תמנע נלסון לוי נחשבת לאחת הפנים המובהקות של הג'ודו הישראלי - ספורטאית עקשנית, לוחמת בנשמה, כזו שמעולם לא עשתה לעצמה הנחות. מהילדה הקטנה שהתחילה להתאמן בירושלים ועד הפודיום באליפות אירופה ובאולימפיאדת טוקיו היא עברה דרך מפותלת, רצופת ניצחונות מזהירים, אבל גם פציעות, כאבים ואתגרים שרבים לא היו מצליחים לצלוח.
הפריצה הגדולה שלה הגיעה ב־2016, כשזכתה במדליית הארד באליפות אירופה בקאזאן. משם היא רק המשיכה לזרוח. מדליית זהב באליפות אירופה 2022 בסופיה, שלל פודיומים בטורנירים בינלאומיים, וכמובן - השתתפות בשתי אולימפיאדות ברצף: טוקיו 2020, שבה היתה חלק מהנבחרת ההיסטורית שזכתה במדליית ארד קבוצתית, ופריז 2024, אירוע שלאחריו הגיע גם רגע של חשבון נפש.
כעת, אחרי חודשים של שקט, התבוננות פנימית ושיקום גופני ומנטלי, נלסון לוי חוזרת. אליפות אירופה בפודגוריצה, מונטנגרו, שתיפתח ביום רביעי, היא לא רק עוד נקודה על לוח השנה - אלא אבן דרך משמעותית. התחרות הגדולה הראשונה שלה מאז פריז היא סמל לתהליך עמוק שעוברת אחת הספורטאיות הבולטות שידע הג'ודו הישראלי.
בראיון גלוי לב ל"ישראל היום" תמנע, המתחרה בקטגוריית משקל עד 57 ק"ג, מדברת על הקשיים שאחרי המשחקים האולימפיים, על ההתמודדות עם הציפיות, וגם - על החלומות שעדיין בוערים. כי בגיל 30, עם לב של לוחמת וניסיון שאין לו תחליף, היא יודעת: הסיפור שלה רחוק מלהסתיים.
"יש לי עוד הרבה מה לתרום, ואני מגיעה לאליפות אירופה עם אותן ציפיות - לסיים בראש הפודיום", אומרת נלסון לוי בביטחון. "יש לי באליפות היבשתית את כל צבעי המדליות ואני רוצה להמשיך להביא מדליות".
זו תהיה התחרות הגדולה הראשונה שלך אחרי המשחקים בפריז. מה למדת מאז על עצמך?
"היו לי כבר שתי תחרויות גרנד סלאם אחרי פריז וחזרתי בטירוף עם מדליות כסף וארד. אני באה הפעם הרבה יותר רגועה, יש לי ניסיון גדול, יודעת מה אני צריכה לעשות, ורואים את זה על המזרן".
מה שכנע אותך להמשיך?
"הרצון להוכיח לעצמי שיש לי עוד דברים שלא השגתי, עוד מדליות שאין לי, זה הדבר העיקרי. אני רוצה להשיג עוד דברים, והנה - מדליה בגרנד סלאם פריז לא היתה לי והשגתי אותה בפברואר. בנבחרת ישראל לנשים עוד לא היתה ספורטאית שזכתה פעמיים בזהב באליפות אירופה ולשם אני מכוונת, זה מה שנתן לי את הדרייב".
איך את שומרת על תחושת התשוקה כלפי הג'ודו אחרי כל השנים האלו?
"בסופו של דבר אני אוהבת את מה שאני עושה, זה כל החיים שלי. אי אפשר להסביר את ההרגשה של האדרנלין בגוף ביום של תחרות".
"זו היתה סגירת מעגל"
אם היית צריכה לבחור רגע אחד בקריירה שהיה הכי חשוב עד היום, מה הוא היה?
"הכי טבעי להגיד הרגע שהפכתי לאלופת אירופה, אבל אציין דווקא את המדליה בגרנד סלאם בפריז, שהיתה סוג של סגירת מעגל עבורי אחרי המשחקים האולימפיים באותה עיר, שאליהם הגעתי עם כל כך הרבה ציפיות מעצמי. זה היה רגע שגרם לי להגיד לעצמי 'עדיין יש לי את זה', הרגשתי כל כך טוב באותו יום".
יש אתגרים שאת נתקלת בהם כיום, שלא היו לך בעבר?
"זה אולי קצת מפתיע, כי השגתי דברים משמעותיים בג'ודו הישראלי, כולל אליפות אירופה ומדליה אולימפית, אבל בכל זאת אין לי ספונסרים שמלווים אותי באופן קבוע עכשיו. אני לא רוצה לשדר תלונה, אבל זה בהחלט משהו שמרגיש לא תמיד הוגן. בסופו של דבר, זה לא רק על הכסף - זה גם על ההכרה במאמץ, בנכונות להקריב הכל למען המטרה, ועל התמיכה שהיתה יכולה לאפשר לי להתרכז אך ורק בהישגים שלי, בלי לדאוג להיבטים הכלכליים של הדרך".
מה היה הרגע הכי מאתגר בקריירה שלך עד כה?
"אחרי האולימפיאדה בפריז באמת היו לי מחשבות מה אני עושה, אם אני ממשיכה או לא. בהחלט עברה המחשבה על פרישה, אבל הרגשתי שיש לי עוד מה לתת. גם המאמנים חשבו ככה, ואני שמחה על ההחלטה הזאת, שלא היתה פשוטה.
"אני רוצה להודות לשני הרשקו, מאמן הנבחרת, לעידו בר ולצוות, ליו"ר האיגוד משה פונטי, ליו"ר אגודת מיטב ירושלים יואל ליבסטר ולצביקה בן צבי על הליווי הצמוד".
אם היית צריכה לבחור דמות ספורטיבית אחת מהעבר או מההווה, לפגוש אותה ולשוחח איתה, מי זו היתה?
"הייתי בוחרת במייקל ג'ורדן. למרות שאני לא אוהדת כדורסל גדולה, הוא תמיד סקרן אותי בתור דמות ספורטיבית. הוא סמל להתמדה, למצוינות וליכולת מנטלית יוצאת דופן - דברים שכל ספורטאי, מכל ענף, יכול להזדהות איתם וללמוד מהם. זה לא רק מה שהוא השיג על המגרש, אלא הדרך שבה הוא התמודד עם לחץ, עם כישלונות, עם הציפיות, ועדיין נשאר בפסגה לאורך זמן. לשמוע את נקודת המבט שלו על הצלחה, על מוטיבציה, על איך שומרים על רעב לאורך הקריירה - זה מרתק בעיניי. אני בטוחה שיש לו תובנות שהיו יכולות להישאר איתי גם הרבה אחרי השיחה".
מה יהיו הכותרות על תמנע נלסון לוי אחרי אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028?
"הלוואי שהכותרת תהיה: 'תמנע נלסון לוי - אלופה אולימפית'. זה החלום הכי גדול שלי, וזה מה שמניע אותי בכל יום מחדש. ברור לי שאני לא היחידה ששואפת לשם, ויש עוד חברות מדהימות בנבחרת שמתחרות ברמות הכי גבוהות, אז אין לי בעיה להיות השנייה או השלישית שתעשה את זה - להפך, אם זה יקרה יחד איתן זה רק יהפוך את ההישג ליותר מרגש ומשמעותי. זה לא רק עניין של מדליה אישית, אלא של דור לוחמות אשר מרימות את הג'ודו הישראלי לגבהים חדשים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו