מעבר לעצם הזכייה במדליית זהב אולימפית, פסגת שאיפותיו של כל ספורטאי, ארטיום דולגופיאט שבר מוסכמות עבור ענף התעמלות המכשירים, שעד היום (ראשון) לא זכה באף מדליה במשחקים האולימפיים. "ספורטאי, לא משנה מיהו, יש לו מטרה – ואלו שעשו משהו יוצא דופן הם הספורטאים שלא נתנו לשום דבר, בחיים האישיים או בחיים המקצועיים למנוע מהם לשבור שיאים", אומר ל"ישראל היום" קפטן נבחרת ישראל לשעבר טל בנין שהיה לכדורגלן הישראלי הראשון בסרייה אה.
לדבריו, "לא כל אחד יכול להגיע לתוצאה כזו כמו שארטיום דולגופיאט הגיע אליה. שכזה קורה, אתה לא באמת מבין את גודל האירוע, עד שבדיעבד אתה מבין כמה נגעת באנשים. בזמן אמת - אתה כל כך מרוכז במה שאתה צריך לעשות. לעשות היסטוריה זה תמיד משהו כיפי, כי תמיד זוכרים את זה שהיית ראשון. ברגע שעשית משהו משמעותי שהשפיע על אנשים אז זה הפידבק החיובי".
בנוגע לעתידו המקצועי של ארטיום, בנין מוסיף: "אני לא חושב שהוא מבין איפה הוא נמצא כעת. עכשיו מגיע שלב של עמידה בציפיות. עד לאותו שלב אתה נותן לעצמך נקודות כדי לגרות את עצמך מנטאלית, ולשאוף כמה שיותר גבוה. עכשיו מתחילה העבודה האמיתית. כפי ששמעתי אותו, הוא מבין שזה מובן מאליו".
בנוגע לקרדיט הגדול שארטיום דולגופיאט ואלכס שטילוב רוכשים למאמנם סרגיי וייסבורג, בנין מסביר כי "יש הבדל בין ספורט יחידני לבין ספורט קבוצתי. ביחידני אתה ברוב המקרים תלוי בעצמך, בכמה אתה מקריב, אתה הולך אחד על אחד. בספורט הקבוצתי אתה צריך לקחת מנהיגות גם על הסובבים אותך. לדאוג שמי שמסביבי גם יפרח, לתת להם ביטחון. ברור שגם בספורט קבוצתי למאמן יש השפעה גדולה. זה יפה שאנשים ברגעים האלה יודעים לזכור את האנשים לצידם. זה מראה על האישיות של הספורטאים".
מי שמכיר מקרוב את הקושי לשבור שיאים בענף שלא נמצא באור הזרקורים ביום-יום הוא עידן מימון. גדול שחקני הכדוריד הישראלי הוביל את הנבחרת להעפלה היחידה לאליפות אירופה ב-2002 ועוד קודם לכן העפיל עם הפועל ראשון לציון לרבע גמר ליגת האלופות 1999/2000 – הישג שכיום נראה דמיוני לחלוטין. "אני חושב שלהגיע מענף 'חדש' יותר עבור הישראלים זה קשה יותר כי רק כאשר אתה מצליח - מגיע הבאזז התקשורתי", אומר מימון. "החוכמה", לדבריו, "היא למנף את זה. מה שארטיום עשה זה הישג אדיר, ומה שקורה בארץ כעת זה אכן מטורף – ורוצים להבין מיהו. לקחת זהב זה לא דבר של מה בכך".
מימון, שהיה גם לשחקן הישראלי הראשון בגרמניה, חייב חלק גדול מהצלחתו בקריירה ליוצאי חבר העמים שעלו לישראל ושיחקו איתו כשהיה צעיר בהפועל ראשון לציון, וכן לאביו, קובי, אחד מגדולי מאמני הכדוריד בכל הזמנים שדחק אותו לקצה. על כן, הוא מבין היטב את אביו של ארטיום שאמר כי יכול היה לבצע את התרגיל טוב יותר. "אבא שלי גם היה לוקח אותי לקצה. תמיד אמר לי במה להשתפר – וזה מחשל", מסביר מימון. "כשאתה טוב, אתה יכול להיות יותר טוב. ספורטאי תמיד צריך להיות יותר טוב. תמיד יש את האימון, גם אם זה זהב אולימפי".
בנוגע ליוצאי חבר העמים, גדול שחקני הכדוריד הישראלי מוסיף כי "הם חזקים בראש ויודעים להתמודד עם תחרויות גדולות, ברמה המנטלית קודם כל. הם עומדים בלחצים ויודעים להגיע לא לקרוס. הם עם אופי חזק מאוד, וגם הצלחתו של אלכס שטילוב מוכיחה זאת. מנגד, אנחנו רואים במשחקים האולימפיים הנוכחיים כמה קשה להיות חזק בראש. אנחנו רואים בהרבה ענפים שספורטאים קורסים, כמו סימון ביילס שלא מופיעה לגמרים בגלל שהיא לא מצליחה להרים את עצמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו