ביום הנעילה של משחקי העולם בצ'נגדו שבסין, האולם המרכזי של תחרויות הג'יו ג'יטסו רעד מהתרגשות. רגעים ספורים אחרי שנמרוד ריידר עלה על הפודיום בפעם השנייה תוך יומיים, כשעל צווארו עוד מדליית זהב מבריקה, וכשההמנון "התקווה" נשמע שוב מעל הבמה, כבר היה ברור - ישראל חתמה את הופעת השיא שלה בענף במשחקים הללו.
דקות בודדות לאחר מכן, משי רוזנפלד השלימה מסע מרגש עם מדליית כסף נוצצת, ובסך הכול סיימה נבחרת הג'יו ג'יטסו הישראלית את התחרות עם שלל מרשים של חמש מדליות - שתיים מזהב, שתיים מכסף ואחת מארד – יותר מכל נבחרת אחרת בענף.
אל תחמיצו: הדיווחים, הניתוחים והסיפורים - הכל מחכה לכם עכשיו בעמוד הספורט של "ישראל היום" - לחצו כאן
במרכז החגיגה הזו עמד אמיר בוארון, המאמן הלאומי, שאחז בדגל ישראל ביד אחת ובחיוך ענק בשנייה. עבורו זו לא הייתה רק עוד תחרות מוצלחת, זה היה סיכום של שנים של עבודה עיקשת, אימונים אינסופיים, והאמונה העיקשת שישראל יכולה להיות מעצמה עולמית בענף. הוא כבר חושב על התחרות הבאה, אליפות העולם בנובמבר בתאילנד.
המסע לצ'נגדו לא היה פשוט. הנבחרת הגיעה כשהיא נושאת על כתפיה ציפיות גבוהות, אבל גם עם לא מעט לחצים. תחרויות הג'יו ג'יטסו במשחקי העולם נחשבות לשיא המקצועי בענף, המקבילה הישירה לאולימפיאדה עבור הספורטאים שאינם חלק מהמשחקים האולימפיים, וכל מדליה כאן נחשבת הישג עליון. אלא שבמקרה של המשלחת הישראלית, ההצלחה חרגה מכל תחזית: לא רק מספר המדליות המרשים, אלא גם הדרך שבה הן הושגו עם קרבות מלאי אגרסיביות, טכניקה מדויקת, ובעיקר לב ונחישות בלתי נגמרים.
"אגיד את האמת, ישראל הופכת להיות המעצמה הגדולה בעולם בג'יו ג'יטסו". מספר בוארון, בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "היום אנחנו חוזרים עם חמש מדליות, יותר מכל נבחרת אחרת, וזה מהתחרות הכי גדולה והכי חשובה שיש לענף, המקבילה האמיתית לאולימפיאדה. אני עדיין באופוריה, מעכל את זה לאט לאט".
האמנת לפני שיצאתם למשחקים שזה ייגמר כך?
"אני עושה דרך ארוכה עם משי ונמרוד. ידעתי שהם באו לשים את הלב על המזרן. הגעתי עם אמונה עצומה שאנחנו הולכים להביא מדליות, וברגע שאתה מצליח להביא את כל הניסיון והטכניקה שלך לקרב - הכול מתחבר."
איך היית מסכם את ימי התחרויות?
"היו לנו עליות וירידות. למשל, חשבתי שסער שמש יזכה לפחות במדליה אחת וזה לא קרה. פנינה ארונוב הייתה קרובה מאוד לגמר, אבל הפסידה לפיליפינית. נמרוד ומשי התעלו על כל הציפיות ושניהם הגיעו לגמר. נמרוד השמיע את ההמנון פעמיים. ביום השני חזרנו עם ספורטאים עייפים ופצועים, ג'יו ג'יטסו זה קרבות מגע מלא, הגוף מתפרק ועבדנו הרבה על הצד המנטלי והפיזי כדי להרים אותם שוב. בסוף, הם חזרו על ההישג".
הצלחות המשלחת הישראלית בענפים האחרים נתנו לכם דחיפה?
"לגמרי. כשאתה רואה ספורטאים אחרים מביאים מדליות, זה מדבק, אתה אומר לעצמך ש'אם הם עשו את זה, גם אני יכול'. בג'יו ג'יטסו יש לנו רוח מיוחדת - אנחנו באים לנצח, לייצג את המדינה ולהשמיע את ההמנון. אני עובד עם נמרוד מעל עשור, ובכל תחרות חזרנו עם מדליות".
מה המשמעות של השמעת ההמנון בימים כאלה?
"זה מצמרר. אנחנו בתקופה קשה כעם. אני אוהב את המדינה ואת החיילים שלנו, מתפלל לשלום החטופים ולשלום המדינה. אם המדליות האלה הצליחו להכניס קצת אור ללבבות זה שווה את הכול. אולי גם יגרמו להורים לקחת את הילדים להתאמן בג'יו ג'יטסו".
ומה לגבי העתיד של נמרוד ומשי?
"הבטחתי לשניהם, זו כנראה התחרות האחרונה שלהם. מאמן גדול צריך לדעת גם לשחרר ספורטאים גדולים. הם נתנו הכול והגיעו לטופ העולמי, ועכשיו זה זמן לפרק הבא בחיים – שניהם מתחתנים בשנה הקרובה. אני גאה בהם ואמשיך ללוות אותם".
יש כבר דור חדש בדרך?
"כן, אנחנו בונים דור צעיר וחזק מאוד. יש כוכבים חדשים בדרך, וכדאי שתעקוב, כולל הבן שלי, דניאל בוארון. אני מאמין שיש לו דם של אלופים, אולי אפילו יעקוף את נמרוד".
אתה רואה את הענף נכנס לאולימפיאדה?
"בהחלט. כיום המדינות המובילות הן מאיחוד האמירויות, ערב הסעודית וקטאר הן משקיעות הון עתק בענף. יש דיבורים רציניים על הכנסת הג'יו ג'יטסו לאולימפיאדה בעוד שתי מהדורות. אני מאמין שזה יקרה, וזה יהיה רגע היסטורי".
איך הייתה החוויה הכללית בצ'נגדו?
"חוויה מטורפת. זה באמת מזכיר את המשחקים האולימפיים, ארגון ברמה הגבוהה ביותר. קיבלנו תמיכה אדירה מהצוות, מאיגוד הג'יו ג'יטסו, ומהקהל בארץ. אני מודה לכולם - זה לא מובן מאליו. עכשיו אפשר ליהנות קצת מהמדליות".
איך תחגגו?
"קודם כל, הרמת כוסית בערב. אחרי זה קצת טיולים, אולי עצירה בבנגקוק לפני החזרה לארץ. מתכננים גם טקס מיוחד לנמרוד ולמשי, חגיגה גדולה".
נמרוד אמר שצריך להשוות את הפרסים הכספיים לאלה של הספורטאים האולימפיים. מה דעתך?
"אני מסכים. מדינת ישראל מעניקה פרסים יפים, אבל ספורטאים בענפים לא אולימפיים מסכנים את חייהם ומקדישים שנים - בדיוק כמו הספורטאים האולימפיים. יש כאלה שמגיעים למשחקים ולא מצליחים לזכות, ואז פורשים בלי כלום. אם הצלחת להגיע לטופ - מגיע לך לקבל את אותה ההוקרה ואת הפרס שישנה את חייך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו