השעה הייתה כמעט שתיים לפנות בוקר ב"רוד לייבר ארנה", אך איש מהנוכחים ביציעים לא חשב על שינה. כשהחבטה האחרונה של יאניק סינר נעצרה ברשת ונובאק ג'וקוביץ' הניף את ידיו אל השמיים במלבורן, נפל דבר בטניס העולמי.
בגיל 38, נגד כל הסיכויים ולאחר רצף הפסדים כואב מול היריב האיטלקי המר, "הג'וקר" הוכיח שוב שהממלכה שלו עדיין לא מוכנה להחליף בעלים. מחר ב־10:30, הוא יעלה למגרש המרכזי למפגש המרתק ביותר שהטניס המודרני יכול להציע: גמר אליפות אוסטרליה 2026, מול היורש הבלתי מעורער והמדורג ראשון בעולם - קרלוס אלקרס.
חצי הגמר ביום שישי ייזכר כאחד המשחקים הגדולים בתולדות הטורניר. לא רק בגלל איכות הטניס, אלא גם בזכות המטען הרגשי שליווה אותו. ג'וקוביץ' הגיע למפגש מול סינר כשהוא נושא על גבו גיבנת של חמישה הפסדים רצופים מול האלוף המכהן.
רבים הספידו אותו, לעגו לכוונתו להמשיך עד למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס בעוד שנתיים וחצי, וטענו שהגיל הכריע את הגוף ושחילופי המשמרות הושלמו סופית בשנה החולפת. אך נובאק, כפי שעשה לאורך כל הקריירה המפוארת שלו, השתמש בספקות כדלק. הניצחון בחמש מערכות (3:6, 6:3, 4:6, 6:4, 6:4) היה מלאכת מחשבת של חוסן מנטלי ודיוק כירורגי ברגעי ההכרעה.
מלך אוסטרליה
"זה מרגיש סוריאליסטי", הודה ג'וקוביץ' בראיון על המגרש בסיום, כשעיניו דומעות מהתרגשות. "שיחקנו כמעט ארבע שעות, והשעה המאוחרת מעלה בי זיכרונות מהגמר ההוא מול רפא ב־2012. ידעתי שרק רמה כזו של טניס תעניק לי סיכוי מול יאניק".
העפלתו של הכוכב הסרבי לגמר אינה רק עוד ניצחון מקצועי, אלא קובעת שורה של שיאים שספק אם יישברו בעשורים הקרובים. זהו הגמר ה־11 שלו במלבורן - נתון מדהים בהתחשב בכך שמעולם לא הפסיד בגמר בטורניר הזה. מעבר לכך, בגיל 38 הוא הפך לשחקן המבוגר ביותר בעידן הפתוח שמעפיל לגמר אליפות אוסטרליה.
וזה לא הסוף. מדובר גם בגמר הגרנד סלאם ה־38 בקריירה שלו - מספר שמרחיק אותו מכל מתחרה היסטורי ומבסס את מעמדו כגדול מכולם. בשיחה עם העיתונאים אחרי הניצחון, הוא התייחס ליריבו בכבוד רב: "הוא ניצח אותי בחמשת המפגשים האחרונים, ואמרתי לו ליד הרשת: 'תודה שאפשרת לי את זה'. הוא דחף אותי לקצה גבול היכולת שלי, והלילה זכיתי לתמיכה הכי גדולה שקיבלתי אי־פעם כאן באוסטרליה. זה מה שנתן לי כוח להמשיך להילחם כשפיגרתי".
המשוכה הבאה
אך בעוד ג'וקוביץ' חוגג את חזרתו לקדמת הבמה, בצד השני של הרשת ממתין לו בקרב הגדול על התואר קרלוס אלקרס. הספרדי הצעיר, שהכניע בחצי גמר דרמטי לא פחות את אלכסנדר זברב, נראה בכושר הטוב ביותר בקריירה שלו. המאזן ההיסטורי בין השניים עומד כעת על שוויון מתוח, כאשר כל מפגש ביניהם הפך לקלאסיקה מיידית.
מהגמר הבלתי נשכח בווימבלדון 2023 ועד לגמר האולימפי בפריז 2024 - השניים הללו חילקו ביניהם בשנים האחרונות את השליטה בענף. אלקרס מגיע לגמר הזה לא רק כמתחרה, אלא כמי שרוצה לחתום באופן רשמי על העברת הלפיד במבצר הביתי של הסרבי.
אלקרס, שמקפיד תמיד לגלות כבוד ליריבו אך אינו מסתיר את שאיפותיו, נשמע נחוש מתמיד במסיבת העיתונאים שלו. "לראות את נובאק מנצח את יאניק הלילה היה שיעור בטניס, הוא פשוט לא נגמר", אמר אלקרס בחיוך. "אבל אני לא מגיע לגמר הזה כדי להיות צופה מהשורה. לשחק נגד נובאק בגמר במלבורן זה כמו לנסות לטפס על האוורסט בלי חמצן. הוא הבעלים של המגרש הזה, אבל הסטטיסטיקה נועדה כדי שמישהו יערער עליה. אני רוצה להיות זה שיגיד בסוף: 'עשיתי את זה, ניצחתי את המלך בבית שלו'. בשביל רגעים כאלה אני מתאמן מגיל חמש".
הניתוח הטקטי של הגמר הקרוב מעלה כמה שאלות מרתקות. המומחים מעריכים כי המפתח יהיה יכולתו של ג'וקוביץ' להתאושש פיזית מהמרתון של חצי הגמר. אלקרס צפוי להשתמש בעוצמות הפיזיות הבלתי רגילות שלו ובחבטות ה"דרופ שוט" כדי להתיש את הסרבי, שמנגד ינסה לנהל "משחק שחמט במהירות של 200 קמ"ש", כפי שהגדיר זאת ג'ון מקנרו, תוך ניצול הניסיון העצום שלו כדי להכריח את הספרדי לבצע טעויות ברגעי הלחץ.
ג'וקוביץ' עצמו נשמע ריאלי בנוגע למצב: "אני מצפה למפגש עם קרלוס, למרות שכרגע זה מרגיש כאילו כבר זכיתי בתואר הלילה. אני רק מקווה שיישאר לי מספיק 'דלק במיכל' כדי לעמוד איתו ראש בראש".
בין אם יהיה זה התואר ה־25 של ג'וקוביץ', שיבסס אותו עוד יותר כגדול בכל הזמנים, ובין אם זו תהיה ההצהרה הסופית של אלקרס על תחילתו של עידן חדש - עולם הספורט יעצור היום מלכת לכמה שעות. הקרב האחרון על מלבורן 2026 עומד להתחיל, והפעם - נדמה שאין פייבוריט ברור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו