יעל ארד: שוברת תקרות הזכוכית במשימת חייה

יעל ארד תהפוך היום לאישה הראשונה בהיסטוריה הצעירה של הספורט האולימפי שלנו, שתשמש יושבת ראש הוועד האולימפי הישראלי. ארד, המדליסטית הראשונה של ישראל, תשבור עוד תקרת זכוכית.

הדרך שלה לראשות הוועד נסללה לאחר שמרכז הפועל, בראשותו של יורם אורנשטיין, הבהיר למשה פונטי, המועמד מטעם הפועל, שאין לו כוונה להורות לראשי האיגודים להצביע בעדו.

אורנשטיין, בצדק מבחינתו, מעדיף לשלוט בהתאחדות לכדורגל מאשר במקלפי התפוחים ובמנשנשי הבורקס מרחוב שטרית בצפון ת"א. בעוד תקציבי הוועד האולימפי התכווצו בקורונה ויתכווצו גם בהמשך, אורנשטיין מעדיף לתחזק את הכדורגל ולהשאיר ליורש שלו, ניר אלון, את ההתמודדות עם הסטטוס קוו השמור מאז הלך יורם אוברקוביץ' לעולמו.

בחודש יולי אשתקד פרסמנו ב"ישראל היום" על מועמדתו האפשרית של הפילנתרופ הקנדי סילבן אדמס לראשות הוועד או כמי שיתמוך בפונטי. איילת פריש, העוזרת האישית של אדמס, המטפלת בכל ענייניו הלוגיסטיים, מיהרה להוריד אותו מהרעיון במטרה לשמור את אדמס "נקי", לאחר שהוא לא מזוהה עם שום כישלון בספורט הישראלי מלבד אולי קבוצת האופניים שלו "ישראל סטארט אפ ניישן".

הקנדי-ישראלי קיבל את עצתה והלך אחורה. את תמיכתו בפונטי אדמס לא הסיר אבל ראשי האיגודים, ברובם עסקנים בסדר גודל בינוני, לא התלהבו מאדמס והעדיפו לשמור אמונים למרכזים שלהם. אחרי הכל, לכמה חזון אפשר לצפות מאנשים שעדיין אוספים קבלות של מוניות בנסיעות לחו"ל כדי לקבל החזרים?

לשמש דוגמה לנשים
האתגרים של ארד לקראת המשחקים האולימפיים בפריז ובלוס אנג'לס ברורים: הכנסת ספורטאי או ספורטאית ערבים לראשונה מאז משחקי מונטריאול 1974 לסגל האולימפי. 40 שנה בלי ספורטאי אולימפי ערבי בנבחרת האולימפית, הם קצת יותר מדי עבור הספורט האולימפי בישראל.

הנושא השני הוא נושא הקרוב לליבה של ארד והוא תפקיד הנשים בספורט: לא רק הגדלת כמות הספורטאיות אלא גם כמות העסקניות. ארד צריכה לנסות ולהקיף עצמה בנשים חזקות כמעט כמוה, כדי להראות ששינוי נעשה לא רק על המגרש אלא גם בעמדות המפתח. ויש כמובן את נושא הנראות: בישראל, לצערנו, עדיין לא קל להיות נערה וספורטאית - נושא דימוי הגוף, עלבונות על רקע נטיות מיניות וחיים עם התמודדות מול דעות קדומות, הם עדיין מנת חלקן של ספורטאיות רבות בתחילת הדרך.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

במובן הזה, בניגוד לעסקניות אחרות, ארד יכולה לשמש דוגמה כמי שתמיד נלחמה בתוך עולם גברי, מהג'ודו ועד העסקנות, וידעה לא להסתתר, לא להתבייש ולהגיד את דעתה כמי שתמיד היתה במרכז העשייה הציבורית. במובן הזה, גם ההצלחה הזו של ארד יכולה לשמש השראה ממש כמו ההצלחות שלה בזירה הספורטיבית.