האלופה האולימפית לינוי אשרם, מהספורטאיות הגדולות בהיסטוריה של מדינת ישראל, הודיעה היום (שני) בגיל 22 על פרישה מהתעמלות אמנותית.
משה בן שמחון
הדמעות של אשרם החלו לזלוג עוד לפני שהוציאה מילה מהפה. זה קרה במהלך סרטון מרגש שהוקרן לכבודה בפתיחת מסיבת העיתונאים. "וואו, איזה מעמד מרגש", אמרה אשרם בפתח דבריה, "לפני שמונה חודשים נכנסתי לאולם התחרויות בטוקיו, והאימון היה ממש לא טוב. עברו לי כל כך הרבה מחשבות בראש. הגעתי לרגע החשוב ביותר בקריירה שלי. נכנסתי לפחד שהכל יורד לטמיון. הייתי בסטרס נוראי. הבנתי שהגעתי לתחנה הסופית במסע שלי. היום אני יכולה להגיד שהרגשתי שמדינה שלמה על הכתפיים שלי, ושאסור לי לאכזב".
אשרם, שתצטרף לצוות האימון של נבחרת ההתעמלות, הוסיפה: "לפעמים אני שואלת את עצמי אם אני, לינוי מראשל"צ, באמת אלופה אולימפית? היום אני מודיעה על פרישה. ספורטאי צריך לדעת מתי לעצור. את הדרך מגיל 6 ועד למדליית הזהב בטוקיו לא עשיתי לבד. בתחילת הדרך היו אלה ההורים שלי, חדווה ואורן, שתמכו מאחור ולעולם לא התערבו בצד המקצועי. לאיילת זוסמן זכויות מלאות על המדליה שלי. בלעדיה אני לא בטוחה שהייתי אלופה אולימפית. אם הייתי יכולה לחתוך את המדליה לשניים - הייתי נותנת לה את החצי שלה".
איילת זוסמן, המאמנת הראשית של הענף, אמרה בדמעות: "איך אפשר לסכם בכמה מילים מסע כל כך ארוך ומפרך? הדרך היתה לא פחות משמעותית מההישג עצמו. אני מתרגשת לקראת החלק השני של המסע. אני יודעת שיש לנו עוד הצלחות רבות בדרך".
כל זה מגיע כשמונה חודשים אחרי ההישג ההיסטורי של אשרם במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020, שבהם עמדה במקום הגבוה ביותר בפודיום, כשמדליית הזהב על צווארה, תוך שהיא משאירה מאחור את הרוסיות ששלטו בענף ביד רמה.
מדליית הזהב בטוקיו הכניסה את אשרם לרשימה מצומצמת ומכובדת, יחד עם מתעמל המכשירים ארטיום דלוגופיאט, שעשה זאת כמה ימים לפניה ביפן, ולצד הגולש גל פרידמן, שעמד ראשון בראש הפודיום באתונה 2004.
במהלך הקריירה המפוארת שלה, זכתה המתעמלת מראשון לציון בשלל מדליות באירועים החשובים בעולם, כולל 11 מדליות באליפויות העולם (6 מכסף ו-5 מארד) ו-6 מדליות באליפויות אירופה, כולל פעמיים מזהב. בחמש השנים שלה בתחום השיגה אשרם מאות מדליות, שספק אם יושגו בקרוב על ידי מתעמלת ישראלית אחרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו