נובאק ג'וקוביץ' יהיה בטוקיו. המדורג ראשון בעולם בישר על כך השבוע בטוויטר כשכתב: "אני גאה לארוז את חפציי ולהצטרף לחבריי במשלחת הלאומית במרדף אחר המדליות הכי נוצצות במשחקים האולימפיים. מבחינתי, המשחקים חשובים מאוד עבור סרביה, ואני אנסה לעשות הכל כדי לשמח את כולם".
נולה, אם כן, תולה את הנסיעה שלו בטעמים פטריוטיים, שזה אחלה, אבל ברור שישנם אינטרסים אישיים. אחרי שזכה בשלושת טורנירי הגראנד סלאם הראשונים השנה, ג'וקוביץ' יכול להפוך לאדם הראשון בהיסטוריה שזוכה בכל הארבעה ובמדליית זהב אולימפית באותה שנה - לא עניין של מה בכך. אז האם המדינה מניעה אותו או הישגיו האישיים? האמת, זה לא משנה. העיקר שיש לו מניע.
בזמן שספורטאי העולם מוכנים לאכול חצץ למען השתתפות במשחקים האולימפיים, טניסאי העולם לא ממש מתרגשים מהאירוע. רוג'ר פדרר, רפאל נדאל, דומיניק תים, ניק קיריוס, סטניסלס ואוורינקה, סרינה וויליאמס, ביאנקה אנרסקו, אנג'ליק קרבר, סימונה האלפ וג'והאנה קונטה הם רק חלק מהטניסאים שהודיעו בשבועות האחרונים כי לא יקחו חלק במשחקים האולימפיים בטוקיו.
יש ברשימה הזאת זוכי טורנירי גראנד סלאם, ותיקים מנוסים וצעירים מבטיחים, ובעיקר הרבה מאוד סיבות מדוע לא להגיע ליפן. אצל פדרר וואוורינקה הסיבה הרשמית היא פציעה. נדאל הסביר "הייתי צריך להקשיב לגוף שלי" בעוד ניק קיריוס הבהיר בפשטות: "אני פשוט לא מרגיש שזה נכון לי". סרינה אמרה "יש הרבה סיבות שבגללן אני לא נוסעת", והאלפ הדגישה שהיא זקוקה לעוד מנוחה אחרי הניתוח שעברה.
"קשה עם ההגבלות"
בכל הודעות הפרישה האלה הודגשה האכזבה העצומה של הטניסאים מכך שלא יזכו לייצג את המדינה במשחקים האולימפיים. "קשה לעכל את זה" כתבה האלפ, אבל יחד עם זאת נדמה שהשנה זה דווקא קל יותר. עבור טניסאים, המשחקים האולימפיים תמיד הציעו מעט ביחס לשגרה. אפשר להשיג בהם מדליה ותהילה, אבל אלה מחווירים לעומת היוקרה, הכסף ונקודות הדירוג שמציעים טורנירי הגראנד סלאם.
השנה, בגלל הקורונה, התווסף לכך הקושי הלוגיסטי, ובגלל הסיבות הללו הרבה מאוד טניסאים וטניסאיות מעדיפים לדלג לצפון אמריקה ולהתחיל את ההכנות לאליפות ארה"ב הפתוחה, שכוללת גם פרסים כספיים נאים וגם קהל ביציעים. אחרי שחוו טניס מול יציעים ריקים ושוממים, הטניסאים מאוד לא רוצים לחזור לימים הקשים האלה. טוקיו הודיעה לפני שבועיים שלא יהיה קהל כלל, ומאז רשימת הפורשים תפחה. "היה לנו קשה מאוד עם ההגבלות, הבועה והסיטואציה הזאת בשנה שעברה", הסביר הקנדי דניס שאפובלוב; "זה לא קל לחזור לשם מבחינה מנטלית, וזאת אחת הסיבות שגרמו לי לפרוש".
כפי שניתן להבין מהדברים של השחקנים, נדרש מניע מיוחד כדי שהם יאגרו כוחות מחודשים בתוך הלו"ז הצפוף של השנה הזאת ויכניסו את עצמם מתוך בחירה לבועת טניס שבסופה ממתינה במקרה הטוב אך ורק מדליה. פציעות, רצון לנוח, פחד, חשש - כל אלה דילגו מעל הגאווה הלאומית האולימפית בסולם העדיפויות של טניסאי העולם.
"האתגר פשוט גדול מדי", סיכמה ויקטוריה אזרנקה, מדליסטית הזהב מריו. אם כן, בטורניר הטניס האולימפי יהיו רק יחידי סגולה. ג'וקוביץ' והמסע שלו אחר היסטוריה, נאומי אוסקה שמתקמבקת במגרש הביתי שלה ואלופת ווימבלדון הטרייה אשלי בארטי. "אני מחכה לזה בקוצר רוח", אמרה האוסטרלית, וטוב לגלות שיש עוד כמוה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו