רק בגלל הרוח?
ענף: ריצת 100 מטר נשים
השיא: 10.49 שניות
מי קבעה ומתי: פלורנס גריפית'־ג'וינר, אינדיאנפוליס 1988
ותק: 33 שנים
הסיפור: עד עצם היום הזה התוצאה ההיסטורית הזו נותרה בגדר תעלומה לא פתורה, שעטופה בביקורת חריפה על אישורה. זו היתה בסך הכל הכנה אחרונה למשחקים האולימפיים בסיאול באותה שנה, אבל כבר בשלב המוקדמות גריפית'־ג'וינר האמריקנית קבעה את השיא, שלדעת רבים לא צריך היה להיחשב בגלל שמד הרוח הורה על 0.0 מטר לשנייה (כלומר - אין רוח בכלל, כשבזמן אחר באותו יום הרוח הגיעה לכ־5 מטרים לשנייה).
בגמר טורניר ההכנה קבעה 10.61 ש' ואז ברבע הגמר בסיאול 10.62 ש' (התוצאה בגמר, 10.54 לא נחשבת בגלל הרוח) כך שלמעשה שלוש התוצאות הטובות בהיסטוריה - שייכות לה.
שלי אן פרייז'ר־פרייס הג'מייקנית קבעה בחודש שעבר 10.63 מדהים, מה שהפך אותה לאצנית השנייה המהירה בכל הזמנים, אבל השיא בן ה־33 עדיין לא נשבר, וכנראה גם לא נועד להישבר. גריפית'־ג'וינר גם מחזיקה בשיא ל־200 מטר (21.34 שנ', סיאול 1988), אבל בריצה היוקרתית ביותר עדיין אין לה מתחרות, ואת מה שבאמת קרה ב־1988 באינדיאנפוליס יודעת רק האצנית עצמה, שנפטרה בגיל 38 בלבד מסיבוכים בלב.
מחסום תשעת המטרים
ענף: קפיצה לרוחק גברים
השיא: 8.95 מטרים
מי קבע ומתי: מייקל פאוול, טוקיו 1991
ותק: 30 שנים
הסיפור: עם כל הכבוד לכך שהמקום השני ברשימת הקפיצות ההיסטוריות שייך לבוב בימון, חמישה סנטימטרים בלבד מתחת לפאוול, ספק אם אפשר לשכוח את אותה התעופפות על־אנושית של הקופץ המופלא. באותה אליפות עולם בטוקיו קרל לואיס כבר זינק ל־8.91 מטרים - שיא שנפסל בגלל הרוח, כן, שוב היא - אלא שאז פאוול יצא לקפיצה הלפני אחרונה שלו עם הגב לקיר וסיים אותה כשרגליו נוחתות בחול וקובעות שיא עולם שנשמר עד היום. אגב, שנה לאחר מכן פאוול קפץ ארבעה סנטימטרים יותר - 8.99 מ'(!), אבל גם במקרה הזה הרוח מנעה מהתוצאה להפוך לשיא רשמי.
טאג'י גייל הג'מייקני קבע לפני כשנתיים את התוצאה העשירית בטיבה בהיסטוריה (8.69 מ') והוא המועמד הראשי לזהב בטוקיו, אבל הוא עדיין רחוק כמעט 30 ס"מ מהשיא. כנראה ייקח זמן עד שנראה את השיא של פאוול נשבר, שלא לדבר על אחד המכשולים הגדולים בהיסטוריה של האתלטיקה - מחסום תשעת המטרים.
מבולגריה באהבה
ענף: קפיצה לגובה נשים
השיא: 2.09 מטרים
מי קבעה ומתי: סטפקה קוסטדינובה, רומא 1987
ותק: 34 שנים
הסיפור: מחסום שני המטרים אצל נשים הוא כבר מזמן לא סיפור כזה גדול, אך לפני 40-30 שנים הוא היה גם היה, אבל לא בשביל סטפקה קוסטדינובה. מלבד השיא העולמי שבו היא מחזיקה, הקופצת מבולגריה, שנחשבת עילוי במדינה, עברה את הרף 197 פעמים בקריירה - הישג שיא בעצמו.
אם הייתם שואלים את קוסטדינובה בסוף 1985 מהי השנה הטובה בקריירה שלה, היא כנראה היתה עונה שזו החולפת, שבה זכתה בכל 25 התחרויות שבהן השתתפה, אך סביר להניח שאת 1987 היא לא תשכח לעולם. בשנה הזו היא קבעה שיא עולם חדש, שוב, והציבה את הרף הגבוה ביותר בענף, שלא זז ממקומו עד היום.
בלנקה ולאסיץ' הקרואטית מחזיקה יחד איתה בתוצאה השנייה בטיבה (2.08 מ'), ואחריה ניצבות אנה צ'יצ'רובה (2.07, פרשה בחודש שעבר) ומריה לסיצקנה (2.06) הרוסיות. האחרונה היא גם הפייבוריטית לזהב בטוקיו, אך כשהתוצאה הטובה ביותר שקבעה העונה היא רק 2.00 מ' - ועוד באולם - ייתכן שסטפקה קוסטדינובה תוכל לשחרר אנחת רווחה קלה גם בקיץ הקרוב.
נעוץ במסמר
ענף: יידוי פטיש, גברים
השיא: 86.74 מטרים
מי קבע ומתי: יורי סדיך, שטוטגרט 1986
ותק: 35 שנים
הסיפור: באותה תקופה יורי סדיך וסרגיי ליטבינוב היו היריבים הגדולים ביותר בענף (חולקים את 13 התוצאות הטובות בהיסטוריה) וקבעו את מעמדה של בריה"מ לשעבר כאימפריית יידוי פטיש, עם זכייה בכל שש המדליות במשחקים במונטריאול 1976 ובמוסקבה 1980.
באליפות העולם בשטוטגרט בשנת 1986 קבע סדיך 83.94 מ' בסיבוב הפתיחה. ליטבינוב התעלה וזרק את הפטיש למרחק 85.74 מ', אך סדיך הגיב עם סיבוב מהיר וזרועות ישרות ושבר את שיא העולם, שבו החזיק. חוץ מליטבינוב, אף אחד לא הצליח להתקרב לסדיך, שאגב נשוי לנטליה ליסובסקאיה, המחזיקה בשיא המיתולוגי של הדיפת כדור ברזל.
מיידה הפטיש הבכיר בן זמננו הוא פאבל פיידק הפולני, אך שיאו האישי נקבע כבר לפני כמעט שש שנים - 83.93 מ'. "אין קללה שאני לא יכול לשבור", אמר הפולני לקראת המשחקים האולימפיים. למעשה, הוא רוצה לנפץ שתי קללות: האחת, לזכות במדליה האולימפית הראשונה שלו, ורצוי שתהיה מזהב, והשנייה כמובן - לשבור את השיא של סדיך.
הודפת את כל המתחרות
ענף: הדיפת כדור ברזל, נשים
השיא: 22.63 מטרים
מי קבעה ומתי: נטליה ליסובסקאיה, מוסקבה 1987
ותק: 34 שנים
הסיפור: 58 התוצאות הטובות ביותר בהיסטוריה של הענף נקבעו עד 1998, התוצאה ה־100 בטיבה נקבעה שנתיים לאחר מכן, ומאז 2011 המרחק הכי גדול שהושג (21.24 מ') נכנס רק למקום ה־178 ברשימת כל הזמנים, ועליו חתומה ולרי אדמס הניו־זילנדית, שאליה עוד נחזור. כמו בענפים נוספים הדורשים כוח פיזי עצום, גם בהדיפת כדור ברזל בשנות ה־70 וה־80 היו האתלטיות המזרח־אירופאיות בשליטה מוחלטת.
ליסובסקאיה שברה את השיא העולמי שלוש פעמים בסך הכל, עד שקבעה את התוצאה הטובה ביותר בתחרות שהתקיימה במוסקבה ב־1987. חיפוש קצר בגוגל לא יניב הרבה מידע עליה, מלבד התוצאות שהשיגה, הנישואים לסדיך והעובדה שהיתה גם זורקת דיסקוס נהדרת. לפעמים סיפור ללא פרטים דווקא מספר את עצמו בצורה הטובה ביותר - ספורטאית טוטאלית, שהקדישה את חייה נטו לספורט.
ולרי אדמס היא אשת הברזל הנוכחית של הענף, ואחרי שלא מעט מיריבותיה נתפסו על שימוש בחומרים אסורים, היא רוצה זהב אמיתי, בלי עזרה, אבל השיא, הו השיא. היא רחוקה ממנו רק במטר וקצת, שבענף הזה הם כמו שנות אור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
