לגובה של 2.08 מ', עם קליעה נהדרת שלפי המומחים מזכיר את סגנון המשחק של כוכבי ה-NBA קווין דוראנט ומייקל פורטר ג'וניור. בעונה החולפת הוא העמיד ממוצעים של 17.1 נקודות, 7.7 ריבאונדים ו-3.1 אסיסטים למשחק. בדראפט האן.בי.אי שהתקיים בחודש שעבר הוא נבחר במקום השלישי על ידי יוסטון רוקטס.
"ג'בארי הוא השחקן הכי טוב שאימנתי. בשביל הגודל שלו הוא הקלעי הכי טוב שראיתי במכללות בעשר השנים האחרונות. יש לו הכל כדי להפוך לאולסטאר בליגה", קובע פרל.
העובדה ששחקן בגודל של סמית' קולע שלשות קשורה הרבה לפילוסופיה של המאמן היהודי, שכאילו הקדים את זמנו וכבר שנים דוגל במשחק מהיר והרבה זריקות מחוץ לקשת. "שלשות זה הקטע אצלי כבר 20 שנה, זה שבשנים האחרונות גם ה-NBA מתיישרים לפי זה, זאת בעיה שלהם", הוא מחייך. "כבר שנים אנחנו שוטפים את הפרקט ומשחקים בצורה הזו. עכשיו גם ב-NBA המשחק משתנה ויש דרישות אחרות גם משחקנים גבוהים".
בעבר שחקנים היו נשארים 3-4 עונות במכללות לפני שהמשיכו ל-NBA, ואילו בשנים האחרונות רוב הכוכבים יוצאים כבר אחרי שנה. זה מקשה על העבודה שלך כמאמן?
"אתה צודק. בשנים האחרונות היו לי ארבעה שחקנים שעשו עונה אחת והלכו לדראפט. זה שם עלינו הרבה לחץ, אבל העבודה במכללות היא להעביר צעירים מהתיכון למה שיבחרו ולעזור להם לבנות את החיים שלהם בצורה טובה. בדרך כלל לוקח ארבע שנים לעשות תואר עד שהם יגיעו להקים משפחות וימשיכו הלאה. אבל בכדורסל עונה או שתיים לפעמים מספיקות כדי להכין אותם לחיים, וה-NBA תמיד רוצים לנצל כמה שיותר מהר את הפוטנציאל המקצועי והעסקי. ככה התהליך של המשחק עובד וזה מאתגר לכולם, אבל אני שמח עבור הילדים שמקבלים את הזדמנות שלהם".
העדיף להישאר במכללות ולא ללכת ל-NBA
בינואר האחרון חתם פרל על חוזה לשמונה שנים נוספות באובורן, ולפי הדיווחים הוא אמור לקבל למעלה מ-50 מיליון דולר בכל התקופה, או כמו שנאמר בהודעה הרשמית - "חוזה לכל החיים". למעשה הוא אחד מהמשתכרים הבכירים ביותר בכדורסל המכללות האמריקני. הצעת העתק של אובורן הגיעה בעקבות כמה הצעות שקיבל המאמן המוערך ממכללות גדולות אחרות.
לא רצית במהלך הקריירה לנסות את יכולותיך ב-NBA?
"ב-2011 דוני נלסון שהיה בזמנו המנהל המקצועי של דאלאס, הציע לי להיות מאמן ראשי בקבוצת המילואים שלהם. זה היה כשהייתי בין עבודות אחרי טנסי וכמעט לקחתי את זה אבל הרגשתי שאולי אני מאמן טוב, אבל אני מעדיף להיות אב טוב ומורה טוב. אני מרגיש שאלוהים שם אותי איפה שאני כדי להשפיע הכי טוב שאני יכול. אני מסתכל על תפקיד המאמן כתפקיד של מורה, אולי אפילו רב של כדורסל. ההצלחות שלנו הן בזכות התרבות והכימיה שאנחנו יוצרים בקבוצה. זה קורה בזכות שאנחנו מחברים את השחקנים לדרך ולמשמעת שלנו. זאת הנוסחה. לכן החלטתי שהמכללות זה המקום המתאים עבורי ועבור מה שאני מנסה להעביר דרך הכדורסל".
במהלך המשחקים אתה מאוד תזזיתי ואמוציונאלי.
"כמו שאני באימון ככה אני במשחק. אני אותו דבר אם משחקים נגד קבוצה מהליגה הראשונה או מהליגה השנייה או באימון. אני אינטנסיבי והשחקנים שלי רואים אותי אותו דבר כל הזמן, וזה משפיע עליהם. בכלל, צריך להקשיב למה בנאדם אומר ולא איך הוא אומר".
"עשיתי טעות - ושילמתי עליה"
לצד ההצלחות, שמו של פרל שורבב במהלך השנים לכמה פרשיות פחות נעימות כשהתברר שאירח כוכבי תיכונים צעירים לארוחות על מנת לשכנעם שיצטרפו למכללה שלו, בניגוד לחוקי המכללות. המאמן נקנס בסכומי כסף משמעותיים ואף הושעה מהליגה לכמה שנים, שבמהלכן עבד במחלקת שיווק של רשת מרכולים מקומית.
"היו שני שחקנים טובים מאוד, מועמדים לסיבוב ראשון, שרציתי שיגיעו לטנסי והזמנתי אותם אליי הביתה לברביקיו עם עוד מאה איש אבל הם היו צעירים מדי. אני יודע שטעיתי ולא הייתי צריך לעשות את זה. זאת טעות שעשיתי ושילמתי עליה, אבל לאל יש תוכנית, וכך הגעתי לאיפה שאני היום. אובורן זה מקום מאוד מיוחד ואני מודה על כל רגע שאני נמצא בו".
תרצה להגיע בעתיד לעבוד בישראל ואולי לאמן את הנבחרות הצעירות עם הדור המוכשר שגדל פה?
"זה יהיה כבוד עבורי לדבר עם המאמנים הישראלים ולחלוק איתם מחשבות, אבל אם אגיע - זה יהיה רק אחרי הפרישה כדי לגור פה", הוא מסיים בחיוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו