הילדים כבר גדולים: העולם שייך לצעירים - וצריך להכיר בזה
אנחנו בעיצומה של תקופה שבה ספורטאים בתחילת דרכם משתלטים על הספורט העולמי • התבגרות מנטלית מהירה וקור רוח נדיר הובילו שמות כמו ארלינג הולאנד, קרלוס אלקרס וטדי פוגצ'אר, להפוך לטובים ביותר בתחילת שנות ה־20 לחייהם • על התופעה שרק עושה את צעדיה הראשונים
, עודכן

באוגוסט 2019, בעוד האפידמיולוגים הסינים נמנמו, פרסם האתר Business Insider תחזית על 15 כוכבים צעירים שעומדים להשתלט על עולם הספורט. התחזיות אמנם היו אופטימיות באופן כללי, אבל מימושן, איך אכתוב זאת בעדינות, לא הימם איש.
הכדורגלנים קאלום האדסון־אודוי וג'יידון סנצ׳ו לא הפכו לכדורגלני על, ואת ז'ואאו פליקס מנסים עדיין לשווק ככזה. הטניסאית קוקו גוף נמצאת בפרשת דרכים ובעליל במשבר. הכדורסלן זאיון וויליאמסון שיחק בפחות ממחצית ממשחקי ה־NBA שלו מאז נבחר ראשון בדראפט.
סמואל טפארה, רץ אתיופי, סיים במקום ה־17 באליפות העולם האחרונה, ומת׳יו בולינג הוא כבר לא העתיד של המאוצים. היו גם כמה תחזיות קצת יותר טובות: קופצת הגובה יארוסלבה מהוצ׳יך מאוקראינה היא כבר מדליסטית אולימפית ועולמית, וג׳ק יוז שחקן הוקי קרח לא רע, וויניסיוס ג׳וניור כדורגלן מדהים.
אבל אלוהים לא נמצא בפרטים הקטנים. בתמונה הגדולה, ארבע שנים אחרי התחזיות המדוברות, אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה שבה שורה של צעירים השתלטה על הספורט, בעולם שאחרי המגיפה.
ארלינג הולאנד זכה בטרבל ושבר את שיא הכיבושים בפרמייר ליג בגיל 23. טדי פוגצ'אר היה הזוכה הצעיר ביותר בטור דה פראנס בגיל 21 ואף הגן על תוארו. קרלוס אלקרס הפך בגיל 19 לטניסאי הצעיר אי פעם בראש הדירוג העולמי בגברים.
הרשימה לא נגמרת בהם: קופץ המוט ארמנד דופלנטיס, בן 23, זכה בכל מדליית זהב בינלאומית חשובה בתוך העשור הנוכחי. אפשר לכלול ברשימה כזו גם את הרץ בן ה־22, יאקוב אינגברידטסן, ולגבי ויקטור וומבניאמה עוד נראה, אבל הוא שווה אזכור ברשימה מסיבה שעוד נגיע אליה.
מתחת לרדאר
לברון ג׳יימס, רפאל נדאל וליונל מסי היו ילדי פלא, אבל באו מהמקומות הצפויים: כדורגלן על מארגנטינה, כדורסלן על אמריקני, אלוף טניס חימר ספרדי. רשימת ילדי הפלא הנוכחית שונה: כדורגלן נורבגי, רוכב אופניים סלובני ורץ למרחקים שבדי, זו הפתעה.
לפעמים ברבור שחור מוחלט ולפעמים בניואנסים. כוכבי טניס ספרדים תמיד היו, אבל נדאל היה הראשון בעידן המקצועני שזכה בגרנד סלאם מחוץ לחימר. אלקרס בינתיים זכה רק על המשטחים האחרים. אולי כאן הטעות של מחברי אותה רשימה ב־2019 - הם חיפשו מתחת לפנס, בזמן שדברים קרו מתחת לרדאר.
הידע העולמי התפזר. וכשזה קורה יש לספורטאי מדינה קטנה או מערכת קטנה יתרון. הוא לא צריך לחכות לחולצות ההרכב, הלחצים קטנים יותר, והנכונות לקחת הימורים גדולה יותר. ספק אם מאמן כדורסל אמריקני היה מעמיד את וומבניאמה לזרוק לסל שעות עם כפפות שוער.
עניין אחר הוא שעד לפני 4-3 שנים היינו סבורים שספורט הגברים הזדקן מאוד. שלישיית אלופי הטניס (פדרר-נדאל-ג'וקוביץ') היתה ללא תחרות. לברון ג׳יימס נראה בלתי נגמר.
על מסי ורונאלדו לא היה איום. גם אליוד קיפצ׳וגה המשיך לשפר שיאי מרתון אחרי גיל 35. התופעה, בגלל עניין שעון ביולוגי, היתה אופיינית יותר לספורט גברים. הסיבות היו כמובן שינויים מדעיים, למשל בתזונה, והיו גם שינויים מינוריים בחוקי הסמים.
המגמה היתה אמורה להימשך: מרגע שההזדקנות איטית יותר, הניסיון מדבר בגדול ולמעשה משנה גם את חוקי המשחק.
ותק ללא ניסיון
אחת התכונות הבולטות של ילדי הפלא הנוכחיים היא הבגרות. הם נהנים מהתבגרות מנטלית מהירה במיוחד. קשה לכמת קביעה כזו בנתונים, אבל מאיזשהי סיבה הבגרות הזו נדירה וברורה.
ראינו את זה במערכה החמישית בין אלקרס לנובאק ג׳וקוביץ׳ בגמר ווימבלדון, בהסתגלות המיידית של הולאנד בארבע מדינות שבהן שיחק, בדרך שבה וומבניאמה מדבר ומתנהל. במונדיאל ראינו את ג׳וד בילינגהם, בן 19, ניגש להרגיע את הקפטן שלו הארי קיין אחרי החטאת פנדל.
אלכס פרגוסון תיאר פעם את היתרון של הצעירים בכך שהם לא מפחדים. שהם מרגשים ומעיזים. לא החבורה הנוסקת של היום. לכולם יש קור רוח, יכולת קבלת החלטות, קריירה טובה, ובקיצור מה שנראה כמו ותק ללא ניסיון.
אירועי הספורט המסקרנים של סוף השבוע
הסופר קאפ ההולנדי: פיינורד - פ.ס.וו איינדהובן (שישי, 21:00, ספורט 1)
שמינית גמר מונדיאל הנשים: שווייץ - ספרד (שבת, 8:00, ספורט 2)
הליגה הסקוטית: סלטיק עם ליאל עבדה - רוס קאונטי (שבת, 14:30, ספורט 5)
גביע הטוטו: הפועל ת"א - הפועל פ"ת (שבת, 19:30, ספורט 4)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו