בעוד ימים ספורים, בלאס וגאס, יתקיים אחד האירועים השנויים ביותר במחלוקת שידע עולם הספורט בעשורים האחרונים. לא אולימפיאדה, לא אליפות עולם וגם לא ליגת מקצוענים חדשה, אלא תחרות שמבקשת להגדיר מחדש את גבולות היכולת האנושית ואת כל מה שאנחנו חושבים על ספורט הוגן.
קוראים לזה "המשחקים המשופרים", והרעיון מאחוריהם פשוט אך מטלטל: לא רק שאין איסור על שימוש בחומרים משפרי ביצועים, אלא שהשימוש בהם מותר, גלוי, חוקי ומפוקח רפואית.
עבור חלק מהאנשים מדובר בעתיד הבלתי נמנע של הספורט המקצועני. עבור אחרים, זהו קו אדום מוסרי שעלול לשנות לנצח את משמעות המושגים תחרות, הישג ושוויון הזדמנויות. דבר אחד כבר ברור - העולם כבר לא יכול להתעלם.
רוצים לחשוף את מה שקיים
ב-24 במאי, באתר הנופש הגדול בלאס וגאס, ייצא לדרך האירוע הראשון בתולדות המשחקים המשופרים. כחמישים ספורטאים יתחרו בשחייה, ריצות קצרות והרמת משקולות, כאשר בניגוד לכל מה שהכרנו עד היום, המשתתפים יהיו רשאים להשתמש בסטרואידים, פפטידים, חומרים הורמונליים, ממריצים וחומרים נוספים - כל עוד הם מאושרים לשימוש רפואי ונלקחים תחת פיקוח צמוד של רופאים.
לדברי ראשי הפרויקט, המטרה אינה לעודד סימום, אלא לחשוף את מה שלטענתם כבר קיים ממילא מאחורי הקלעים של הספורט העולמי. לטענתם, במשך שנים ספורטאים רבים משתמשים בחומרים אסורים באופן חשאי, ללא פיקוח רפואי מסודר ותוך סיכון בריאותי, ולכן עדיף להוציא את התופעה מהצללים אל האור וליצור מערכת שקופה, מפוקחת ובטוחה יותר.
המייסדים אף טוענים כי אחוז משמעותי מהספורטאים המקצוענים כבר משתמשים בחומרים אסורים, אך רק מיעוט קטן נתפס בבדיקות. מבחינתם, המאבק נגד סימום הפך מזמן למשחק של חתול ועכבר, ולכן הגיע הזמן להפסיק להעמיד פנים ולבנות מודל חדש.
מהפכה כלכלית, מדעית ותרבותית
אבל המשחקים המשופרים הם הרבה יותר מעוד תחרות ספורט. מאחורי המיזם עומדת חברה ציבורית שנסחרת בבורסה, משקיעים מהחזקים בעולם וסכומי כסף שכמעט לא נראו בענפים האולימפיים.
סך הפרסים שיחולקו לספורטאים בתחרות הראשונה עומד על עשרות מיליוני דולרים. כל מנצח יקבל מאות אלפי דולרים, ומי שישבור שיא עולם בריצת 100 מטר או במשחה 50 מטר חופשי עשוי לקבל בונוס של מיליון דולר.
עבור ספורטאים אולימפיים, שרבים מהם מתקשים להתפרנס גם כשהם נמצאים בצמרת העולמית, מדובר בהצעה כמעט בלתי נתפסת. זו בדיוק הסיבה שכבר עכשיו אפשר למצוא בין המשתתפים מדליסטים אולימפיים, אלופי עולם ושמות גדולים שחוזרים מפרישה.
אחת הדמויות הבולטות היא השחיינית האמריקאית מייגן רומנו, בת 35, אלופת עולם לשעבר, שחוזרת לבריכה אחרי שנים מחוץ לתחרות. על פי אנשי המיזם, בזכות פרוטוקולים רפואיים של שיפור ביצועים היא שוחה כיום מהר יותר מאשר בתקופת השיא שלה לפני יותר מעשור.
לא מסתפקים בלנצח
גם שחיינים וספרינטרים נוספים, מהשמות המוכרים בעולם, כבר הצהירו כי מטרתם אינה רק לנצח, אלא לנסות לשבור את השיאים הגדולים ביותר בתולדות הספורט.
הספרינטר האמריקני פרד קרלי, אלוף העולם לשעבר בריצת 100 מטר, כבר הצהיר כי מטרתו היא לתקוף את שיא העולם האגדי של יוסיין בולט - 9.58 שניות. במקביל, השחיין היווני כריסטיאן גקולומייב טען כי במסגרת תוכנית האימונים של המשחקים כבר קבע זמן מהיר יותר משיא העולם ב-50 מטר חופשי, תוצאה שלא תוכר כמובן על ידי האיגוד הבינלאומי, אך רק הגבירה את הסקרנות סביב הפרויקט.
אם הנתונים האלה אכן יתורגמו לתוצאות רשמיות, עולם הספורט יעמוד בפני שאלה שלא נאלץ להתמודד איתה מעולם: האם שיא שנקבע בעזרת שיפור ביולוגי מכוון הוא עדיין שיא אנושי?
ישפר את האנושות?
מאחורי הפרויקט עומדים אנשי עסקים ומשקיעים מהעשירים והמשפיעים בעולם, ביניהם מיליארדרים מתחומי הטכנולוגיה, הביוטכנולוגיה, הקריפטו וההשקעות. וזה אולי הסיפור הגדול באמת.
רבים מהם כלל לא רואים במשחקים המשופרים פרויקט ספורטיבי בלבד. מבחינתם, מדובר בפלטפורמה לעולם חדש של שיפור אנושי - עולם שבו אנשים לא רק חיים יותר, אלא גם רצים מהר יותר, חושבים טוב יותר, מתאוששים מהר יותר ודוחפים את הגוף האנושי אל גבולות חדשים.
הפילוסופיה הזו כבר קיימת סביבנו. אנשים מודדים שעות שינה, רמות הורמונים, התאוששות, דופק, תזונה ויכולות קוגניטיביות. עולם הביו-האקינג, הרפואה המונעת והארכת החיים צומח במהירות, והמשחקים המשופרים מבקשים לקחת את אותה תפיסה בדיוק אל מרכז הבמה הספורטיבית.
השאלה שתכריע את עתיד הספורט
וכאן נמצאת אולי השאלה הגדולה מכולן: האם הקהל באמת רוצה ספורט הוגן, או שהוא רוצה לראות בני אדם שוברים גבולות בכל מחיר?
במשך עשרות שנים עולם הספורט ניסה לשמר את התפיסה של תחרות טבעית, נקייה ושוויונית. אך במקביל, הצופים התרגלו לראות ביצועים שנראים כמעט על-אנושיים, שיאים בלתי נתפסים ויכולות פיזיות שנראות לפעמים כמו מדע בדיוני.
המשחקים המשופרים מציבים עכשיו את השאלה הזאת באופן גלוי וישיר. אם המדע באמת מסוגל להפוך בני אדם למהירים יותר, חזקים יותר, עמידים יותר ואולי אפילו צעירים יותר לאורך זמן - כמה זמן עוד אפשר יהיה לטעון שאין לזה מקום בספורט?
התומכים טוענים שמדובר בעתיד, שהשיפור האנושי הוא בלתי נמנע ושעדיף לעשות אותו באופן שקוף, רפואי ובטוח. המבקרים, מנגד, מזהירים מפני נורמליזציה של שימוש בחומרים מסוכנים, מפני לחץ שיופעל על דור צעיר של ספורטאים ומפני עולם שבו כישרון, עבודה קשה וגנטיקה כבר לא יספיקו כדי להתחרות ברמות הגבוהות ביותר.
ייתכן מאוד שהתחרות הקרובה בלאס וגאס לא תוכרע רק על ידי מי ישחה מהר יותר, ירוץ מהר יותר או ירים יותר משקל. ייתכן שהיא תכריע שאלה הרבה יותר גדולה - איך ייראה עתיד הספורט העולמי, והאם האדם של המחר יהיה לא רק מאומן יותר, אלא גם משופר יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו