מהאולימפיאדה ליוטיוב – ומשם לשיא גינס מעורר השראה
הקריירה הקצרה, הפרישה הכואבת והקאמבק המפתיע של טוני ג׳פריז, שהוכיח שאף פעם אסור להרים ידיים (אלא אם כן זה לאגרוף) • צפו בסרטון
Your browser doesn’t support HTML5 audio
טוני ג׳פריז הוא אחד הסיפורים המדהימים של האגרוף המודרני, ספורטאי עלית שהפך קריירה קצרה בזירה להשפעה ארוכה מחוץ לה.
הוא נולד בסנדרלנד, אנגליה, וטיפס דרך האגרוף החובבני עד למדליית ארד במשקל חצי כבד באולימפיאדת בייג׳ינג 2008. כמו כל מתאגרף, לאחר שסיים את הדרך האולימפית עבר לאגרוף מקצועני והלך לו מצוין.
הוא שמר על מאזן בלתי מנוצח, אבל הידיים שלו לא עמדו בעומס והוא נאלץ לפרוש ב 2012. הפרישה אומנם סגרה פרק אחד אבל בו זמנית פתחה פרק חדש, הניעה למוטיבציה חדשה ועזרה לו לכבוש פסגות שלא חלם עליהם.
בלוס אנג׳לס, ג׳פריז בנה את עצמו מחדש כמדריך וכיוצר תוכן, עם מועדון אימונים ומאות שיעורים שמפרקים טכניקה לפרטים קטנים, תנועה נקייה, נשימה, ותכנון אימון שמכבד פציעות.
בעידן שבו אגרוף נמכר ככושר מהיר, הוא מנסה להחזיר את השפה של ספורט תחרותי ושליטה. היום הוא מוכר ברשת כמורה שמדבר בגובה העיניים, אבל עדיין נשאר לו חור קטן בלב.
הרופאים אמרו לו שהוא לא יכול להמשיך לתת אגרופים, ולכן רצה להוכיח לעוקבים שלו, אבל בעיקר לעצמו, שנשאר לו עוד דלק להמשיך.
ב-3 במרץ 2025 הוא סגר מעגל וקבע שיא גינס של 147,218 אגרופים בהושטת יד מלאה בתוך 24 שעות, בדובאי. זה אומר קצב ממוצע של 102 אגרופים בדקה, לאורך יממה שלמה.
לפי גינס, הוא הציב לעצמו יעד של 84,600 אגרופים, אחד בכל שנייה, ובפועל עבר אותו בפער עצום, כמעט שני אגרופים בשנייה, תוך מאבק בכאבי כתפיים ועייפות מנטלית. המוטיבציה הייתה פשוטה: להוכיח שטעו כשאמרו לו שלא יוכל להכות שוב. והוא הצליח, בענק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו