בת קול: אוסקה הצליחה בשתי החזיתות

היה זה בפיגור 6:1, 2:0 בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה מול ויקטוריה אזרנקה, שנאומי אוסקה הפנימה שאף שלמראית עין זה נראה כך, המשימה שלה באליפות לא הושלמה במלואה. לארה"ב היא הגיעה עם שבע מסיכות, שעל כל אחת מהן שמו של קורבן אלימות משטרתית או חוסר שוויון על רקע גזעני, ובעצם ההעפלה לגמר הציגה את השבע לעיני העולם כולו.

מבחינה חברתית היא עשתה את הדבר שלשמו הגיעה, אך מבחינה ספורטיבית לא היתה בכיוון. "באתי לפה עם מטרות", היא תגיד בסיום, "לא יכולתי להפסיד 6:1, 6:0". אז היפנית התחילה לאסוף נקודה אחר נקודה ויצאה מהבור שאליו נקלעה. עם ניצחון 3:6, 3:6 בשתי המערכות הבאות זכתה באליפות ארה"ב בפעם השנייה בקריירה והשלימה זכייה שלישית בטורניר גרנד סלאם.

את שלושת השבועות האחרונים בניו יורק היא סיימה כשחקנית הטובה בעולם על המגרש והחשובה בעולם מחוצה לו. בחלק הראשון של המשפט אין כל חדשות. אוסקה בת ה־22 כבר היתה הטניסאית הכי טובה בעולם. אחרי שזכתה באליפות ארה"ב 2018 ובאליפות אוסטרליה 2019 היא עלתה לראש דירוג הנשים העולמי ונראתה כמי שעומדת לשלוט בענף בשנים הבאות.

החבטה שלה היתה עוצמתית, מה שלא היה אפשר לומר על הקול שלה. ב־2018, כשזכתה בטורניר האינדיאן וולס, היא סיפקה נאום ניצחון מלא צחקוקים, גמגומים ושתיקות מביכות, שאותו כינתה "נאום הניצחון הגרוע ביותר אי פעם". כשזכתה באליפות ארה"ב באותה שנה לאחר גמר מעורר מחלוקת מול סרינה וויליאמס, הנסיבות הפכו את נאום הניצחון על האלילה הגדולה לנאום התנצלות מלא דמעות.

עד לא מזמן זה היה הסטטוס של אוסקה - מנצחת וסובלת, מצליחה ושותקת. באחד הראיונות אף סיפרה שאור הזרקורים שהגיע עם שתי זכיות רצופות בגרנד סלאם הוציא לה את החשק מהמשחק שהיא אוהבת כל כך. היפנית היתה בצומת דרכים, ונגיף הקורונה נתן לה זמן לערוך חשבון נפש מחוץ למגרש. "קיבלתי זמן לחשוב על איך אני רוצה שיזכרו אותי", סיפרה אמש.

אז בזמן הסגר אוסקה הכניסה דברים לפרופורציות. היא נסעה למיניאפוליס כדי למחות נגד מותו של ג'ורג' פלויד ולהשמיע את קולה. היא כתבה, תרמה, דיברה וניסתה להשפיע, ובעיקר הבטיחה לעצמה שלא תשתוק עוד. בטורניר סינסינטי, שקדם לאליפות ארה"ב הפתוחה, הודיעה שלא תעלה לחצי הגמר בשל מותו של ג'ייקוב בלייק, והפעולה הזאת הובילה לעצירת הטורניר.

הקול שלה הפך חזק כמו ההגשות שלה, ובאליפות הנוכחית היא השמיעה את שני הצלילים במקביל. "המטרה שלי היתה לזכות בטורניר", אמרה בסיום, "אבל רציתי גם לגרום לאנשים להתחיל לדבר". אוסקה הצליחה בגדול בשתי החזיתות, הישג שיכול וצריך להפוך לרגע מכונן בספורט העולמי.

היפנית, שתעלה למקום השלישי בעולם, הוכיחה בימים האחרונים שאפשר גם לשחק וגם להשפיע, גם להתחרות וגם להביע, גם להגיע לאנשים דרך המשחק וגם - ובעיקר - להצליח.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות