פעם, לפני עידן ה-VOD והסטרימינג, היה נהוג שסדרת טלוויזיה ממשיכה להיות מצולמת גם בזמן שהעונה כבר רצה בטלוויזיה. זה אפשר למפיקים להגיב תוך כדי תנועה לתגובות הקהל, המבקרים, והרייטינג. אצל נטפליקס, למשל, זה כמובן לא קורה ככה - וכל עונה ש"יוצאת" (drops) היא יצירה מוגמרת. מזל שלפחות ספורט עוד לא יישר קו עם הנורמות האלה.
וככה, אחרי שכבר בשלבים המוקדמים של סדרת גמר ה-NBA של 2022 בין גולדן סטייט ווריורס לבוסטון סלטיקס זה הרגיש שהקבוצות נתנו לנו הצופים ממש כמעט כל מה שרצינו לקבל והיה קשה לדמיין איך עוד הן יכולות להפתיע - הדברים בהחלט המשיכו להתפתל לקבל צורות חדשות, דעת הקהל הביעה את עמדתה לגבי ההתפתחויות, והנה, הקבוצות מגיבות תוך כדי תנועה כדי לוודא שהקהל מקבל בדיוק את מה שהוא רוצה.
למשל, כולם תהו מתי ג'ייסון טייטום יחזור לעצמו התקפית. אז הנה, במשחק 5 (שלישי לפנות בוקר, 94:104 לווריורס, שעלו ל-2:3 בסדרה) הוא אמנם לא הצליח למנוע את ההפסד אבל לראשונה בסדרה הגיע ל-50% מהשדה, בדרך למשחק של 27-10-4. זה גם משהו. למשל, ג'ורדן פול התחיל את הסדרה חלש, אז בשני הניצחונות במשחקים 4-5 תרם במצטבר 28 נקודות באחוזים טובים מכל הטווחים.
למשל, תהינו האם ג'יילן בראון יכול לעשות עוד עליית מדרגה ולהמשיך לחפות על החולשה היחסית של טייטום - אז במשחק 5 הוא נתן תשובה שכנראה עדיין לא, עם 5 מ-18 מהשדה ויותר איבודים מאסיסטים. הרבה דיברו גם על קליי תומפסון, שקלע רק 26 נקודות במשחקים 1-2, כולל 1 מ-8 לשלוש במשחק השני. כולם תהו מתי הוא יחזור לעצמו - והאם צריך לחכות עד משחק 6 כדי שהוא ייתן את ההתפוצצות המסורתית שלו. אז מאז משחק 3 הוא על 14 מ-34 לשלוש ב-3 משחקים (41%) ו-21.3 נקודות למשחק. לא התפוצצות, אבל בדיוק העזרה שכולם אמרו שסטף קרי חייב להתחיל לקבל.
וכמובן, מעל כולם, קרי עצמו. אחרי 25 מ-51 לשלוש ב-4 המשחקים הראשונים, בראשות תצוגה היסטורית במשחק 4, הדיבור לא היה רק על העזרה שחבריו מוכרחים להתחיל לתת לו, אלא על זה שלא הגיוני שהוא ימשיך לקלוע בקצב כזה. ושכאשר יגיע המשחק בו הוא לא פוגע, האם הווריורס יוכלו להימנע מהפסד בטוח בסיטואציה שכזו.
ואז, פשוט בדיוק לפי ההזמנה, זה קרה. במשחק 5, בבית, קרי סיים לראשונה בקריירה שלו משחק פלייאוף ללא שלשה - והוא ניסה 9 כאלה ללא הצלחה. הוא קלע רק 16 נקודות ב-7 מ-22 מהשדה. ומה קרה? ובכן, מה שאתה יכול לצפות שייקרה במשחק בית בפלייאוף - שלל שחקנים משלימים של הקבוצה המארחת נתנו את המשחק האחד הזה שהם יספרו עליו לנכדים. תצוגת משנה שיכולה להכריע אליפות.
זה לא רק ה-21 של תומפסון וה-14 של פול (ב-50% מהשדה ו-8 מ-17 לשלוש). זה גם ה-16 נקודות ב-6 מ-8 של גארי פייטון השני, שלצד חמישה ריבאונדים ו-3 חטיפות, היה בפלוס 16 ב-26 הדקות בהן שיחק, תורם שיקול דעת, קור רוח, אנרגיות, והגנה עילאית. העובדה שהוא הספיק לחזור מהפציעה שספג מוקדם יותר בפלייאוף הזה היא לבד הפתעה, והיכולת שלו היא בגדר בונוס מבורך עבור סטיב קר.
אבל אם זה לא הספיק - ולבד, זה באמת לא היה מספיק - בא פריקינג אנדרו וויגינס, ועם משחק גדול שני ברציפות התעלה אפילו על תצוגת 17-16 (ופלוס 20) ממשחק 4, עם 26 נקודות (הכי הרבה בגולדן סטייט), שוב תרומה אדירה בריבאונד (13), 2 חטיפות, חסימה, ואחוזים מצוינים ל-2 (12 מ-17), למרות שגם הוא תפס יום חלש מחוץ לקשת עם 0 מ-6.
דווקא העובדה שהוא לא נתן להחטאות האלה להשפיע עליו, המשיך לשמור נהדר פוזשן אחרי פוזשן, ובהתקפה הלך לסל שוב ושוב וסיפק נקודות קריטיות באחוזים מעולים - זו אולי ההפתעה הכי גדולה כרגע בהקשר של מי שהיה עד לא מזמן אחד השחקנים הכי מושמצים בליגה, בייחוד בכל הקשור לאופי וקשיחות.
With their win tonight, the @warriors trio of Stephen Curry, Draymond Green, and Klay Thompson now have the most wins in the #NBAFinals (20) by a trio over the last 30 years! #NBA75 pic.twitter.com/q7CP8wlp2r
— NBA (@NBA) June 14, 2022
ברבע האחרון הוא סיפק לא פחות מ-5 מ-5 מושלמים מתוך הצבע, מנצל את הריווח שקרי מייצר אפילו ביום קליעה מחריד, ואת כל זה הוא עשה כשהוא 43 דקות על הפרקט - קר לא נתן לאף אחד יותר דקות. אז מה נשאר לנו עכשיו? לאיזה קולות יקשיבו הקבוצות עכשיו, ומה הן יתנו לנו שעוד לא ראינו? ובכן, התשובה קלה: עוד תצוגה גדולה של וויגינס, בדרך ל-MVP של הסדרה. תגידו שלא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו