הניצחון הגדול על פנאתינייקוס לא בא משום מקום. כמעט בכל ההערכות והדירוגים לקראת פתיחת העונה ביורוליג, הפועל תל אביב סומנה במקום גבוה. חלק מההערכות אפילו דיברו על פיינל פור. פרויקט עופר ינאי מעורר הרבה מחלוקות וויכוחים, אבל בשורה התחתונה הוא מביא קבלות. שנה ורבע מאז שהגיעה ליורוליג, היא כבר גורם משמעותי במפעל. דבר שלוקח לקבוצות אחרות שנים.
מאז שהגיעה ליורוליג, מאזנה עומד על 20:28. באחוזים, מדובר בכמעט 60%. זו בהחלט תפוקה של קבוצת צמרת. ינאי יכול לסמן וי על הפרויקט עד עכשיו. היו לא מעט ביקורות, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהקבוצה מספקת את הסחורה.
אתם יודעים כמה פעמים שמעתי בסוף השבוע שעבר שמשחק כמו זה מול פנאתינייקוס לא נראה כאן מזמן? הרבה מאוד.
יש דיסוננס בין כמות הביקורת שהפועל סופגת לבין מה שרואים על המגרש ביורוליג. צריך להפריד בין מה שחושבים על ההתנהלות שמסביב לפרקט לבין ההצלחה המקצועית ותקיעת היתד ביורוליג. כל ההערות במקומן: הקבוצה מבוססת כמעט רק על זרים, הישראלים משחקים רק בליגה, נוצרו בפועל שתי קבוצות, יש העדפה בולטת של היורוליג על פני הליגה, בסיס הקבוצה לא צריך להיות בסופיה, סגל של יותר מ-20 שחקנים הוא גדול מדי, והנתק מהקהל גורם נזק גדול.
עם זאת, כשמסתכלים על התוצאות וההצלחות, השיטה עובדת. מבחינה מקצועית, עושים בהפועל משהו נכון. אם אתם חושבים שהצלחה כזו היא טריוויאלית לקבוצה חדשה ביורוליג, אתם טועים.
הפועל ת"א, שעד לפני שלוש שנים לא ידעה במשך תקופה ארוכה מה הם מפעלים אירופיים, הצליחה לתרגם במהירות כסף להצלחה על המגרש, והיא נמצאת מעל מועדונים שמשחקים כבר שנים ביורוליג. היכולת לתרגם משאבים להצלחה מהירה היא לא דבר מובן מאליו.
כסף זה לא הכל
ההצלחה הגדולה היא במהירות שבה זה נעשה. רק בעונה שעברה היא ערכה את הופעת הבכורה שלה ביורוליג. היא לא נתנה לעצמה זמן להתאקלמות ומיד הפכה לגורם משמעותי. כל זאת כשהיא לא מארחת משחקים בארץ.
יכול להיות שתגידו שזו לא חוכמה כשיש לך הרבה כסף. אבל גם אם יש לך את התקציב הגבוה ביותר ביורוליג, זה לא מובן מאליו להפוך מיד לקבוצת יורוליג מצליחה. גם מועדונים ותיקים יותר לא מצליחים לעשות זאת. ראו מילאנו, שמשקיעה מדי עונה סכומים גבוהים ונכשלת פעם אחר פעם. לא מספיק רק להביא שחקנים יקרים, צריך גם לדעת לחבר ביניהם.
הקרדיט: לדימיטריס איטודיס
הדבר הראשון שעומד בבסיס ההצלחה הוא הצבת יעדים. בהפועל ת"א הצהירו שהם לא באו לביקור ביורוליג, והיעד הראשון שלהם הוא עמידה בקריטריון להישארות במפעל, כלומר הגעה לפלייאוף. הפועל סיימה בעונה שעברה במקום השישי ועלתה ישירות לפלייאוף. בתקופה הזו דנים ביורוליג על מתן מעמד פרנצ'ייז לשמונה קבוצות. הפועל היא אחת המועמדות, אבל עדיין לא בטוח שתזכה במעמד הזה. לכן היא תהיה חייבת להגיע לפלייאוף גם העונה כדי להמשיך ביורוליג.
סיבה נוספת להצלחה היא ההבנה שאת הפרויקט הזה צריך להוביל מאמן מהשורה הראשונה באירופה. זה החל עוד ביורוקאפ, שהזכייה בו הביאה את המקום ביורוליג. דימיטריס איטודיס הוא מאמן שמכיר היטב את היורוליג, בעל ניסיון ורזומה עשיר, ולעיתים נראה שהוא מרגיש טוב יותר במפעל האירופי מאשר בליגה.
איטודיס, למרות ההצלחה, לא ממש נחשב לפייבוריט של אוהדי הקבוצה, בגלל שהישראלים לא משחקים ובגלל העזיבה של מדר. מסתבר שאהדה לחוד והצלחה לחוד. המטרה לפני הכול.
עכשיו, אני לא מדבר על הנושא התדמיתי ועל הנראות. הפועל ת"א חייבת להיות בארץ. הבסיס שלה חייב להיות כאן. מצד שני, מההיבט המקצועי, ייתכן שהשהייה בסופיה עוזרת לה להצליח. היא כאילו נמצאת במחנה אימונים מתמשך, וגם מבחינה פיזית היא חוסכת לא מעט זמן של טיסות.
עוד סיבה להצלחה היא הראייה המוקדמת של מה שנדרש מקבוצה שרוצה להיות בטופ, ובעיקר ההבנה שצריך שחקני מפתח בעמדות הנכונות, שעליהם אפשר לבנות את הקבוצה. הכול החל עוד לפני העונה שעברה, עם החתמת עוגנים כמו אלייז'ה בראיינט ודן אוטורו. העונה נערך מקצה שיפורים, עם חיזוק בעמדה 3 (אמיר קופי) ובעמדה 4 (זאק לידיי), וכך הפועל ממקמת את עצמה שוב בצמרת היורוליג.
על כך יש קונצנזוס בכל אירופה. כל זה לא מבטיח שום דבר בליגה הישראלית. כאן כבר הסיפור אחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו