מפגש הפסגה הערב (22:00) בפארק דה פראנס בין אלופת אירופה, פ.ס.ז', לבין ברצלונה, שפתחה את העונה עם 11 ניצחונות רצופים שבהם כבשה 48 שערים, הוא גם עימות מסקרן בין שניים מהמאמנים הטובים בעולם. מצד אחד לואיס אנריקה, מי שהוביל את פריז לשתי זכיות רצופות בליגת האלופות, ומן העבר השני האנזי פליק, שגם לו יש זכייה אחת בגביע עם האוזניים הגדולות.
המפגש הזה מעלה את השאלה מיהם מאמני הקבוצות הפעילים הטובים בעולם כיום, וזאת כמובן בנפרד ממאמני הנבחרות - שזה עולם בפני עצמו. היו ימים, והם לא היו מזמן, שבהם התשובה לשאלה הייתה פשוטה: פפ גווארדיולה וז'וזה מוריניו.
פפ אמנם עדיין לא פרש, אבל כרגע הוא לא פעיל ולכן אינו נכלל בדירוג. מוריניו מאמן את ריאל מדריד, אבל כבר אינו נכלל בחמישייה המובילה. אז מי כן?
5. וינסנט קומפאני
אחרי שתומאס טוכל הודיע שלא ימשיך כמאמן באיירן מינכן בקיץ 2024, החלו החיפושים אחר המאמן הבא. חמישה מאמנים קיבלו הצעה וסירבו: צ'אבי אלונסו, ראלף רנגניק, אוליבר גלאסנר ויוליאן נגלסמן. בצר לה, ניסתה הנהלת באיירן לשכנע את טוכל להישאר בכל זאת - אבל הוא העדיף לעבור לאמן את נבחרת אנגליה.
וינסנט קומפאני היה, מסתבר, האופציה השישית. ההיסטוריונים סיפרו שמאז שהדני סורן לרבי קיבל את הג'וב לפני יותר מ-30 שנה, לא מונה לבאיירן מאמן כל כך לא צפוי. לרבי שרד בתפקיד חמישה חודשים לפני שפוטר - ולא חזר עוד לאמן.
קומפאני, לעומת זאת, הוא הצלחה מסחררת. הבלגי בן ה-40 הוביל את הבווארים לאליפות אדירה בעונה הראשונה שלו ולדאבל בעונה השנייה. כל זאת כשהקבוצה משחקת כדורגל התקפי נהדר, כאשר הארי קיין לא רק מבקיע שערים אלא גם שותף בניהול המשחק. באיירן הייתה קרובה מאוד להעפיל לגמר ליגת האלופות, אבל נוצחה בדו-קרב מרתק מול פסז' בחצי הגמר. קומפאני, בכל מקרה, הוכיח את עצמו כמאמן ברמה הגבוהה ביותר, במיוחד כשמדובר במועדון כל כך לחוץ כמו באיירן, שבו כל תיקו נחשב למיני-אסון.
לכולם ברור שזו רק תחילת הדרך של וינסנט קומפאני, שגם בין המאמנים הצעירים באירופה הוא כמעט הצעיר ביותר. השיא, וזה בטוח, עוד לפניו.
4. אונאי אמרי
כמו לא מעט מאמנים, גם אונאי אמרי ידע אכזבות בקריירה שלו. מארסנל הוא פוטר אחרי שנה וחצי, ועם פ.ס.ז' הוא חווה את טראומת התבוסה 6:1 מול ברצלונה בשמינית גמר ליגת האלופות, אחרי ניצחון 0:4 במשחק הראשון. זו אולי הסיבה שאמרי לא זוכה לקרדיט שכנראה מגיע לו, על קריירת אימון ארוכה ומשגשגת שבה זכה חמש פעמים בליגה האירופית עם שלוש קבוצות שונות.
תחילה הוא עשה זאת עם סביליה ב-2014, 2015 ו-2016, לאחר מכן עם ויאריאל ב-2021, ובעונה שעברה עם אסטון וילה. המשותף לכל הזכיות הללו הוא שהן הגיעו עם קבוצות מהדרג הבינוני, כאלה שלא היו פייבוריטיות באותן שנים. העובדה שזה קרה חמש פעמים עם שלוש קבוצות שונות מעידה עד כמה מדובר כאן באמת בהצלחה של מאמן, של שיטה ושל דרך.
בשלוש העונות שלפני הגעתו של אמרי, אסטון וילה השתרכה בתחתית טבלת הפרמייר ליג. אבל מאז שהגיע, היא הפכה לקבוצת צמרת והעפילה פעמיים לליגת האלופות. לפני שנתיים היא הגיעה עד לרבע הגמר והודחה על ידי פריז, שזכתה לבסוף בתואר.
אסטון וילה כנראה לא תזכה העונה בליגת האלופות, אבל מה שאונאי אמרי עושה איתה, בתקציב הלא מאוד גבוה שלה (הכול יחסי...), הוא מעבר למרשים.
3. מיקל ארטטה
אחרי שמיקל ארטטה פרש ממשחק פעיל, הוא החליט שלפני שיהפוך למאמן ראשי, הוא רוצה ללמוד. ואיזה מקום טוב יותר יכול להיות מאשר על הספסל לצידו של פפ גוורדיולה? ואכן, בין 2016 ל-2019 המאמן הבאסקי היה עוזרו של פפ במנצ'סטר סיטי, ולמד המון מהמאסטרו.
כשהגיעה ההצעה מארסנל, הקבוצה האחרונה שבה שיחק, הוא לא היסס. ארטטה קיבל לידיו מועדון פאר שעבר תקופה לא פשוטה אחרי עזיבתו של ארסן ונגר. הזכייה בגביע ב-2020 הייתה נחמדה, אבל הקבוצה המשיכה לדשדש, ורבים היו משוכנעים שהג'וב גדול על ארטטה. לזכותה של הנהלת ארסנל ייאמר שהיא לא נכנעה ללחצים מבחוץ, שמרה אמונים למאמן הצעיר - והרוויחה בגדול.
ארטטה השתפר משנה לשנה, וכך גם הקבוצה. הוא הצליח לשלב צעירים מוכשרים בהרכב, ולאט לאט בנה את הקבוצה שרצה: מאורגנת, מסודרת, כזו שקשה מאוד להבקיע מולה. בשלוש השנים האחרונות ארסנל של ארטטה חזרה לקדמת הבמה, גם בליגה וגם באירופה. אחרי שהגיעה לרבע גמר ליגת האלופות ב-2024, היא העפילה לחצי הגמר ב-2025 ולגמר ב-2026. אז נכון, ארסנל הפסידה בגמר לפ.ס.ז', אבל זה קרה רק בדו-קרב פנדלים, אחרי 1:1 בתום 120 דקות.
לא פחות חשוב, אחרי שסיימה שלוש פעמים כסגנית, ארסנל זכתה בעונה שעברה באליפות הראשונה שלה מזה 22 שנה. וזו הייתה אליפות שהכוכב הגדול שלה היה המאמן, ארטטה.
2. האנזי פליק
ברצלונה של האנזי פליק אמנם לא זכתה בליגת האלופות בשתי העונות הראשונות של המאמן הגרמני בקבוצה, אבל ללא ספק הציגה את הכדורגל ההתקפי והמלהיב ביותר שנראה מזה שנים רבות. פליק היה במשך שנים רבות עוזרו של יוגי לב בנבחרת גרמניה, ולא היה דמות מוכרת ברמה הבינלאומית. אבל כשיצא לדרך עצמאית, ההצלחה הייתה פנומנלית. את העונה הראשונה המלאה שלו כמאמן באיירן הוא סיים עם זכייה בטרבל - אליפות, גביע וליגת האלופות.
אבל כשעבר לאמן את נבחרת גרמניה, התוצאות היו פחות טובות וכללו הדחה כבר בשלב הבתים של מונדיאל 2022. מינויו של פליק בקיץ 2024 למאמן ברצלונה התקבל בהפתעה, שכן הוא מעולם לא אימן מחוץ לגרמניה. בדיעבד, זה היה בינגו שלו, של ברצלונה ושל סוכנו הישראלי, פיני זהבי.
פליק הוביל את ברצלונה לשתי אליפויות מזהירות, כשהקבוצה כובשת בכמויות מטורפות. הוא גם ידע למצוא פתרונות יצירתיים. כאשר עסקת ההעברה של חוליאן אלברס לא התממשה, ראפיניה נכנס לעמדת החלוץ המרכזי בהצלחה עצומה. מצד שני, ההתעקשות על קו ההגנה הגבוה היא שהובילה להדחות בחצי גמר וברבע גמר ליגת האלופות. אבל פליק ידע לתקן, והעונה נראה שיש שיפור משמעותי במשחק ההגנה.
כל שנותר לראות הוא האם פליק יצליח בעונתו השלישית לסחוף את בארסה לזכייה ראשונה בליגת האלופות אחרי בצורת של 12 שנה. זה, בסופו של דבר, יהיה המבחן האמיתי שלו.
1. לואיס אנריקה
כשלואיס אנריקה הוביל את ברצלונה לזכייה בליגת האלופות ב-2015, רבים טענו שהזכייה הייתה בעיקר בזכות השחקנים. למי ששכח, זו הייתה הקבוצה של ה-MSN, שלישיית ההתקפה הטובה בהיסטוריה - מסי, סוארס וניימאר. אחרי שנבחרת ספרד של לואיס אנריקה נכשלה במונדיאל 2022, שוב גברו הקולות שטענו כי מדובר במאמן טוב, אבל לא מעבר לכך.
ואז הוא הגיע לפ.ס.ז'. אחרי עונה ראשונה לא מספיק טובה, קיליאן אמבפה עזב את הקבוצה, ונראה היה שלואיס אנריקה נמצא בבעיה. אבל דווקא אז הוא התגלה כמאמן ענק, כזה שיודע להפוך את הלימון ללימונדה. המאמן הספרדי "המציא" מחדש את עוסמאן דמבלה והפך אותו לשחקן הטוב בעולם. הוא ידע להפיק את המיטב מכישרון צעיר ומבטיח כמו דזירה דואה, והקפיץ בכמה מדרגות את הקריירות של ויטיניה, ז'ואאו נבש, פביאן רואיס וחביצ'ה קברצחילה.
שתי הזכיות הרצופות של פ.ס.ז' בליגת האלופות רשומות בעיקר על שמו של אנריקה, שהוכיח יכולות אדירות בניהול סגל, בניהול רוטציות, בגמישות טקטית ומעל הכול - בניהול בני אדם.
ואחרי הפרישה (הזמנית?) של פפ , חברו לשעבר בנבחרת ספרד תפס את מקומו כמאמן הטוב בעולם כיום.
לא נכנסו לרשימה
דייגו סימאונה
ג'אן פיירו גאספריני
צ'אבי אלונסו
ססק פברגאס
אנצו מרסקה
