מאמנת נבחרת ישראל לשעבר בהתעמלות אמנותית, אירה ויגדורצ'יק, חזרה אתמול להוביל את נבחרת ישראל באליפות העולם בקזחסטן, אלא שהפעם היא עושה זאת בענף חדש לחלוטין: התעמלות אסתטית.
אירה ויגדורצ'יק חזרה לאמן את נבחרת ישראל בענף חדש
ויגדורצ'יק הדריכה את נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית בשלוש מהדורות של המשחקים האולימפיים, האחרונה שבהן בטוקיו 2020. לאחר מכן עזבה את הארץ ועברה לאמן את נבחרת ההתעמלות של רוסיה, אבל במהלך השנה האחרונה חזרה לישראל ובתוך חודשיים הצליחה, ביחד עם מתעמלת העבר בר שפושניקוב, להקים ענף ונבחרת מאפס.
בראיון מיוחד ל"ישראל היום", ויגדורצ'יק מספרת על תהליך ההקמה של הענף החדש, ועל ייצוג המדינה בימים אלו של מלחמת חרבות ברזל. נוסף על כך, היא לא שוכחת את המעסיקה הקודמת שלה שהיא גם המולדת שלה, שלקחה צד במלחמה - לא את הצד הישראלי.
"עד לפני חצי שנה אימנתי את נבחרת רוסיה, אבל אני מאוד שמחה לחזור לישראל כי בכל מקרה לא הייתי נשארת שם, במיוחד אחרי האמירות של רוסיה נגד ישראל במלחמה. בחיים לא הייתי עובדת עבור הדגל של מדינה שכל כך נגד העם שלי", היא פותחת את דבריה.
לאחר הדברים האלה, ויגדורצ'יק מספרת על העיסוק שלה בימים אלה: "חזרתי למועדון בחולון, אני מאמנת צעירות, משהו שהרבה זמן לא עשיתי וזה נחמד. הכי חשוב הוא שתוך חודשיים בנינו ענף חדש לחלוטין - התעמלות אסתטית, שזה ענף מדהים. זה הבסיס של ההתעמלות האמנותית".
איך הגעת בכלל לענף הזה?
"האיגוד הבינלאומי של ההתעמלות האסתטית כבר קיים 20 שנה. חשבתי על הענף הזה עוד לפני שנסעתי לאמן ברוסיה. כשחזרתי, פתחנו את העמותה, שעדיין לא מקובלת בארץ כאיגוד, כי צריך עוד לקיים תחרויות כדי שיכירו בו. צריך להמשיך לפתח את הענף הזה. אני מתחילה אותו מאפס, כמו שהתחלתי את ההתעמלות האמנותית".
איך התחושה להתחרות בעולם בתקופה הזו?
"זה מאוד מרגש, ולא משנה באיזה ענף מדובר. בתקופה כזאת להניף את דגל ישראל - זה מרגש בצורה בלתי רגילה. זה ריגש את הבנות ואת כולם. זה גם חלק מההסברה שלנו. דיברתי פה עם הרבה אנשים שבאו והתעניינו במצב בישראל. אני לא מבינה איך אין הסברה ברוסית".
ובתור הופעה ראשונה של הענף באליפות העולם, איך את מסכמת אותה?
"זה לא פשוט תוך חודשיים להשתתף באליפות העולם, היו בנות שבאו לאימונים תחת הפגזות. הבנות עשו את המקסימום שהן יכולות וגם הצלחנו להעפיל לגמר. אנחנו כבר חושבים על אליפות אירופה ונבחרת ג'וניור".
ויגדורצ'יק מסתכלת על התמונה הרחבה יותר: "המטרה שלי היא לפתח עוד ענף ספורט בישראל. נכון, זה לא ענף אולימפי, אבל זה עוד ענף נשי שהוא מאוד יפה, יש בו הרבה יצירה ואמנות".
ברמה האישית, איך את מרגישה בימים אלו?
"עדיף לא להרגיש, כי כמות הצער שאנחנו ספגנו - אני לא חושבת שאנחנו מסוגלים להכיל את זה. כל כך הרבה צער וכאב. אני מתפללת שלא נעצור באמצע, אין לנו זכות קיום אם נעצור באמצע. טל שלו, איש הרוחניות שעבדנו איתו, נרצח בניר עוז, ואין משפחה שלא ספגה את זה.
"אני לא יודעת אם מישהו מבין את גודל האסון שעבר עלינו במספרים - בפרעות קישינב 200 יהודים נרצחו, בליל הבדולח נהרגו כ־300 יהודים, אבל 1,400 ביום אחד? זה קרה רק כשהנאצים הרגו אותנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו