"הוא בא והתחיל להוציא רוק מהפה שלו, אז אמרתי שיש לו ריח, זה הכל" - כך הסביר ירדן שועה את תנועת המניפה המכוערת שעשה בידו לעבר בלם הפועל פתח תקווה אלכס מוסונדה, ושדווקא ממנה נדף ריח דוחה הרבה יותר. של גזענות.
ואז הוא גם עבר להתקרבנות: "אם לא היו קוראים לי ירדן שועה אז היה פחות רעש". קשה לומר איזה משני הטיעונים מגוחך יותר – של הוונטילטור או של הפרובוקטור.
לרוק, מגעיל ככל שיהיה, בדרך כלל אין ריח. כדי להתמודד עימו אין צורך במטהר אוויר אלא במגבון. אילו היה לו ניחוח מצחין, המדשאות שעליהן מריירים כדורגלנים בקצב מסחרר היו מריחות כמו חירייה.
עד כמה שועה עצמו רגיש לאיכות האוויר שיוצא מהפה של סובביו ניתן היה ללמוד בעיקר ממסיבת הבריכה ההיא בקיסריה. זה קרה בעיצומה של מגפת הקורונה, והכדורגלן שזלזל בהנחיות משרד הבריאות פיזז כאילו אין מחר, לקול זמר, ללא מסכה.
חוץ מזה, כדאי לזכור גם מה היה לפני התנועה המתנשאת והמבחילה שלו לעבר מוסונדה. הקשר ההתקפי של בית"ר ירושלים הכניס מרפק למגן הפועל פ"ת סתיו ישראלי, ולאחר השריקה נגדו עט אליו בעודו על הקרקע, רכן כלפיו וצעק עליו באקט שכל־כולו עשיית רושם על האוהדים ושלהוב היצרים. אבו עלי אקספרס.
ומה באשר לטענתו מכמירת הלב "אם לא היו קוראים לי שועה", וגו'? צודק לגמרי. את תו התקן של פרחח סדרתי שועה הרוויח ביושר, עם היסטוריה עתירת שערוריות בנערים של מכבי ת"א ובמכבי חיפה, שנמשכה באופן מפתיע גם בירושלים.
בדיוק לפני שנה, בגמר גביע הטוטו מול הפועל ת"א, הוא תפס עצבים והשליך בקבוק מים על מאמן השוערים של קבוצתו, דודו בן שושן, שכל חטאו היה שביקש ממנו להירגע. החלוץ גם ניסה להגיע אליו ישירות, אבל חבריו מנעו זאת, בהתאם לנוהל האוונטה ודוקטרינת ה"תחזיקו אותי".
חודשיים קודם, אחרי שבית"ר הפסידה לריגה והודחה מהקונפרנס ליג, שועה סירב לצאת לאימון שחרור יחד עם כל המחליפים, והתעמת בצעקות עם המנהל המקצועי אלמוג כהן. זה עלה לו בקנס ובהשעיה.
גם למשחק מול הפועל פ"ת בתחילת העונה שעברה הוא הגיע בפאסון של אבדאי. זה החל במרפק מכוער לצווארו של מגן היריבה נעם כהן, שזיכה אותו בכרטיס צהוב, והסתיים במחיאות כפיים מזלזלות כלפי השופט דקל צינו, שנאלץ להרחיקו.
בקיצור, ירדן יודע על מה הוא מדבר. כל התקריות האלה היו נמנעות אילו לא היו קוראים לו שועה. כולל קרב התרנגולים הפומבי שניהל שבוע קודם עם הבלם בריאן קרבאלי, על בעיטת כדור חופשי מול מכבי ת"א.
ככה זה כשהוא שומע את חצרני ומחצצרי התקשורת, שמכריזים אחרי כל מסירה יפה שלו בליגה המקרטעת שלנו שהוא "גאון כדורגל". שועה מאמין להם ומרגיש כמו מלך השכונה, בטח עכשיו, כשיו"ר ההתאחדות שעמד לצידו מתחת לחופה יכול לחפות עליו, למרות התקרית הגזענית. כשזה המצב, מה הפלא שהוא מרים את האף ומריח שחקנים מאפריקה בפוזה של כוכב רוק.
יניב קטן וסלט הבבל"ת
בינואר 2024, כאשר מוליכת הליגה הבלגית רויאל אוניון סן ז'ילואז הביעה עניין בענאן חלאילי, עלה הנושא לדיון בתוכנית "קטן ב־2" ברדיו חיפה. "מה זה? איך קוראים לקבוצה?", שאל בגיחוך המגיש יניב קטן, והוסיף: "אני חבר באיזו קבוצת ווטסאפ. אחד החבר'ה שם כתב 'זה שם של רוטב לסלט'".
אחרי שהוא והחבר'ה הסלולריים שלו נרגעו מהדחקה הקורעת, חלוץ העבר שהתוכנית קרויה על שמו הגיע לשורה התחתונה: "מכבי חיפה זה פי שתיים עדיף מהמקום הזה!".
המפגן המדהים הנ"ל של בורות וניתוק ראוי לאזכור במיוחד השבוע. ארבעה ימים בלבד אחרי שהובסה בליגה האירופית 4:0 על ידי הקבוצה שקטן אפילו לא שמע עליה, באה הפועל באר שבע למבצרה של הקבוצה שעדיפה עליה "פי שתיים" - ופירקה אותה.
קטן לא לבד. ב"רדיו (מכבי) חיפה" מתכנס לקראת כל משחק טראסט מוחות של אוהדים - בשבתם כשדרים ופרשנים - שמנבאים מה תהיה התוצאה. לפי התפלגות הניחושים בדרך כלל, הימור נגד הירוקים נתפס לכאורה כבגידה, כפי שקרה גם לפני הגעתה לסמי עופר של הפועל באר שבע. ניסן קניאס ודורון בן דור הלכו על 1:3, דולב נישליס ועמית פלטקביץ' הסתפקו ב־1:2 – כולם לזכות קבוצתם האהובה, שהובסה 5:2.
זהו בדיוק סיפורו העצוב של הכדורגל הישראלי, שמנופח על בסיס קבוע על ידי תקשורת חובבנית ואינטרסנטית, לעיתים באמצעות חצרנים שצר עולמם כעולם נמלה. עכשיו נותר רק לדמיין איך היה מסתיים משחק בין מכבי חיפה לקבוצה הבלגית שהזכירה לקטן סלט. קשה להאמין שהייתה חסה עליה.
גורן מטרלל את כתבי ישראל
"היסטוריה בכחול־לבן", דיווח עורך הספורט של "רשת 13" אופק צח, במהדורת החדשות שקדמה למשחק בין ברצלונה לריאל מדריד, שבו נכלל בסגל המארחת אוריין גורן מישראל. "נראה שהוא לא ישחק הערב", המשיך ועדכן הכתב הנלהב בטרם סיכם: "באמת היסטוריה, ואירוע מרגש מאוד"... אין ספק, הכי מרגש שיש מבחינת הקשר בן ה־17, וכה פתטי מבחינת כתבי הפרובינציה.
באתרי הספורט הטרלול השתלט על סדר היום. "גורן תפור לברצלונה, יש לו יתרון על שחקנים אחרים", בישרה כותרת ב־ONE, שלא הסגירה את שם החייט שלו שייך הציטוט. "הילד ענק", צעקה כותרת נוספת ממש מתחתיה, וביניהן הופיעה כותרת שלישית - ציטוט של המאמן גיא לוזון: "גורן הכי טוב שראיתי, בעל יכולת השתחררות מלחץ שלא ראיתי אצל אף שחקן".
בראיון עצמו לוזון הזכיר את גורן באותה נשימה עם צ'אבי ואינייסטה, לא פחות, אך משום מה לא נשאל: אז איך זה שיחד איתו הנבחרת הצעירה שאימנת לא הצליחה להעפיל אפילו לפלייאוף במוקדמות היורו?
"אוריין גורן, הקשר הישראלי של בארסה, ישב על הספסל ולא עלה לשחק במשחקו הראשון בסגל של הקבוצה", מסר קריין החדשות של 1 בלילה ברשת ב', אלון ולן, לאחר הפסדה של ברצלונה 2:1. מלבד הדיווח הזה כללה המהדורה רק עוד שני נושאים: העימות בין ראש הממשלה לרמטכ"ל בסוגיית התקיפה באיראן, והתארגנות המשטרה לקראת חסימות כבישים של חרדים ביום הבחירות. בסוף הקריין עבר לתחזית. של מזג האוויר, לא בנוגע להשתלבות גורן בהרכב במהלך העונה.
תמה ההיסטריה בכחול־לבן לעת־עתה, ובכל זאת חובה לשבח את אתרי הספורט פה, שלמחרת המשחק חרגו ממנהגם ולא הפציצו כותרות כמו: "ברצלונה בטירוף: גורן הלהיב בחימום בקאמפ נואו"... "מחמאות בספרד לישראלי: 'לא הפסיק לדרבן את חבריו מהספסל'"... "ביקורת קשה על המאמן האנזי פליק: 'היה חייב להכניס את גורן'".
לשלח דרוש מורה לעברית
שדרים וכתבים עילגים הם תופעה ידועה בתקשורת הספורט, אך כשהאחראי לטעויות בעברית הוא אדם משכיל, ח"כ לשעבר שהיה מעורב בכתיבת שמונה ספרים, היא מביכה שבעתיים.
"זה שחקן שהוא קלעי־קלעי, ומכבי ת"א צריכה קלעי, אבל מישהו צריך להביא את הכדור לקלעי הזה", פירשן עפר שלח את האפשרות שמכבי ת"א תחתים את הגארד הסרבי נמניה נדוביץ'. ובכן, בעניין הזה לגמרי חשוב להתעסק בקוצו של יוד, או יותר נכון בקיצוצו.
בעברית צחה אומרים "קלע", ואם פרשן בכיר אומר "קלעי" ארבע פעמים במשפט אחד, מן הראוי שיישלח לשיעור בלשון. בינתיים, מעסיקיו יכולים לבקש בהשאלה מ"כאן 11" את הכתבת אורלי אלקלעי.
דברי חכמים
"אנדריק רוצה לעזוב את ריאל מדריד. הוא מרגיש לא משומש"
- מגישת אולפן האלופות מירי נבו מציעה למכירה כדורגלן, יד שלישית, כחדש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו