בעיצומם של ימים מתוחים במיוחד, רגע קטן מעולם השחמט סיפק נקודת אור. בתחרות בינ"ל שנערכה בבודפשט, מצאה את עצמה השחמטאית הישראלית ירדן בלוך מקריית חיים, המשחקת במועדון המרכז למצוינות בשחמט של משה קציר בזכרון יעקב, מול יריב יוצא דופן – מ.ש (השם המלא לא נחשף על מנת שלא לסכנו), השחמטאי האיראני היחידי בתחרות.
הסיפור החל כבר עם פרסום ההגרלה לסיבוב השני, כשברקע העימות בין ישראל וארה"ב לאיראן. "האמת? לא באמת חשבתי שהמשחק יתקיים", סיפרה בלוך. "ידעתי שהפדרציה האיראנית לא מאפשרת לשחקנים לשחק מול ישראלים, אז הייתי בטוחה שזה ייגמר בניצחון טכני".
"הייתי עם תוכניות לערב"
אלא שבבוקר המשחק המציאות כבר נראתה אחרת. "פתחתי את הטלפון וראיתי את הדיווחים על עוד תקיפה באיראן, ופתאום ההגרלה הזאת הרגישה אפילו יותר אירונית. דווקא ביום הזה זה המשחק שנקבע", המשיכה בלוך. בלוך הגיעה לאולם רגועה יחסית, עם תחושה שהמשחק לא יתקיים: "הגעתי לאולם המשחקים די רגועה, כבר עם תוכניות לערב, מתוך מחשבה שאני אסיים מוקדם".
ואז הגיע הטוויסט. "אבל אז, להפתעתי, הוא הגיע. ניגש, לחץ לי את היד, והתיישב. כאילו זה עוד משחק רגיל". רגע פשוט, כמעט טריוויאלי בעולם הספורט - אך כזה שטעון במשמעות עמוקה במיוחד במציאות שבה אנו חיים.
לפני תחילת המשחק, חשף היריב האיראני את הסיבה להחלטתו החריגה: "הוא סיפר שלא תכנן לשחק, אבל דווקא בגלל מה שקרה באותו יום הוא החליט שכן. מתוך תקווה לשינוי ועתיד אחר עבור העם שלו".
רק אהבה למשחק
מכאן, כל מה שנותר היה לשחק. "ואז פשוט שיחקנו. 64 משבצות, שני שחקנים עם אהבה לאותו משחק", מתארת בלוך, ומוסיפה: "ורגע אחד קטן שנותן תקווה למרות כל מה שקורה מסביב".
באיגוד הישראלי לשחמט ציינו כי האיגוד תומך בהפרדת ספורט מפוליטיקה, וכי השחמטאים הישראלים תמיד שומרים על ספורטיביות, ערכיות ומקצועיות ולא מסרבים לשחק מול שום יריב. "משמח לראות שגם באיראן יש ספורטאים שבוחרים לשחק ולא להחרים", סיכמו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו