זיכרונות מהעבר: פלייאוף ה-NBA מגיע לנקודת רתיחה

עיתון של ימי ראשון הוא עיתון עמוס ואין את כל המקום שבעולם, אז ניגש ישר לפריוויו לקראת שני משחקי 7 בסיבוב השני בפלייאוף ה־NBA. בזריזות נסתכל קצת אחורה, כדי להוסיף הקשר היסטורי למה שעומד לקרות - כולל האפשרות ששתי הפיינליסטיות מהעונה שעברה יסיימו את העונה כבר הלילה.

בוסטון־מילווקי (22:30).אמנם כבר הגענו לסופה של סדרה אדירה, אחת הטובות זה שנים שמציגה הגנות וקשיחות שחשבנו שנעלמו מן העולם (ותודה לשופטים שמרשים פשוט לשמור) - אבל עדיין לא מאוחר מדי לציין שמדובר כאן בחתיכת יריבות היסטורית שממש לא התחילה לפני שבועיים.

קודם כל, עבור ארבעת השחקנים הבכירים של הסלטיקס, לצד יאניס אנטטוקומפו וקריס מידלטון (הפצוע) מהבאקס, זו סדרה שלישית ראש בראש בחמש שנים, מאז שבוסטון ניצחה בסיבוב הראשון ב־2018, שנה לפני שהבאקס נקמו בהם בסיבוב השני.

שנית, בין 1983 ל־1986 - במה שנחשבות אולי לשנים האיכותיות ביותר בצמרת המזרח אי פעם - הן גם נפגשו שלוש פעמים, כולל סוויפ משפיל שהבאקס הנחילו בסיבוב השני ב־83' לסלטיקס של לארי בירד בשיאו. בכלל, מילווקי של האייטיז שווה עוד מילה - כי בזמן שכולם נוהגים לציין רק את הסלטיקס, את פילי, את הפיסטונס ואת הבולס כשמדברים על הקרבות ההיסטוריים במזרח, הרי שבין 80' ל־89' הבאקס נעצרו בסיבוב השני שש פעמים, כשב־83', ב־84' וב־86' הם מוסיפים שלוש הופעות בגמר המזרח. חברה לגיטימית לצמרת של איכות היסטורית.

זו היתה קבוצת הגנה היסטורית. וזו גם הזדמנות להזכיר את בוב לניר - שבין 80' ל־84' היה הסנטר הפותח שם, שנות הקריירה האחרונות של מי שהיה אחד הסנטרים הגדולים אי פעם ושמת בשבוע שעבר בגיל 73. מי שבסוויפ ההוא ב־83' התעלה על הסנטר האגדי שמהצד השני, רוברט פאריש, ולבטח - אם צפה בכמה משחקים מהסדרה - נהנה מכמויות לא מבוטלות של נוסטלגיה. המאבק הזה, בראשות יאניס וטייטום, יירשם בהיסטוריה כלא פחות איכותי מכל דבר אחר ששני המועדונים האלה סיפקו אי פעם במפגשים ביניהם.

פיניקס־דאלאס (03:00).עוד שני מועדונים שההיסטוריה שלהם מלופפת לא מעט זו בזו. אמנם באייטיז הם לא נפגשו בפלייאוף, רק חלקו גורל של הדחות מול הלייקרס (לפיניקס זה קרה ב־84', ב־85' וב־89'. למאבס ב־84', ב־86' וב־88'). בניינטיז דאלאס טעו בענק כשהעבירו את הכוכב הצעיר שלהם, ג'ייסון קיד, לפיניקס בדצמבר 96'. שנה וחצי אחר כך, ביוני 98', פיניקס החזירה להם טובה וטעתה בענק כשהעבירה אליה את סטיב נאש. אלא שלשניהם היה "תיקון" - נאש בסוף חזר לפיניקס והוביל אותה לשנים ענקיות. קיד חזר לקראת סוף הקריירה לדאלאס, וזכה שם באליפות לצד נוביצקי.

עכשיו קיד מאמן את דאלאס ומגיעות לו לא מעט מחמאות על התוצאות. אבל בדבר מרכזי אחד הוא כרגע נופל - הוא לא מצליח לשחרר את דונצ'יץ' מהנטיות הג'יימס־ארדניות שלו. עם כישרון נדיר כמו של לוקה, ברור שכשזה הולך, זה נראה מדהים ולרוב מייצר ניצחונות. אבל עם שיעורי שימושיות מרקיעי שחקים של יותר מ־40%, הנטייה של דונצ'יץ' להחזיק יותר מדי בכדור ושהכל יעבור דרכו פוגעת באפקטיביות של הסובבים אותו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

זו תופעה שאנחנו רואים בכל פעם שכוכב גדול משחק בסגנון האולטרה־ריכוזי הזה. ואצל דונצ'יץ' זה גם מתבטא, כמעט כרגיל, בירידה בתפוקה ברבעים האחרונים - מאז משחק 3 (כולל) הוא לא קלע שלשה ברבע הרביעי והוא על פחות מ־39% מהשדה ברבעים האלה. כדי להגביר את הסיכויים של הקבוצה שלו, מתישהו קיד יצטרך להנחיל ללוקה קצת מהמג'יק שלו עצמו - זה שעושה את החברים טובים יותר.