לא בכל יום מובילה שחקנית כדוריד ישראלית קבוצה איטלקית לזכייה בגביע המקומי. ביום ראשון עשתה זאת אניה סטרוז׳וק שהובילה עם תשעה שערים ושמונה אסיסטים את קבוצתה הסיציליאנית, אריצ׳ה לזכייה בתואר לאחר 29:33 על בריקסן. הישראלית גם נבחרת למצטיינת של המשחק ושל טורניר הגביע שנערך בסוף השבוע ברימיני. עוד לפני , היא הרשימה במשחקי רבע הגמר וחצי הגמר.
סטרוז׳וק עלתה לישראל מאוקראינה לפני שלוש שנים, הובילה את ארזים רמת גן לתואר ולמסע אירופאי בו התבלטה וקיבלה הצעות מקבוצות אירופאיות. לאחר שלוש שנים בישראל, עברה לאיטליה ובגיל 25 שחקנית נבחרת ישראל, בעונתה הראשונה בסרייה אה זוכה בתואר.
ספרי קצת על החוויה בסופ״ש האחרון.
״למעשה זה טורניר שנערך ברימיני, ומתחיל מרבע הגמר. כל אנשי הכדוריד האיטלקים מגיעים לטורניר והכדוריד האיטלקי עוסק רק בדבר הזה. זה שזכינו בתואר הראשון אי פעם של הקבוצה שלי בהיסטוריה, הפך את זה למרגש עוד יותר״.
לצערנו אין כמעט לגיונריות בכדוריד הישראלי והרמה בישראל לא גבוהה בכדוריד הנשים.
״מבחינת פוטנציאל, אני חושבת שענף כדוריד הנשים בארץ מתפתח והאיגוד עושה עבודה טובה לקדם אותו. הפער המהותי הוא תפיסתי לטעמי, מכיוון ששחקניות רואות בענף הכדוריד לא מקצועי לחלוטין, הן מטפחות קרירה אחרת במקביל, שרובן לא מוכנות לוותר עליה רק בשביל לצאת לשחק בחו"ל. שחקניות אחרות שזה חלום מבחינתן, כן עשו זאת.
אנחנו רואות מגמה של גברים שיוצאים לשחק בחו"ל בזכות הפרויקטים השונים של האיגוד, שמוציאים אותם לשנה לשחק בחו"ל. אני מאמינה שמנגנון זהה עבור נשים, ישפיע על כמות הבנות שיצאו לשחק באירופה. עוד דוגמא מעולה זה כמות הקבוצות בליגת הנשים שנרשמות מפעלים אירופאים. בזכות המסע האירופי של מכבי ארזים, קיבלתי חשיפה מול קבוצות באירופה, וכך הדבר נעשה קל יותר״.
מה השלב הבא בקריירה שלך?
"בעתיד, אני רוצה להמשיך להשתפר כספורטאית, ושואפת להגשים את החלום של כל שחקנית כדוריד לדעתי, והוא להניף את גביע ליגת האלופות. התוכניות לעתיד הן לשאוף ולהתקדם כמה שיותר גבוה, גם אם זה אומר לעשות שינויים. עברנו כאן שנה מאתגרת מאד עם חילופי מאמנים, החליפו זרות והרגשתי את הלחץ של המועדון לזכות בתארים. לשמחתי כפליימייקרית, הצלחתי לייצר סינרגיה בקבוצה״.
גדלת באוקראינה, את שחקנית נבחרת ישראל ומרכז חייך עכשיו באיטליה. מה את לפני הכל?
״ישראל מאד נכנסה ללב שלי, וזה מקום שאני ארצה לחיות בו, אבל עדיין קיבלתי החלטה שהייתה לי קשה ועזבתי לבינתיים, כדי להגשים את עצמי כספורטאית. היה לי קשה מאוד כי ישראל היא בית עבורי, ואני שמחה מאוד שאני עכשיו חלק מנבחרת ישראל, ומקווה לקחת חלק משמעותי בפיתוח כדוריד הנשים בארץ״.
יש לך עדיין משפחה וחברים באוקראינה, כמה את מתגעגעת למקום שעזבת?
״המצב באוקראינה השתנה וספק אם יחזור להיות כמו שהיה, בטח עבור הדור שלנו אולי עבור הדור הבא הוא ישתנה. יש לי משפחה וחברים שם שאני מאוד אוהבת ומתפללת בשבילם. לגביי הספורט יש מספר ליגות שמנסות לשמור על שגרה כמה שניתן. יש קבוצות שנרשמו לליגות במדינות הקרובות לאוקראינה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו