ענף השחייה בישראל לא ידע מעולם עדנה שכזו. 15 הספורטאים והספורטאיות שיתחרו בטוקיו בשלוש קטגוריות, הם למעשה שליש (!) מכלל השחיינים והשחייניות שייצגו את ישראל במשחקים האולימפיים מאז ההופעה הראשונה בהלסינקי 1952.
עד כה השיא בשחייה עמד על 10 נציגים בסידני 2000, ומדובר בענף היחיד בישראל ששלח ספורטאים בכל אחת מהמהדורות האולימפיות שאליהן יצאה משלחת כחול־לבן. יתרה מכך, מלבד ענפי הכדור, השחייה היא הענף היחיד בתולדות המשלחת הישראלית שיוצא עם מספר דו־ספרתי של נציגים בפעם השנייה למשחקים האולימפיים.
אבל אל תיתנו למספר להטעות אתכם, כי הכמות לא מגיעה על חשבון האיכות. גיא ברנע, שייצג את ישראל בבייג'ין 2008, מסביר כי "הרמה בארץ עלתה ויש הרבה יותר עומק בשחייה הישראלית - זה אחד הדברים שרצו לעבוד עליהם כשהביאו את דיוויד מארש. יש עכשיו דור צעיר סופר־כישרוני ואיכותי, שהתחרות ביניהם דוחפת את כולם קדימה. זו ממש פעם ראשונה שיש מספר משחים ששניים קבעו את הקריטריון ויכולים להשתתף יחד במשחקים, נוסף על שני משחי השליחים".
טומרקין, בפעם האחרונה?
עבור שניים מהשחיינים לא תהיה זו הופעת הבכורה במשחקים. אנדראה (אנדי בקיצור) מורז תרשום את ההופעה השנייה ויעקב טומרקין את השלישית, עובדה שככל הנראה העניקה לו גם את הכבוד לשאת את דגל ישראל בטקס הפתיחה, יחד עם האתלטית חנה קנייזבה־מיננקו.
"אני מהוותיקים במשלחת, אז אני נותן טיפים", מספר טומרקין, "אבל כולם מבינים שזו הולכת להיות אולימפיאדה שונה, ולדעתי זה יתרון לאלו שעבורם זו הפעם הראשונה. לפי הנחיות הקורונה נוכל להיות רק בכפר ורק בבריכה. זה קצת מבאס כי לא נרגיש את הפסטיבל שיש באולימפיאדה, אבל מנגד, לאלו שלא מנוסים זה יעשה רק טוב".
בניגוד להופעות הקודמות שלו במשחקים האולימפיים, לקראת טוקיו 2020 הדברים הלכו פחות חלק לסגן אלוף אירופה 2016 שהצטרף למשלחת בזכות הזמנה של התאחדות השחייה הבינלאומית. בלונדון ובריו הוא שחה 100 ו־200 מ' גב, והפעם יתחרה רק 100 מ' גב.
מעטים הספורטאים שהגיעו 4 פעמים למשחקים, וזה מן הסתם עובר גם לשחיין בן ה־29 בראש, אם כי הוא לא ממהר לקבל החלטה. "אשב אחרי טוקיו עם האישה. יש לי כבר שתי בנות וזה יותר קשה, אבל בוא נגיד ששלוש שנים זה נשמע מפתה", מסביר טומרקין.
לגבי היהלום האמיתי של המשלחת, אין כל ספק. מדובר באנסטסיה גורבנקו, שתחגוג 18 יום לפני סיום המשחקים בטוקיו. גילה הצעיר נראה אולי חריג בארץ, אבל כבר ראינו שחייניות צעירות שהוכיחו עליונות גם בבריכה האולימפית (ראו רותה מיילוטיטה מליטא שזכתה בלונדון בזהב בגיל 15 בלבד).
גורבנקו, שהפכה לישראלית הראשונה בהיסטוריה שזכתה בזהב באליפות אירופה לבוגרות במשחה אולימפי (200 מ' מעורב), מחזיקה בלא פחות מתשעה שיאים ישראליים בסגנונות חופשי, גב וחזה, מה שהופך אותה לכל כך מגוונת. למרות המעמד שלה, אנסטסיה נותרה צנועה כמו אותה ילדה שהגיעה לאימון השחייה, וכשהתבקשה על ידי המאמנת לכתוב את חלומה על הפתק היא כתבה - להגיע לאולימפיאדה. אז חלום אחד היא כבר הגשימה, אבל עבורה זו רק נקודת ההתחלה.
גיא ברנע מתאר את גורבנקו כשילוב מדהים: "היא לא בהכרח הכישרון הכי גדול שהיה לנו, אבל היא פשוט מכלול מאוד מיוחד של גורמים, הן בפן המנטלי - היא כל כך אוהבת להתחרות שגם כשהיא לחוצה, היא מצליחה לתת ביצועים הכי טובים שהיא עשתה אי־פעם".
דיוויד מארש, יועץ העל של איגוד השחייה ומאמן מרכז המצוינות של האיגוד בסן דייגו, מאמין מאוד בכישרון וביכולות של גורבנקו: "היא יודעת להפעיל את הספורטאית שבה, ובאותה מידה היא יכולה לכבות אותה ולחזור להיות ילדה רגילה. זה עוזר לה לאזן את הלחץ ולגרום לה להיות אחת הספורטאיות הטובות במדינה. אני חושב שהיא יכולה להתפתח לאחת השחייניות המובילות, בטח באירופה, אם לא בעולם, אך זה חלק מתהליך שימשיך גם אחרי המשחקים הללו".
המטרה: גמר ו־5 חצאים
המטרה של גורמי המקצוע באיגוד לטוקיו היא גמר אחד וארבעה־חמישה חצאי גמר. ואם שואלים את כל השחיינים והשחייניות שלנו, כולם טוענים, ובצדק, שהמטרה היא לשחות את המשחה הכי טוב שלהם בקריירה.
"מה שישמח אותי זה לקבוע את השיא שלי", מסביר טומרקין, "אולימפיאדה היא אותה תחרות כמו אליפות עולם, אבל יש לה את ההילה שלה מפני שזה פעם בארבע שנים. זה קצת יותר מלחיץ ונותן קצת יותר נפח, אז מבחינתנו הספורטאים, כל אחד בתחום שלו - רוצה להגיע ולהיות בשיאו ביום הנתון".
הפעם גם יהיה לנו גם נציג מחוץ לבריכה - מתן רודיטי. הישראלי הראשון שיתחרה במשחקים האולימפיים בקטגוריית המים הפתוחים במשחה ל־10 ק"מ, שבו ישתתפו 25 שחיינים. "זה מרגש מאוד להיות ראשון", אומר רודיטי בחיוך, "אני מגיע לטוקיו מהמקום ה־13 כך שכל מקום טוב יותר יהיה הישג עבורי, אבל השאיפה הגדולה שלי היא לסיים בשמינייה הראשונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו