בחודש יולי האחרון, כשכל העיניים של חובבי הטניס הופנו למתרחש במשחקים האולימפיים בטוקיו, קספר רוד הצליח להסיט אליו כמה זוגות עיניים אפילו שהיה רחוק משם, בעיירת הסקי קיצבוהל שבאוסטריה.
עם זכייה בטורניר הקטן, שהצטרפה לזכייה בטורנירים בגשטאד ובבסטאד באותו החודש, רוד הפך לראשון מאז אנדי מארי ב־2011 שזוכה בשלושה טורנירי ATP רצופים בפרק זמן של שלושה שבועות. מעבר להיסטוריה הנחמדה, הזכיות האלה הן הסיבה העיקרית שבזכותה הנורבגי עלה למקום השמיני בעולם והשיג את הכרטיס האחרון לטורניר סוף השנה שנפתח אמש בטורינו.
עד שהגיע קספר בן ה־22, הטניס הנורבגי היה בשוליים של הענף. המדורג הבכיר ביותר הגיע ב־1995 למקום ה־39, ולא במקרה מדובר באביו של קספר – כריסטיאן רוד. כנראה שבמדינה שבה ההשקעה בספורט היא מינימלית, הדרך היחידה להצליח היא לקבל את התנאים מהבית.
View this post on Instagram
"קל להאשים את ההתאחדות, אבל הממשלה לא נותנת כסף, לא משקיעה במגרשים חדשים ובאקדמיות ולא מנסה לקדם שחקנים צעירים", סיפר בראיון ל"גרדיאן": "הבעיה הגדולה של הטניס בנורבגיה היא שהכסף לא מגיע". אז כשאין כסף, טוב שיש אבא.
כריסטיאן היה מי ששם את המחבט הראשון בידיים של קספר הילד, והוא נותר מאמנו עד היום. השילוב בין השניים הביא את הבן למקום הראשון בדירוג הנוער ב־2016, ומאז שעלה לסבב הבוגרים שנה אחר כך הוא מטפס בדירוג במהירות וביציבות.
הורים מאמנים הם לא דבר נדיר בטניס, אבל הורה מאמן שהיה שחקן בכיר הוא משהו די נדיר. "אני חייב לו הרבה, הוא האחראי העיקרי להצלחה שלי", אמר קספר על אביו כריסטיאן, ונדמה שהשניים מצאו את הדרך לעבוד יחד ולא לפוצץ אחד את השני.
הם חולקים אהבה משותפת לגולף – לקספר יש אפילו חשבון אינסטגרם נפרד שבו הוא מעלה אך ורק סרטוני גולף – וכשצריך להתאמן ולעבוד קשה הם מבינים שזה חלק מהעסק. "הוא היה נוקשה איתי בהתחלה אבל זה השתלם כי הייתי צריך מישהו שיפקס אותי בשלב הזה", הודה הבן. לפני כמה שנים הם שחררו את החבל כשרוד נסע לספרד להתאמן באליקנטה ובאקדמיה של אלילו רפאל נדאל במאיורקה, ואת הפירות של המסלול הזה אפשר לראות היום.
רכבת הרים
קספר, שמתמחה יותר בחימר מאשר במשטחים הקשים, עקף את אביו בסיבוב ורשם ספר שיאים חדש לטניס הנורבגי. הוא היחיד ב־350 המדורגים ראשונים בעולם, הראשון בטופ 10, הראשון שזוכה בטורניר ATP והערב יהפוך לנורבגי הראשון שמשתתף בטורניר סוף השנה, כשיפגוש את המדורג ראשון נובאק ג'וקוביץ'. "אני רוצה ללמוד מהטובים ביותר להמשיך להתקדם", הכריז, והתחושה היא שהוא ואבא שלו יהיו כאן לעוד הרבה שנים.
השנה הנוכחית הייתה סוג של רכבת הרים מבחינת רוד. באוסטרליה הוא השווה את הישג השיא של אביו כשהגיע לסיבוב הרביעי, אלא ששם הוא נפצע ונאלץ לפרוש מול אנדריי רובלב. ברולאן גארוס הנורבגי הרשים עד לסיבוב השלישי, אולם שם הוא הודח אחרי מותחן בן חמש מערכות מול אלחנדרו דוידוביץ' פוקינה הספרדי. לטורניר ווימבלדון הוא הגיע נחוש ובמטרה "לנקום" על האכזבה בפריז, אבל שוב הודח בחמש מערכות – הפעם בסיבוב הראשון.
"בגלל כל ההפסדים האלה הגעתי לקיץ מלא במוטיבציה", הסביר רוד מה הוביל לחודש הקסום. "פתאום לא היה עליי כל כך הרבה לחץ", סיפר. "ניצחתי טורניר ואז ניצחתי עוד אחד וצברתי המון ביטחון. לטורניר השלישי בקיצבוהל הגעתי עייף פיזית ומנטלית, אבל ידעתי שאם אזכה בשלושה טורנירים ברצף זה יהיה משהו מיוחד שאזכור כל חיי". הוא זכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו