"מדליית זהב שנייה במשחקי העולם? הייתי צוחק ולא מאמין"

הישג ענק ללוחםהג'יו־ג'יטסוהישראלי נמרודריידר, שכתב היום (שני) פרק נוסף בספר ההצלחות שלוכשזכה במדליית הזהב במשחקי העולםהנערכיםבצ'נגדו, סין. עבורריידרמדובר בזכייה שנייה ברציפות בתואר היוקרתי - הישג שמעטים מצליחים לשחזר, לאחר שעמד על ראש הפודיום גם במהדורת המשחקים הקודמת בברמינגהם, ארצות הברית, ב־2022.

בגמר הקטגוריה עד77ק"ג גברריידרעל מהדיעלאוולקימאיחוד האמירויות, בקרב עיקש ופיזי במיוחד שהותיר חבורות על פניו אך לא פגע בשמחה ובאושר שלו מיד לאחר הניצחון. ההישג הנוכחי מחזק את מעמדו כאלוף אירופה וכאחד הלוחמים המובילים בעולם בענף, ומוסיף עוד פרק מפואר לקריירה שלו, שבה הוא משלב נחישות, טקטיקה חדה וניסיון עשיר בזירה הבינלאומית.

המדליה שלריידרהיא השביעית של המשלחת הישראלית במשחקים הנוכחיים, והזהב השני - אחרי זכייתה המרשימה של נבחרת האקרובטיקה לגברים. בכך הוא חורג מהתחזיות המוקדמות של התאחדות אילת, המאגדת את הענפים הלא אולימפיים, שציפתה ל־6-5מדליות בלבד, והמשחקים עוד רחוקים מסיומם.

"הרגשה נהדרת. אם היית אומר לי לפני שלוש שנים שאעמוד כאן שוב, לא רק בפעם הראשונה אלא גם בפעם השנייה, הייתי צוחק ולא מאמין", סיפרריידרל"ישראל היום", "זהחלום שמתגשם מחדש, והעובדה שזה קרה שוב מרגשת אפילו יותר".

עברת תקופה לא פשוטה, וגם למדינה אלה לא היו שנתיים פשוטות. איך זה משפיע כשעומדים לצלילי ההמנון?

"זה לא פשוט, אבל זה כל הרעיון. ברגעים האלה, כשמתנגן ההמנון, אני חושב על כך שגם אם זה קשה - אנחנו כאן וישראל כאן. נצטרך להתמודד עם העובדה הזאת, ואנישמחשאני יכול לייצג את המדינה ברגעים כאלה".

מה שונה הפעם מהפעם הקודמת שבה זכית?

"בפעם הראשונה הייתי הרבה יותר לחוץ. כשאתה עושה משהו בפעם השנייה, יש לך כבר ניסיון, אתה רגוע יותר, מוכן יותר לחוויה. הפעם שמעתי מכל כיוון 'רק זהב', אבל אמרתי לעצמי - אני אעשה את הכי טוב שאני יכול ואשאיר את התוצאה לגורל. אי אפשר לשלוט במתחרים, רק בעצמך".

יש לחץ כשמגיעים להגן על תואר?

"בהחלט. האתגר האמיתי הוא למצוא מחדש את המוטיבציה. אחרי שכבר עשית את זה פעם אחת עולה השאלה - למה שוב? אבל זו בדיוק המטרה, להתעלות על עצמך. בנוסף,כשרואיםאת שאר חברי המשלחת חוזרים עם מדליות, זה אפילו מוסיף לחץ. יש תחושת אחריות".

ומיד מחכה לך ברביעי גם תחרות המשקל הפתוח.

"נכון. המשקל הפתוח הוא תמיד יום אחרי, והוא מרגיש אחרת - באים יותר בשביל החוויה, אחרי שכבר הבאת מדליה. זה מאפשר להילחם משוחרר יותר".

צעקת אחרי הניצחון "יש חצי מיליון" על המענק שתקבל. כמה זה היה חשוב לך?

"אמרתי את זה בהומור, אבל האמת היא שהפרס הכספי קריטי. רוב ההכנסה שלנו מגיעה מהישגים גדולים. אם לא תצליח, אתה עלול למצוא את עצמך אחרי ארבע שנות אימוניםבליהכנסה בכלל. זו מציאות לא פשוטה לספורטאים, במיוחד בענפים לא אולימפיים".

"קשה להיות ספורטאי מקצועי"

הקלישאה אומרת כי בכל צחוק יש טיפת אמת,וריידרמתייחס לטענה שלו ושל עוד ספורטאים לא אולימפיים רבים כי צריך להשוות את הפרסים לאלה של האולימפיים. "אנחנוחייםבאותה מדינה, משלמים אותם מחירים, אבל המימון והחסויות בענפים לא אולימפיים נמוכים בהרבה. במשך שנים ניסיתי להשיג ספונסר, גם אחרי שזכיתי במשחקי העולם הקודמים לפני שלוש שנים, ולא הצלחתי למצוא אחד. לכן, לפחות שהפרסים יהיו שווים".

מה המסר שלך לילד שצפה בך היום וחולם להיות "הנמרוד הבא"?

"למצוא משהו שאתה אוהב ולהקדיש לו את כולך. זה לא תמיד בריא, זה פוגע לפעמים בחיי המשפחה ובבריאות, אבל אם אתה רוצה להיות הכי טוב–אין דרך אחרת. כמושצ'ארלסבוקובסקיאמר: 'Find what you love and let it kill you'".

למי אתה מקדיש את המדליה?

"למשפחה שלי, להורים, לארוסתי, לכל הקרובים, וגם לעם ישראל. ההישג הזה גדול ממני והוא שייך לכולם".

מה עובר בראש ברגע שעלית לפודיום ושמעת את ההמנון?

"חשבתי על המזל שהיה לי ב־7באוקטובר. באותה מידה יכולתי להיות במקומות אחרים, מסוכנים יותר. זה הזכיר לי עד כמה הרגע הזה יקר. ואני מקדיש את המדליה הזוקודםלחטופים ולכל החיילים שיחזרו הביתה בשלום".

תודות מיוחדות?

"למאמן שלי, לכל מי שתומך בי כלכלית, להתאחדות אילת - איגוד הספורט הלא אולימפי בישראל. בלי התמיכה הזו אי אפשר להיות ספורטאי מקצועי".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות