“בסופו של דבר, הסירוב של בוסטון לצרף את ג'ייסון טייטום בעסקה עבור אנתוני דיוויס עלה להם בסיכוי להנחית את הסופרסטאר של ניו אורלינס", כתב מארק סטיין ב"ניו יורק טיימס" ביוני 2019, כשאוהדי סלטיקס רבים ממשיכים להתווכח אם זו היתה ההחלטה הנכונה. בכל זאת, טייטום הגיע אחרי שאכזב בעונתו השנייה בליגה, כשלא הצליח לעשות את הקפיצה שכולם היו בטוחים שהנה עוד רגע מגיעה. ודיוויס? הוא היה, כאמור, סופרסטאר.
כמעט שלוש שנים עברו מאז, ואמנם דיוויס הלך ללייקרס והיה אדיר כשהם זכו באליפות משחקי הבועה, אבל אפילו זה לא מספיק כדי לגרום לנפש חיה אחת מהצד של בוסטון להצטער על שהטרייד ההוא מעולם לא יצא לפועל. כי לא משנה מה עוד ייתן דיוויס - הפצוע הכרוני - בהמשך הקריירה שלו, לסלטיקס יש כיום את השחקן שהוא העתיד של הכדורסל האמריקני. כן, שמעתם נכון. ואם מישהו פה חושב שזה מוגזם - אז בואו נעבור רגע על העובדות.
השחקנים הכי טובים בליגה כיום הם יאניס אנטטוקומפו (יוון), ניקולה יוקיץ' (סרביה) וג'ואל אמביד (קמרון), שסיימו בטופ 3 בבחירות ל־MVP, וחבורת אמריקנים שחצו את גיל 30 כמו קווין דוראנט, לברון ג'יימס, סטף קרי, קוואי לאונרד, דמיאן לילארד, פול ג'ורג' וג'ימי באטלר. אם אתם רוצים לרדת מתחת לגיל 30, אז ארה"ב מציעה בסך הכל את קיירי איירווינג המטורלל, אנתוני דיוויס, דווין בוקר, דונובן מיטשל. שמות כאלה.
נרד עוד קצת, נשים את הגבול ב־25, ו"יתר העולם" כמובן מביא לקדמת הבמה את לוקה דונצ'יץ'. ומולו, המקסימום שיש לאמריקנים זה ג'ה מוראנט, טרה יאנג, אולי אנתוני אדווארדס. אולי מישהו מהצעירים שסביב גיל 20. אולי הכוכב - הפצוע הנוכחי של ניו אורלינס, זאיון וויליאמסון. ובזמן שכל אלה הם בעיקר הבטחות בשלבים שונים של התממשות, מה שברור זה שלאף אחד מהשמות האלה אין את הרזומה שטייטום הספיק לצבור - והוא רק לפני חודשיים חגג 24.
ב־68 משחקי פלייאוף עד כה בקריירה הצעירה שלו, הוא באופן עקבי לא רק מעמיד מספרים טובים יותר מאשר בעונה הרגילה (סממן של כוכב היסטורי), הוא גם השחקן הכי טוב, הכי חשוב, האופציה מספר 1 בהתקפה, הפליימייקר הבכיר, והברומטר של קבוצה בכירה ולחוצה שבתוך חמש עונות הגיעה לגמר המזרח כבר שלוש פעמים - ועכשיו גם לגמר. ב־30 משחקי הפלייאוף האחרונים שלו הוא ירד מ־20 נקודות שלוש פעמים בלבד.
ועכשיו הוא מגיע לגמר מול מי שהיה הסוויטהארט הקודם של הכדורסל האמריקני - סטף קרי - לסדרה שמבחינתו חייבת להיות רק דבר אחד: טקס העברת הלפיד. אפילו קובי ברייאנט, התסריטאי זוכה האוסקר, לא יכול היה לכתוב את זה טוב יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו