אחרי שסיימה נבחרת הג'ודו את אליפות העולם בטשקנט עם מדליית הארד בתחרות הקבוצתית, כולם כבר מביטים קדימה. אבל על הדרך, מנסים להסיק מסקנות ממה שלא עבד בתחרות האישית כדי לתקן.
מי שנופלת עליו כל האחריות, הוא מאמן נבחרת הגברים אורן סמדג'ה, שבראיון מיוחד ל"ישראל היום" ניסה להסביר את מה שקרה באליפות: "בתחרות האישית שהיא התחרות העיקרית אליה אנו מכוונים קרו דברים טובים ופחות טובים", הודה סמדג'ה. "2 ספורטאים הגיעו לקרב על מדליה. כמובן ים וולצ'ק שלקחת אותו בגיל 19 זה סיכון, בטח לאחר שהוא קיבל הגרלת מוות".
"החלק הפחות טוב זה שגיא מוקי, טל פליקר ופיטר פלצ'יק שלא באו לידי ביטוי, לא הצליחו להיכנס לקרב. ראינו הרבה אלופי עולם ואלופים אולימפיים שלא הצליחו. כשאני בוחן את התהליך ותחרות המטרה זה שלא קיבלנו את מה שרצינו לראות".
מה לדעתך גרם לזה?
"אנחנו מדברים על הכל ואחת השאלות שאני שואל אותם – 'האם אתם מעבר לשיא?', 'האם יש לכם את הדרייב והמוטיבציה?', אז אני אומר לך שמכל מי שהיה פה קיבלתי תשובה חיובית, ואני רואה את זה באימונים. לא אשקר – יש חלק שמתאמנים קשה מאוד ויש חלק שרק קשה".
"יודע שצריך גם מזל, יום נתון טוב. אבל כשאתה רואה את שגיא עולה ככה לקרב האישי אז אתה חושב שאולי הוא באמת מעבר לשיא שלו, אבל יומיים אחרי זה פוגש את אותו יריב קוריאני ומנצח אותו. זה משהו שמטלטל אותם ומבלבל גם אותי. אני לעולם לא אגן על ספורטאי מקצועי. ציפינו שהם יעשו יותר, אבל אני מסתכל על אליפות העולם ממעוף מלמעלה – ארבעה ספורטאים צעירים מתקדמים".
ובכל זאת שגיא כבר שנה לא מצליח לעמוד על הפודיום, יש לך הסבר?
"נשב וננסה להבין ממנו מה הוא אומר, איך הוא מרגיש. מתאר לעצמי שיש כאן איזשהו מצב, כנראה ביכולת הפסיכולוגית להגיע ליום הזה. זאת גם אליפות עולם ראשונה שלו מאז זכה ב-2019. הוא עבר הרבה ובטח שלא מדובר בשגיא מתחילת העונה. יודע שבכל מחנה אימונים מתקדמים והולכים על הקצה".
מה אתה אומר על כל אלה שמזלזלים במדליה בתחרות הקבוצתית?
"תתאר לך שנבחרת ישראל מגיעה למונדיאל ומסיימת במקום החמישי, תאר לך שנבחרת ישראל בכל ענף אחר מסיימת חמישית וגם זוכה במדליה, מי שמזלזל – שיבושם לו. רואים את המשמעות בלהיות אחת המעצמות בענף. לא תמיד מצליח, לא לספורטאים ולא לנו, אז כשחוזרים עם מדליית ארד מהתחרות הקבוצתית אני גאה בכך".
נראה שהג'ודאים באים לתחרות הקבוצתית הרבה יותר משוחררים
"יכול להיות. יש לי את השיחות שלי עם הספורטאים, לא בכל אליפויות העולם שאני עברתי כספורטאי הגענו ל-7 קרבות על מדליה, כש-2 היו בחצאי גמר, לא זכור לי מצב כזה. אני גם מאוד שמח שיש לנו נבחרת נשים מאוד חזקה, שני הרשקו עושה עבודה מדהימה. התחרות הקבוצתית מראה את העומק שיש לנו, הרבה כוח וזה המתכון להצלחה".
ללי קוכמן יש עוד מה לתת לנבחרת?
"אנחנו מאוד רוצים את קוכמן בנבחרת, אני משער שאם הדברים ילכו לכיוונים שאנחנו רוצים נראה אותו במאסטרס בירושלים. הרף תמיד עולה ואנחנו דורשים מהם להקריב הרבה יותר. רובם נשואים, לחלקם זה סוף הקריירה. אנחנו בסך הכל רוצים להכשיר אותם עד הקצה".
איך זה יראה בפריז?
"מה אתה חושב שיהיה? אני יכול רק לקוות שהם יתנו את הלב והנשמה. יש כל כך הרבה הישגים לספורטאים האלו, שהתברכתי לעבוד איתם, חלקם מגיל 4, אני רוצה שאקורד הסיום שלהם יהיה על הפודיום בפריז, שתהיה מדליית זהב לג'ודו. אני הכי רוצה את זה בעולם וזה ריאלי. אנחנו תמיד מדברים על מדליות ואני אף פעם לא מנמיך צפיות. נכון אנחנו לא נבחרת יפן או צרפת, אבל זה אפשרי".
