כדי שנהפוך למדינת ספורט אמיתית, לא צריך להסתפק רק בזכייה של דולגופיאט

"דוואי ארטיומצ'קה", סיים היום (ראשון) אביו של ארטיום דולגופיאט את השיחה הטלוויזיונית עם בנו, שהגיע כמה דקות קודם לכן לפסגת חייו, לפסגת חייה של משפחתו, וכנראה גם לטופ של מה שהספורט הישראלי מסוגל להגיע אליו.

אבל נחזור רגע לשיחה הכל כך מרגשת בין האב המאופק, הכל כך צנוע הזה, לבנו, שהגשים בגיל 24 את חלום חייו. כי ככה אפשר להבין מאיזה שורש צומחת ההצלחה הזו. בזמן שכל האומה צופה ומאזינה לשיחה בשידור חי, האב, אולג, אמר לילדו שהוא יכול היה לעשות את התרגיל אפילו טוב יותר. השאיפה למצוינות, לתיקון, למבט קדימה, לא נעצרת לעולם. יום-יומיים הם ישמחו בסביבתו של הפנומן, ועוד לפני שיחזרו ארצה, כבר תשב החבורה סביבו ותתכנן את הימים, החודשים והשנים קדימה.

המדליה ה-12 של ישראל בכל הזמנים, הגיעה 29 שנים ועוד יומיים אחרי המדליה הראשונה, אז הייתה זו יעל ארד שזכתה בדליית ארד בברצלונה. למדליה ראשונה של מדינה יש משקל גדול משלה וערכה ענק, אבל היום זכתה ישראל בזהב באחד משלושת מקצועות הליבה של האולימפיאדה. יש אתלטיקה, התעמלות ושחייה, בסדר החשיבות הזה, ולישראל יש זהב אדיר, ללא עוררין, אחרי שארטיום הגיע לגמר, לאחר שגם במוקדמות היה הטוב מכולם.

ישראל היא מדינת שבטים, והאושר האמיתי הוא שכל השבטים מחלקים ביניהם את 12 המדליות. בני קיבוצים, ערי פיתוח, הערים הגדולות והפריפריות, ילידי הארץ ועולים מרוסיה, אוקראינה או אחרות. אין מקום להשוואה בין הסגנון והדרך שבה כל אחד ואחת מקבלים את שמחת הזכייה או את תוגת ההפסד, אבל מעבר לגודל השעה, הייתה עוצמה ענקית באיפוק הזכייה של דולגופיאט.

אפילו בלבוש שלו, בכחול-לבן הצנוע, הוא נראה כמו ספורטאי משנות ה-50 של המאה הקודמת, רחוק כל כך מהרעש ומהמהומה של הארץ הזו, אבל כל כך קרוב וממוקד אצל עצמו.

הכי מסוכן זה להגיע ראשון במוקדמות ולחכות שבוע מורט עצבים כדי להוכיח שלא מדובר באפיזודה חולפת. אבל הוא לא היה שם לבדו, כשגם מאמנו, סרגיי וייסבורג, שאחראי לתקומת ההתעמלות בישראל, ואלכס שטילוב, המנטור שבלעדיו לא היה ארטיום, היו שם בשבילו.

מדליית הזהב הזו, המדליות האחרות ו-13 הגמרים בענפים אחרים בטוקיו, הם קריאת השכמה לממשלת ישראל, שעצרה את הישיבה שלה כדי לצפות בארטיום עושה כבוד לישראל יותר מכל דיפלומט אחר. ישראל היא המשקיענית הקטנה ביותר במערב בענפי הספורט שלה, ועדיין זוכה הפרס הגדול בטוקיו יקבל חצי ממה שיקבל זוכה האח הגדול.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

כדי שיום אחד נהיה מדינת ספורט אמיתית, ולא כזאת שמבליחה ספורטאים בודדים, צריך ישיבות ממשלה שלמות והשקעות בתשתית ובכוח אדם. עד אז, ארטיום דולגופיאט יהיה כאן בבחינת יהלום נדיר.