קופץ למים העמוקים

עבור השחייה הישראלית, אליפות העולם של 2017 היא יציאה לדרך חדשה. חנן סטרלינג, ראש המשלחת, מסתובב עם תג שעליו כתוב "המאמן הלאומי" - אבל השיטה היא אחרת. דיוויד מארש, מאמן אמריקני מוערך ביותר, מפקח ביום־יום על האימונים מקליפורניה, ומחזיק שם חלק מהשחיינים הבכירים. נציגו קאיו קאיוביץ' משגיח מקרוב על האימונים בארץ.

ניסתי להבין מה מצא מארש בישראל. "מצאתי מערכת של הרבה אנשים מחויבים ומקצועיים, שבאיזשהו מקום לא מאמינים שהם יכולים להיות בתחרות על מדליות אולימפיות", הסביר האמריקני, וזו בדיוק התרבות שהוא מקווה לתקן. "עבדתי בקריירה עם כמה כישרונות־על, למשל עם סיאלו (האלוף הברזילאי סזאר סיאלו; ר"ד). אבל הרבה פעמים שיקמתי את אלו שנחשבו ללא הכי מוכשרים, כבר לא צעירים או בלי הנתונים הפיזיים. אז אולי זו המומחיות שלי, גם שתי המדליסטיות שלי, מריו קת'לין בייקר וקייטי מיילי, הוגדרו כאלו".

מקצועית מה אתה מרגיש שאתם צריכים לשנות?

"כנראה תרבות שבה עומס העבודה הוא מעל הכל. קצת יותר עניינים טכניים".

זה קו פרשת המים האירופי־אמריקני? האמריקנים חושבים יותר איכותי מכמותי?

"אולי יותר המזרח־אירופאים, אמריקנים חושבים תחרות. אם אתה מסתכל על המדליות האמריקניות בריו - לא פחות מעשר מהן היו הולכות לאיבוד על מאיות בודדות, וניצחנו כמעט בכל המירוצים הצמודים".

כשמדברים על תרבות תחרויות - זו למשל ההחלטה להביא לבודפשט מה שנחשב עבור ישראל נבחרת גדולה (15 שחיינים)?

"הקריטריונים לא נקבעו על ידיי. אבל בהחלט, כשדובר בכמה שחיינים גבוליים המלצתי להביא אותם. הם ירוויחו המון מתחרות כזו. אני מרגיש שהוותיקים דוחפים את הצעירים. לא מתגוננים מפניהם. בלי קשר להצלחות ושיאים, זו כבר הצלחה בשינוי התרבות שלנו".

אם מדברים על ביטחון לשחיינים להביא מדליות, השאלה המתבקשת היא יעקב טומרקין, ומארש בנינוחות יצר ציפיות. "יש לו הרבה יותר ביטחון. הוא התאמן עם יוסקה אירי (בעל שלוש מדליות אולימפיות). אירי ניצח אותו בתחילת האימונים, אבל בסיום התקופה בשני המבחנים שערכנו יעקב ניצח אותו. זה סוג האמונה שגורמת לך להתחרות על מדליות".

טומרקין. "יש לו ביטחון" // צילום: אלן שיבר

מי עוד היית מסמן כמדליסטים בעתיד של אליפויות גדולות?

"במחנה האימונים בגיור (צפון הונגריה) ראיתי את תומר פרנקל שוחה נפלא. הוא מצויין עכשיו גם בגב. גם דניס לוקטב הוא פייטר גדול. העבודה שעשתה אנדי (מורוז; ר"ד) היתה נפלאה".

ברמה הכללית יותר - ארה"ב תצליח לשמור את כמות המדליות שלה בגברים בשנים שאחרי מייקל פלפס?

"קשה להאמין. זה יתפזר בין הרבה מדינות ושחיינים".

אחד הקופצים היום למים יהיה מרכוס שלזינגר, ב־50 מטרים פרפר, שעלה לארץ לפני שנתיים. הוא מספר על הצד היותר הוליסטי בעבודה של מארש. "הוא נתן לי ספר בשם 'טופ דוג' על הצלחה בחיים. קראתי שם על ניסוי שעשו עם תלמידי אנגלית. חלקם סימנו לפני תחילת הלימודים רק את המטרות. האחרים את המטרות בלימוד ואת הקשיים. הקבוצה שסימנה מראש את הקשיים הצליחה הרבה יותר".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות