בעוד אפגניסטן מעולם לא הכירה בישראל, וספורטאים ממדינה זו נמנעים מלהתמודד מול יריבים כחול־לבן, הג'ודוקא ניגארה שאהין, המתחרה בקטגוריית משקל של עד 70 ק"ג, תעשה השבוע היסטוריה כשתהפוך לספורטאית האפגנית הראשונה אי־פעם שתתחרה בישראל.
שאהין תנחת בארץ כחלק נבחרת הפליטים, כשאיתה עוד שני ספורטאים ומאמן איראנים שישתתפו בתחרות הגרנד סלאם, שתצא לדרך ביום חמישי בתל אביב.
שאהין (29) נולדה באפגניסטן, אך עברה לפקיסטן כשהיתה בת חצי שנה. משפחתה, שגרה בג'לאלאבאד, החליטה לברוח משלטון הטליבאן ומחוקיו הנוקשים, והלכה ברגל במשך ימים ארוכים שבסופם חצתה את הגבול למדינה השכנה.
בני המשפחה חיו כפליטים ועסקו באומנויות לחימה. שאהין החלה בגיל 11 להתאמן בג'ודו, והשקיעה לא רק בספורט, אלא גם בלימודים. היא עשתה תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטה האמריקנית בקאבול, ולאחר מכן תואר שני בעסקים בינלאומיים ביקטרינבורג. מ־2022 היא מתגוררת בקנדה, שם היא לומדת ומתאמנת.
לקראת המשחקים האולימפיים בטוקיו 2021, שאהין נבחרה לאחת מתוך 30 ספורטאים בתוכנית נבחרת הפליטים העולמית בוועד האולימפי הבינלאומי (IOC), והשתתפה באולימפיאדה.
רגע לפני שעלתה על הטיסה לישראל, שאהין סיפקה ראיון בלעדי ל"ישראל היום" - ראשון אי־פעם של ספורטאי אפגני לתקשורת הישראלית. "אני שמחה להתחרות בישראל", אמרה. "הספורטאית האהובה עלי היא מישראל. אמנם היא בדימוס, אבל אני עדיין צופה בתחרויות שלה, וזאת מדליסטית הארד מריו 2016, ירדן ג'רבי".
הופתעת שנתנו לך ויזה?
"אם אהיה כנה - כן הופתעתי, כי תמיד לוקח לי הרבה זמן להוציא ויזה לתחרויות, וגם הפעם זה הגיע ממש ברגע האחרון. פספסתי הרבה אירועים בגלל זה. אני שמחה שהרשויות בישראל תמכו בספורטאים הפליטים ונתנו לי להגיע".
את הספורטאית האפגנית הראשונה שמגיעה לישראל.
"זה ממש מפתיע אותי, ואני נרגשת. אני מקווה שהנוכחות שלי בישראל תעביר מסר של סולידריות בין כל הספורטאים. אנחנו שגרירי השלום ובאים להתעסק בספורט".
מה שמעת על ישראל?
"תמיד שמעתי כמה חכמים האנשים בישראל. לצערי מעולם לא היו לי חברים משם, אבל היה לי ניסיון טוב במחנות אימונים משותפים עם ספורטאים ישראלים בעבר".
יום אחד ספורטאים ישראלים יוכלו להתחרות באפגניסטן?
"אני בטוחה בזה. אנחנו חלק מקהילת הספורט, ואנחנו לא יודעים שום גבולות. יום אחד אני מקווה שאקבל את פני הספורטאים מישראל באפגניסטן. התחלתי את החיבור הראשון בין העמים, ואני מקווה שלא אהיה הספורטאית היחידה שמתחרה בישראל".
היסטוריה כפולה
כאמור, שאהין לא לבד במשלחת הפליטים. לאחר מאמצים גדולים, שנעשו על ידי יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי ובעזרת תמיכת משרד התרבות והספורט, הצליחו להיכנס לארץ גם ספורטאים איראנים.
מה דעתך על ספורטאים שלא עולים להתחרות מול ישראלים?
"אני מקווה שבעתיד הספורטאים יתחרו בלי גבולות, כי לספורט אין גבולות. זו הרוח הספורטיבית".
מה החלום הגדול שלך?
"להתעורר יום אחד ולראות את העולם בשלום ובהרמוניה. המסע שלי ייתן לילדות אפגניות הרבה תקווה. התמודדתי עם כל המכשולים שהן מתמודדות איתם, אבל אם אני יכולה לעשות את זה - גם הן יכולות לעשות את זה. זה קשה, אבל שום דבר הוא לא מעבר ליכולת האנושית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
