המשחקים האולימפיים הם לא רק אירוע הספורט הגדול בעולם, אלא גם אחד מהאירועים הבינלאומיים שהכי מאתגר לאבטח אותם, אם לא המאתגר ביותר. רוב האירועים יתקיימו בפריז בשטח אורבני רחב־ממדים, ובמקביל יתרחשו גם אירועי משנה בערים נוספות ובחלל הפתוח שיתפרסו על פני כמה קילומטרים. האתגר לא ייגמר בטקס הפתיחה, שייערך בנהר הסן לעיני יותר מ־300 אלף צופים, אלא יימשך כמעט חודש וחצי. אמנם רוב העיניים נשואות ל־19 הימים הראשונים, אך הוא יימשך גם בין 28 באוגוסט ל־8 בספטמבר, ימי המשחקים הפראלימפיים.
במהלך האירועים האולימפיים יפקדו את העיר פריז לבדה כ־15 מיליון תיירים ואורחים - למגינת ליבם של כ־12 מיליון תושבי העיר ופרווריה, ש־44% מתוכם אמרו בסקר שאירוח המשחקים האולימפיים הוא "רעיון לא טוב", ושרבים מהם מתכוונים "לברוח" מהעיר בגלל העומס.
"שיתוף פעולה בינלאומי"
אחד מהקשיים המרכזיים הוא נושא האבטחה. החשש מפני טרור אסלאמי, הפגנות והתפרעויות הוביל למבצע אבטחה חסר תקדים, שכולל כ־20 אלף חיילים, כמעט 40 אלף שוטרים, מהם 2,000 ממדינות שונות, ועוד 22 אלף אנשי אבטחה פרטיים, שינסו לעצור התארגנויות ומפגעים.
"הרעיון האולימפי היה לעצור הכל לטובת תחרות ספורט", מסביר ניצב בדימוס דוד צור, לשעבר מפקד הימ"מ, מג"ב ומחוז ת"א במשטרה, בעל חברת "שץ יזמות" המעניקה שירותי ביטחון, שעבד בעבר כיועץ ביטחון בכמה אולימפיאדות.
"הרוח האולימפית גורסת שספורט הוא מחוץ לפוליטיקה, ושכולם יכולים לעצור הכל, כולל מלחמות, ולהתאגד סביבו. האולימפיאדה במינכן, עם הטרגדיה הגדולה שעברו הספורטאים שלנו, הבהירה שאי אפשר להישאר נאיביים, והוועד האולימפי, הערים והמדינות המארחות החלו להתייחס לנושא האבטחה יותר ברצינות, להכניס שכבות אבטחה ולקבוע רגולציה מנחה לכל המשחקים האולימפיים".
לדברי צור, גורמי טרור מבינים שכל פיגוע שיקרה בתקופה זו יהדהד בכל העולם, מה שמגביר עבורם את המוטיבציה לבצע פיגועים. "ב־1996 היה פיגוע קטן יחסית של נוצרי שמרן באולימפיאדת אטלנטה, שנעשה מחוץ למתקני המשחקים. זו מתקפה שהיתה זוכה לחשיפה מאוד מצומצמת, בטח בתקשורת העולמית, אם לא העיתוי שבו התקיימה. ואכן, הווליום היה גבוה מאוד והמתקפה התפרסמה באופן בולט בתקשורת העולמית".
מפנה נוסף בתפיסת הביטחון אירע לאחר מתקפת הטרור נגד ארה"ב ב־2001, שהובילה להגברת תקציב הביטחון באולימפיאדת אתונה 2004, בהשוואה לזו שהתקיימה בסידני בשנת 2000. תקציבי הביטחון המשיכו לבלוט גם באולימפיאדות הבאות, ובזו הנוכחית הוקצבו 320 מיליון יורו לאבטחת התחרויות, לא כולל עלות השכר של השוטרים ואנשי כוחות הביטחון, מתוך תקציב כולל של כמעט 10 מיליארד יורו.
לדברי צור, האולימפיאדה הנוכחית מייצרת אתגרי אבטחה ייחודיים למדי בגלל תקופת אי־היציבות הגלובלית שבה היא מתרחשת, הכוללת את מלחמת רוסיה־אוקראינה וכמובן את מלחמת ישראל בחמאס. לכך יש להוסיף את איומי הטרור מצד ארגון המדינה האסלאמית וקבוצות טרור מוסלמיות קיצוניות אחרות, וזה עוד לפני הרצון של ארגונים מחתרתיים למשוך תשומת לב דווקא בבימה המרכזית הזאת.
כמו כן, לצד הרצון לאבטח את אירוע הספורט הגדול - צריך להתחשב גם בקהל, ולא לפגוע באווירה הספורטיבית של האולימפיאדה בגלל סידורי אבטחה. "בסופו של דבר מדובר במשחקי ספורט ובחוויה תרבותית, ויש קהילה אולימפית גדולה. נוסיף לכך גם את מספר התיירים שמגיעים לאירוע, את הספורטאים ואת המשלחות - ומקבלים אתגר גדול.
"הנראות של האבטחה צריכה להיות אדוקה, אך לא לגרום לתחושה מאיימת. בישראל אנחנו רגילים לראות חיילים עם נשק, אבל לא כולם בעולם מורגלים לכך. יש מקומות שבהם יש צפי לבדיקות ביטחוניות מוגברות, וזה מובן - כמו למשל בשדות התעופה. אבל צופי ספורט לא מעוניינים להגיע שעתיים-שלוש לפני האירוע לבדיקות ביטחוניות קפדניות, כי זה פוגע בחוויית הצפייה".
צור מונה כמה מעגלי אבטחה שאמורים לסייע בכך שהאירוע יעבור בשלום: "המעגל הראשון הוא מעגל ההתראה והסיכול, ויש בו פרמטרים ואלמנטים רבים של אבטחה: התרעות מודיעין, הגנה על גבולות יבשתיים וכו'. מכיוון שאנחנו באירופה והגבולות פתוחים, יש דגש על שדות התעופה ועל שיתוף של מידע מודיעיני בין מדינות אירופה. כל מדינה גם אמורה לשתף רשימות של אנשים שעלולים לפגוע באירוע, כדי לשלוט טוב יותר באיומים אפשריים.
"המעגל השני הוא האבטחה הפיזית של המקומות שבהם מתרחש האירוע. באולימפיאדה מי שזוכה באירוח המשחקים היא העיר, ולא המדינה, ובה מתרחשים רוב האירועים, ולכן רוב האחריות לאבטחה היא על הרשות המקומית - במקרה הזה משטרת פריז, שכמובן תקבל עזרה מרשויות הביטחון במדינה וממדינות נוספות.
"מאחר שרוב האירועים יתקיימו בפריז, למעט אלו שיתרחשו בשטחים פתוחים, האבטחה צריכה להיות ממוקדת. טקס הפתיחה, שהוא אירוע משמעותי מבחינת אבטחה, צפוי להיות מאתגר יותר. כי בניגוד לעבר, אז הוא התקיים באצטדיונים סגורים, השנה הוא מתקיים לאורך קילומטרים רבים על נהר הסן, בשטח ציבורי פתוח, מה שמייצר אתגרים רבים.
"מעגל האבטחה השלישי הוא במתקני הספורט עצמם, והוא כולל מאבטחים ואמצעים דיגיטליים, כפי שאנחנו מכירים מאירועי ספורט המתקיימים היום באצטדיונים".
כישראלים, עולות לנו לא מעט שאלות לגבי האבטחה של משלחת הספורטאים שלנו, וגם של האוהדים שלנו שבאים לעיר. צור, שבעצמו מתכוון להגיע ולחוות את האולימפיאדה, ממליץ לא להבליט בצורה מוגזמת את הזהות הישראלית ופשוט ליהנות מהמשחקים.
לדברי צור, יש מעטפת מחשבתית ופיזית שפועלת מסביב לשעון כדי להבטיח את ביטחונה של המשלחת: "מאז רצח הספורטאים במינכן, אבטחת המשלחת הישראלית היא באחריות המדינה והשב"כ, והם מקצים לנושא תשומת לב רבה. השנה זה אפילו יותר משמעותי. צריך להביא בחשבון לא רק את איום הפגיעה הישיר, אלא גם את ההפגנות ואת המחאות נגד חברי המשלחת מצד מתפרעים אנטי־ישראלים, וזה דבר שיצריך השקעה גדולה. אני לא אכנס לפרטי פרטים, אבל אני כן יכול להגיד שהדבר נעשה בתיאום מלא עם רשויות הביטחון המארחות.
"במובן הזה האחריות היא תמיד על העיר המארחת, והתפקיד שלה הוא לאבטח את כל המשלחות, לרבות הישראלית, שתהיה בעלת פוטנציאל להטרדה או לפיגוע", ממשיך צור. "יש מחשבה היקפית על הכל. למשל, ניתנת מחשבה למשלחות שימוקמו ליד המשלחת הישראלית. סביר שהמשלחות הישראלית והאיראנית לא ימוקמו באותו המבנה בכפר האולימפי. נעשים מאמצים רבים לשמור על המשלחת הישראלית בצורה מאובטחת, מבלי לגרום לספורטאים לצאת מהפוקוס הספורטיבי שלהם. מנסים לאפשר להם להתמקד בהגעה להישגים ספורטיביים".
"כאן כדי לתת הסברים"
גם הספורטאים מודעים לאיומים, וניתנו להם הנחיות כיצד להתמודד עם פרובוקציות. המשלחת הישראלית תמנה השנה 88 ספורטאים, והחשש שאירועים יכוונו נגדם מדאיג את הוועד האולימפי. לא רק בגלל הפגיעה האפשרית או המחאות נגד ספורטאי כזה או אחר, אלא גם בגלל הלחץ הפסיכולוגי שהחשש הזה עשוי לייצר.
עבור מנכ"ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג, שצבר ניסיון של מילוי תפקידים ספורטיביים בשבע אולימפיאדות שונות, האולימפיאדה הנוכחית מאתגרת באופן שונה מהקודמות.
"אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה שונה, כמעט בכל היבט", אומר לוסטיג. "במשלחת הישראלית אנחנו תמיד זוכרים את הפיגוע הנורא במינכן. העננה הזאת יושבת בצורה מוחשית על כל מי שמתעסקים במשחקים האולימפיים, ומשם נולדה התורה של אבטחת המשלחות בידי השב"כ ויחידה 730, שקמה במיוחד כדי שזה לא יקרה שוב. מי שאחראית על אבטחת המשלחת הישראלית זו המדינה, והיא לוקחת את הנושא במלוא הרצינות ודואגת לו מא' ועד ת'.
"כבר תקופה ארוכה מתנהלות אינספור ישיבות ומתבצעים דיונים וביקורים כדי להבטיח את ביטחונה של המשלחת הישראלית. יש לנו אוזן קשבת גם במערכות שאחראיות על האבטחה מטעם הרפובליקה הצרפתית, וגם בוועדה המארגנת של האולימפיאדה. הם קשובים לצרכים המיוחדים שלנו עוד מלפני 7 באוקטובר, וביתר שאת אחריו. הוועדה המארגנת ידעה להכיל את הנושא, להיות רגישה ולעמוד בבקשות הביטחוניות שלנו.
"מובן שהמצב הנוכחי מייצר דאגה בקרב ספורטאים והורים של ספורטאים, ואנחנו כאן כדי לספק להם הסברים. החשש היה קיים גם באירועים קודמים, כמו באליפות העולם בשחייה בקטאר, שאליה גם אני ויו"ר הוועד האולימפי יעל ארד יצאנו בעצמנו, ומובן שגם כאן נעשתה עבודה מקדימה כדי להבטיח את ביטחונה של המשלחת הישראלית. הלחץ הפסיכולוגי מובן, ואנחנו נותנים מענה".
לדברי לוסטיג, נקודת ההנחה היא שהמשלחת תיתקל בפרובוקציות מחוץ לכפר האולימפי, אבל גם בתוכו. "יהיו כאלה שינסו להסיט את תשומת הלב של הספורטאים שלנו מהביצוע, ולכן אנחנו חייבים להכין אותם בצורה מיטבית. הקמנו ועדת היגוי עם הפסיכולוגים שלנו, כדי שהספורטאים ידעו איך להתמודד עם תרחישים שכאלה. למעשה, עם הכנה נכונה - פרובוקציות יכולות גם לשפר את הביצועים של הספורטאים.
"בחצי השנה הזאת, אף שהספורטאים היו מאוד עסוקים בניסיון להשיג קריטריון אולימפי ולהצליח בתחרויות, הם עדיין ביצעו התנדבויות ציבוריות בחקלאות, בסיוע לילדי העוטף, בבתי החולים ועוד כדי לסייע לחוסן החברה הישראלית. יש לי רשימות המתנה של ספורטאים שרק רוצים לתרום, ואני מוריד את הכובע בפניהם. הם מרגישים שזה הזמן שלהם לתת בחזרה למדינה. אנחנו נמצאים בתקופה ספורטיבית מדהימה, ואני מקווה שעם כל ההכנות שעשינו, גם ברמה הספורטיבית וגם ברמה המנטלית לנוכח אתגרי הביטחון, הספורטאים שלנו ימשיכו להצליח גם בפריז".
"יהיו ניסיונות לפשעי סייבר"
בפברואר 2018 התבצעה מתקפת סייבר על התשתית הדיגיטלית של אולימפיאדת החורף, שנערכה בדרום קוריאה. המתקפה קרתה בטקס הפתיחה והפילה חלקית את אתר האולימפיאדה, את תשתית הוויי־פיי ואפליקציות שונות. בין היתר, מתקפת הסייבר מנעה הדפסת חלק מכרטיסי הכניסה, יצרה בעיות תקשורת שונות והחשכת מסכי טלוויזיה שחוברו לאינטרנט של האולימפיאדה, ובעיקר - יצרה כאוס, שבמאמץ־על, ובאמצעות גיבויים קפדניים של נתונים ועבודה לתוך הלילה, מארגני האירוע הצליחו להתגבר עליו ולהחזיר את רוב הפעילות כבר בבוקר שאחרי.
ניתוחי מידע הראו שסביר מאוד שהמתקפה בוצעה בידי מדינה, אם כי היה קשה להביא ראיה חותכת שהוכיחה מי עמד מאחורי המתקפה המתוחכמת. "למתקפת סייבר יכולים להיות כמה מניעים: היא יכולה להתבצע מתוך מניע כלכלי ורצון להרוויח כסף, מתוך מניע אידיאולוגי, או כמתקפת ריגול ספורטיבי במטרה להביא מידע על המתחרים", מסביר נדב אביטל, המוביל את קבוצת המחקר בחברת הסייבר "אימפרבה".
"המתקפה יכולה להשבית שירותי מכירת כרטיסים, למשל, לגרום לכך שאתרים שדרכם מזמינים מקומות לינה לא יהיו זמינים, ובכלל למנוע כל שירות דיגיטלי סביב האירוע. היא יכולה גם להתמקד במידע שמוחזק בהקשר של האולימפיאדה, כמו פרטים אישיים של הספורטאים, או מידע שנמצע במערכות של הוועד האולימפי, של התחרות ושל כל ארגון שקשור לאירוע. למידע יש משמעות רבה, והתוקפים יכולים לגשת אליו, להשיג אותו, לסחוט כסף ולאיים בפרסום שלו, ואפילו למחוק אותו ולייצר כאוס מוחלט".
לדברי אביטל, מכשיר שמחובר לאינטרנט יכול להפוך לפגיע - אם כתוצאה מעבודת פושעי סייבר, שמגיעים לרשת מבחוץ באמצעות פעולות הונאה, ואם כתוצאה מסיוע של גורם פנים, שמעוניין לבצע את הפשע באופן זדוני ומתוך אינטרסים שונים. "מרגע שנכנסים למערכת ניתן לשבש נתונים, למחוק אותם, לשחק עם רשימות הספורטאים, אפילו להשפיע על שעוני הזמן שמודדים את ההישגים של הספורטאים - תארו לעצמכם איזה כאוס ייגרם רק מפעולת ההשתלטות על השעונים".
כמו תמיד, התרופה הטובה ביותר היא מניעה. גם כאן, עבודת סייבר מקדימה תסייע למנוע התקפות, וגיבויים מלאים יסייעו להתאושש מהן. "אנחנו תמיד אומרים בחברה שלנו שהכי חשוב זה להבין מהם הנתונים שנמצאים ברשותנו, היכן המידע נשמר, איך ניתן להגיע אליו ולמי יש הרשאות למידע. מרגע שיש לנו את השליטה על הפרמטרים האלה - עבודת ההגנה על הנתונים פשוטה יותר. באירועים כאלה, השאלה היא לא אם יהיו ניסיונות לבצע פשעי סייבר, אלא כמה ניסיונות יתבצעו, ואם מערכות ההגנה המושקעות של הצוותים שמגינים על האולימפיאדה יעמדו בתקיפות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו