כמה דקות לפני סיום הרבע השלישי אתמול (ראשון) בהיכל, בזמן שווסיליה מיציץ' דפק עוד בעיטת וולה בגופה הצהובה שהתחננה לרחמים, הכרוז המעצבן של מכבי תל אביב הכריז בסמכות מגוחכת שאם מישהו יזרוק שוב חפצים על הפרקט, הוא לא יוכל להיכנס עוד להיכל. ואני, בליבי, ממש קיוויתי שהוא מתכוון לקיטון וולאס, כי אם יש מישהו שזרק אתמול דברים על הפרקט, זה הוא.
לא שוולאס אשם במשהו, אבל הוא בהחלט סמל וסימפטום של הגסיסה שבה נמצא המועדון. מכבי ת"א היא מועדון גוסס. את פרפורי הגסיסה אפשר היה ממש לשמוע אתמול על הפרקט, במה שהיה פעם האולם המפחיד ביותר באירופה ומשמש היום עיר מקלט לכל מי שמנסה לברוח מאחריות.
מלבד המשרדים מול ההיכל, שממשיכים למכור מנויים וחסויות באופן כמעט קוסמי ולתפעל את גלגל השיניים בחוויית המשחק, אין במועדון הזה שדרה אחת שמתפקדת. לא ההנהלה, לא הצוות המקצועי, לא השחקנים, ואתמול גילינו שגם לא האוהדים. עוד נגיע אליהם.
האמת שזה לא מה שתכננתי. היו לי יופי של תוכניות מקצועיות לטור הזה, ותצטרכו להאמין לי שממש רציתי לדבר כדורסל, והיה לי גם על מה. מספרים יוצאי דופן. אבל איך אפשר לדבר על כדורסל, כבר טור שני ברציפות, בזמן שהמועדון הזה מתפרק מול העיניים?
עוד לפני שמסתכלים ימינה או שמאלה, אם נסתכל רק על הפרקט, תגידו לי אם יש בקבוצה הזו ולו דבר אחד מהרשימה הבאה: רכז, קלעי, סקורר, סטופר הגנתי, ריבאונדר, היררכיה, גודל, פיזיות, הגנה, רצון, מוטיבציה, באד אס מאדרפאקר. נו, הצלחתם? משהו?
קטש שותף מלא וכבר לא יכול להציל
ההרגשה היא שעודד קטש לא באמת יכול להציל את החולה הזה, ויותר מכך, הוא שותף מלא למנגנון ההשמדה העצמית של הקבוצה, ואולי גם של עצמו. יש מקרים, והמשחק אתמול הוא המקרה הקלאסי, שבהם נשברים כל החוקים. לאורך העונה שעברה דובר לא מעט על כך שקטש מצא סוף סוף את הדרך לגוון קצת את משחק ההתקפה שלו, להיות קצת פחות שמרן וקצת יותר הרפתקן, ללכת עם השחקנים ולא עם השיטה.
ובכן, הסיפור הזה נגמר: הניתוח נכשל והחולה מת. נדמה שקטש פשוט התמכר לתבניות ניהול המשחק שלו, ויהי מה, הוא ימשיך לעשות את מה שהוא עושה ולצפות לתוצאה שונה. אני לא סתם משתמש במילה "התמכר". זה מרגיש כאילו אין לו שליטה על זה, כאילו זה פשוט לא רצוני.
שוב החילופים האוטומטיים לפי דקות קבועות מראש, שוב פיקנרול אחרי פיקנרול, במקום פשוט לתת לשחקנים לבוא לידי ביטוי ולשחרר קצת את הרסן. אם כל קבוצה קולעת באחוזים כאלה לשלוש, ומשחק אחרי משחק אתה אומר שה"היריבה קלעה באחוזים מדהימים לשלוש", אז אתה לא באירוע.
מי שחושב שסדרת חינוך לשחקן בן 34 שמרוויח 2.2 מיליון דולר תעזור במשהו, פשוט מנותק מהמציאות. מי שחושב שאפשר לתת עוד צ'אנס ועוד צ'אנס לשחקן שקלע העונה 13 מתוך 51 לשלוש, גם הוא מנותק מהמציאות. ומי שחושב שאפשר לאבד שחקן לפציעה ולא להביא לו מחליף במשך שבועיים, אין לו מושג איפה הוא נמצא.
וכן, שמעתי את קלאודיו קולדבלה אומר בסיום את המשפט המיותר והמבאס ביותר בתרבות הספורט: "לא נביא מישהו רק כדי להביא". אז הנה אני אומר לך, בשם עשרות אלפי אוהדי מכבי: כן, תביא רק בשביל להביא. תעשה את העבודה שלך מהר, כמו שעושים הקולגות שלך, וקודם כל תביא בשביל להביא. כי עד שתביא, העונה תלך לפח.
משפחת רקנאטי מעמידה את המועדון על סף קריסה
אחרי שהאוהדים זרקו מהמועדון את משפחת פדרמן, בצדק או שלא, עכשיו הגיע תורה של משפחת רקנאטי. אין מה לעשות, זו דרכו של עולם: עכשיו רק אתם הבעלים, עכשיו אתם האחראים. זה לא רק הכסף, שכבר הפסיק להשפיע והפסיק להספיק. זה ניהול כושל של יותר מ 15 שנה, עם הצלחה אחת יוצאת דופן שחשפה בעיקר את הבעיות, ועוד שנתיים או שלוש של הצלחה בממדים בינוניים מאוד, בזכות בניית סגל נכונה של אנשי מקצוע שכבר הספיקו להיזרק מהמועדון.
חוסר היכולת להביא את הכסף הנדרש כדי להיות תחרותיים, וחוסר היכולת לעבור לניהול מקצועי, תקין, נטול אינטרסים ובלי מריבות ובוררויות, מעמידים את המועדון הזה על סף קריסה. המועדון חייב חבל הצלה עכשיו, וכל עוד הבעלים הנוכחיים על ההגה, זה לא יקרה.
והעצוב מכול הוא שנדמה שאין להם מושג מה רוצים מהם. הם הביאו את הכסף, זה הצעצוע שלהם, מה אנחנו רוצים? רק תנו להם לעבוד והכול יהיה בסדר, ננצח. ובכן, נתנו. 15 שנה נתנו, והגיע הזמן לסיים את האירוע הזה. נשמע קצת מוכר?
דיץ' גרם נזק עצום למועדון
ומה עם ריצ'ארד דיץ'? על פניו, דיץ' תמיד נראה לי האלטרנטיבה הראויה. הוא שקט, הוא עובד, הוא מכביסט, הוא מגיע למשחקים, אכפת לו. האיש המושלם בשבילנו. ויותר מכול, האיש עשיר. אני לא יודע אם הוא מוכן להפסיד מכיסו 20 מיליון דולר בשנה, אבל גם אם לא, אפשר לפחות לקוות שאילו הידיים שלו היו על ההגה, המועדון הזה היה תחרותי, בטח יותר ממה שהוא עכשיו.
יחד עם זאת, דיץ' הוא חלק מההנהלה הנוכחית, גם אם הציב את עצמו כאלטרנטיבה וכאופוזיציה בתוך הקואליציה. וכל עוד הוא בהנהלה, האחריות היא גם עליו. מה לעשות, ככה הדברים האלה עובדים. או שאתה בפנים, או שאתה בחוץ ומייצר אופוזיציה בועטת וקולנית עם מקלדת, עכבר וצ'אט ג'יפיטי, וזה סופר לגיטימי.
אבל את מה שדיץ' עשה לפני יומיים, לא עושים. לא בשום תחום בחיים, לא תחת שום תירוץ ולא מסיבה כלשהי. זה פאול מטורף, פאול בלתי ספורטיבי ששווה הרחקה. בכל ארגון מסודר שמכבד את עצמו יש כללים שעליהם לא עוברים.
תשאלו את עצמכם שאלה אחת ונסו לענות בכנות: מה הייתם עושים אם הבוס שלכם היה שולח בתפוצה לכל החברה, למתחרים ולתקשורת את ההתכתבויות הפרטיות שלכם איתו? כל מי שלא ענה "מתפטר מייד", משקר. זה שקולדבלה עדיין במכבי אחרי המקרה הזה, זה לא פחות מנס. טוב או רע, את זה תחליטו אתם, אבל נס.
יש לי אפס כבוד למי שחושף התכתבות פרטית, בטח כדי להוכיח משהו שהוא אפילו לא צריך להוכיח, ועוד על חשבון אחד העובדים המרכזיים שלו, תוך שימוש בתירוץ של "שקיפות" כדי להלבין את המעשה.
יש הבדל עצום בין שקיפות לבין הדלפה כזו. שקיפות נבנית מתוך יחסי אמון, לא על חשבונם. ותוך כדי כך הוא גם חשף את הבורות שלו בענייני מתאזרחים, ואפילו שהציע שחקן ממכבי ראשון לציון כדי להראות לכולנו את יכולות הסקאוט הנפלאות שלו. אלוהים, איזה קרקס.
אתם אפילו לא מתחילים להבין איזה נזק עצום זה גורם למועדון, ואני כבר לא מדבר על המבוכה אלא רק על הצד המעשי. תגידו, איזה סוכן ירצה לעבוד עם מועדון שבו הבעלים מדליף את שמות כל השחקנים שאיתם מתנהל משא ומתן? איזה מנהל מקצועי ירצה לעבוד במועדון שבו הוא יודע שהבוס שלו שולח לתקשורת התכתבויות פרטיות? איזה מאמן ירצה לעבוד במקום כזה? אילו שחקנים ירצו להיכנס לתוך דבר כזה? מדובר בעבירה חמורה על יחסי עובד ומעביד, שכל אירופה כבר מדברת עליה, ויהיו לה השלכות עמוקות על המועדון.
ארגון האוהדים - שלא מייצג את האוהדים
ועכשיו למנה העיקרית: אוהדי מכבי ת"א, שאתמול ערכו לעצמם טקס אשכבה בלי לדעת אפילו. מועדון האוהדים "הגייט", שבמשך שנים ארוכות אפשר והיה צריך לומר עליו רק מילים טובות, הגיע לתחתית החבית.
בעונה שעברה הוביל הארגון קמפיין שלם להרחקת דני פדרמן מהנהלת מכבי ת"א, בתוך ההיכל, מחוצה לו וגם בתקשורת, קמפיין שאליו הצטרפו בשמחה כל אוהדי מכבי. הם סימנו מטרה, הקיפו אותה בעיגול ועשו כל מאמץ אפשרי כדי להשיג אותה. אפשר להעריך אותם על כך, ואוהדי מכבי האמינו להם שהם יודעים מה הם עושים. וכשהמטרה הושגה, ההרגשה הייתה שאפשר לפתוח דף חדש.
ובכן, הניתוח הצליח, אבל הפעם החולה לא החלים, ומצבו רק החמיר. למרות ההצהרות שכל מה שמעניין אותם הוא מכבי בלבד ושהם אינם שייכים לשום מחנה, מילת ביקורת אחת על ההנהלה הנוכחית ועל משפחת רקנאטי לא יצאה מפיהם.
ואתמול, כשיתר האוהדים בהיכל לקחו יוזמה וקראו למשפחת רקנאטי להתפטר, נציגי הגייט, לפחות על פי העדויות והציוצים, עלו לאיים על אותם אוהדים ולהשתיק אותם. אם הדבר נכון, הארגון הזה צריך להתפרק מחר בבוקר.
לא רק שהוא אינו מייצג את האוהדים, הוא מתנהג כמו משמר פרטי שמגן על האינטרסים של עצמו, ואת זה צריך לעצור מייד. וזה לא מפתיע, כי כשהעסק לא מנוהל וכשהראש לא מתפקד, הכול מחלחל למטה, עד אחרון בעלי התפקידים. כן, התפאורה מדהימה, בלי שום ציניות, אבל שום דבר לא מצדיק את זה.
פעם, בתקופות קשות של ההנהלה, אוהדי מכבי ידעו שיש להם שני נכסים שיחזיקו את המועדון שלהם מעל המים: ההיכל, והקהל. את ההיכל כבר אין למכבי שלוש שנים. לפי מה שראינו אתמול, נראה שגם הקהל שלה החליט לוותר, על המועדון ועל עצמו.
כשמכשיר חשמלי מתקלקל לכם בבית, מה הדבר הראשון שאתם עושים? ריסטארט. אתחול. מוציאים מהשקע ומחזירים. לא סתם זה הדבר הראשון שמלמדים אנשי תמיכה טכנית: קודם כל ריסטארט, אחר כך תדבר איתי. מכבי ת"א היא לא מועדון שצריך רק ריסטארט. היא צריכה כיבוי טוטאלי, הורדת שאלטר, החלפת ציוד, הריסת מערכות, ורק אחרי שהכול יונח בפחי המחזור, לבנות הכול מחדש, באופן תקין. מאפס למאה.
הבעלים צריכים לפנות את מקומם, כולם, ושיריבו ביניהם בחוץ, לא בפנים. גם זה שכולם אוהבים וגם זה שכולם שונאים. המאמן מיצה את עצמו וצריך לפנות את מקומו, ועל המגרש צריכים להגיע שחקנים שהם גם הטובים ביותר בתחומם וגם אכפת להם. שיקבלו מיליונים ויחזירו על הפרקט כל דולר. האחריות היא של כולם, ולכן כולם צריכים לשאת בה.
שהאחרון יכבה את האור על החושך הזה, אבל חשוב מכך, שהראשון שידליק אותו מחדש יהיה מישהו עם לב צהוב, כיס עמוק ויכולות ניהול. לא צריך הרבה, באמת שלא.
