קבלו חוק: טקסטים שמתחילים מהשורה התחתונה תמיד יהיו טובים יותר. אחרי שהרמתי לעצמי והרמתי להנחתה, הנה השורה התחתונה: מכבי תל אביב מסיימת את השבוע הספרדי הזה כיריבה שוות כוחות לשתי קבוצות יורוליג טובות (יחסית), במגרשי חוץ קשים, עם שופטים שעושים הכל כדי שהיא תפסיד.
היא הפסידה ב-3, היא ניצחה ב-3, סיום המשחקים היה דומה באופן כמעט מפחיד. באותה מידה היא הייתה יכולה לצאת מהשבוע הזה עם שני ניצחונות או שני הפסדים. למרות חשיבות הניצחון הבשורה האמיתית היא שמכבי ת"א חזרה להיות קבוצת יורוליג, מה שהיא לא הייתה בשלושת המשחקים הראשונים של העונה.
אי אפשר להתעלם משערוריית השיפוט
רגע לפני שנגיע לכדורסל, אני חייב לעשות את מה שמכבי ת"א מאוד רוצה אבל לא יכולה. וזה לטנף על השופטים. בתור אוהד, אתה תמיד כועס על השופטים, הם תמיד נגדך גם כשהם לטובתך וגם כשהם לא לטובת אף אחד. הם נגדך, ככה זה עובד. הם מפריעים לך לנצח עם כל מיני שריקות. ולכן, כשנקודת המוצא שלנו כאוהדים היא כבר ממילא כזו, קשה שלא להשתגע ממה שראינו השבוע.
בהפרש של 48 שעות בדיוק, על השנייה, עומדים שני שופטים מול מסך טלוויזיה, משהו שהם רק היו יכולים לדמיין עד לפני כמה שנים, וצריכים לקבל החלטה גורלית על סמך העיניים הטובות שלהם. הם בוחרים לבדוק אך ורק זווית אחת או שתיים, מתוך 8 מצלמות שיש לשידור הזה להציע.
הם בוחרים לבדוק, במקרה לגמרי, רק את הזוויות שבהן יש להם אפשרות לדפוק אותנו. הם יודעים שאפילו בזווית שהם בחרו יהיה קשה להם להעביר את ההחלטה, אז הם קוראים לשופט השלישי, במקרה הזה שופטת, כדי לחלק את האחריות על המעשה הנבזי הזה גם לה.
הבמאי הספרדי, גם בברצלונה וגם בוולנסיה, לוקח את תפקיד האו"ם ומראה לנו את הזווית הנכונה. בזווית הנכונה, טייריס מרטין בועט בים מדר. בזווית הנכונה, הכדור רחוק חצי מטר מהיד של איפה לונדברג. בזווית הנכונה, רואים עבירה ברורה על אושיי בריסט. אני מתנצל, אבל לא קיים בן אנוש, עם דופק או בלי, שישכנע אותי שזה לא מכוון, שישכנע אותי שזה נקי לגמרי. כן, שונאים אותנו בעולם, צריך להתרגל, אסור לשתוק.
מכבי הכתיבה את הקצב
נשימה. כדורסל. בכל זאת, היה הבדל משמעותי בין שני המשחקים השבוע. לפני שנגיע לנתונים, צריך לדבר על הלך הרוח, על הדברים שמסתדרים מעצמם כשמשחקים נכון. לדוגמה, מספר הנקודות של החמישייה ושל הספסל, שעד עכשיו במשחקים היה ביניהם בפער גדול, הפעם היה שווה. 45-46.
לדוגמה, רק 10 שחקנים שיחקו, עודד קטש לא לקח סיכון עם וויל ריימן וג'ון דיברתולומיאו, בטח שלא עם ארמנדו בייקוט שלא התלבש. לדוגמה, במשחק סופר צמוד, ולנסיה הובילה רק לאורך 6 דקות. לדוגמה, היתרון הכי גדול של ולנסיה היה 4 נקודות.
כל הדברים האלו מעידים שמכבי ת"א שלטה לגמרי במשחק, היא הייתה היוזמת, היא הייתה המובילה, היא הייתה זו שיכולה לברוח וגם עשתה את זה פעם אחת. היא הייתה זו שהכתיבה את הקצב, והדבר הזה מרשים פי כמה וכמה כשמדובר במשחק חוץ מול קבוצה כמו ולנסיה, שלא יודעת מה זה שקבוצה אחרת מכתיבה לה את הקצב.
המספרים שעשו את ההבדל
קבלו נתון שיעיף לכם את הסכך למרות שכבר פירקתם את הסוכה: מכבי ת"א הרימה 18 זריקות כששעון ה-24 עמד על 5 שניות ומטה. מתוכן היא קלעה 10 סלים. זה אחוז גבוה מאוד. ולנסיה הרימה 16 כאלו, וקלעה שלושה סלים. זה הרבה יותר נורמלי וזה בעיקר אומר הרבה על היכולת של מכבי ת"א לשלוט בקצב, להביא את ולנסיה למקומות שהיא לא אוהבת, כי אם ולנסיה לא זורקת מהר, האחוזים שלה צונחים. הביטחון חזר, קור רוח הוא דבר סופר חשוב בכדורסל וכן, גם מזל אף פעם לא מזיק.
וככל שעובר הזמן, מכבי גם קולעת טוב יותר. ה-58.3% של אתמול זה מקום 5 בתקופה של קטש (140 משחקים). אחוז הקליעה האפקטיבי של מכבי אתמול היה 69.8%, מקום 4 בתקופה של קטש. נתון חריג מאוד למכבי.
מצד שני, למרות שהמדגם כלל 7 זריקות בלבד (גם בזה יש חלק לשופטים), מכבי לא יכולה לסיים אף משחק עם 42.9% מהקו. זה כמובן, בלי תחרות, האחוז הכי נמוך של מכבי מהקו בתקופת קטש.
"הכדורסל של קטש"
מצד שני, כן צריך להסביר למה מכבי קלעה כל כך טוב במשחק הזה. הרבה נוהגים להשתמש במושג "הכדורסל של קטש", מעטים יכולים להסביר לעומק את התוכן שלו. צמד המשחקים השבוע הראה לנו את ההבדל הגדול ברמת הביצוע.
בגדול, רק בשביל לפשט את הדיון כדי שיהיה דיון, מכבי ת"א מביאה סקרין (חסימה/פיקנרול) בכל הזדמנות. וכשאני אומר בכל הזדמנות, זה שוב ושוב ושוב ושוב, עד שזה מצליח או עד שלא. סייד פיקנרול, פיקנרול במעבר, היי פיקנרול, חסימה גבית, חסימה כפולה, כל הארסנל שם.
במצב הזה, ייתכנו בעיות ריווח. סליחה, אני אתקן. במצב הזה, יש בעיות ריווח, כי במידה שהעסק לא עובד, עדיין הכל צפוף. לכן מכבי היא הקבוצה שזורקת הכי מעט שלשות מהפינה. לכן מכבי היא הקבוצה שהגארדים שלה מגיעים לטבעת הכי מעט ביורוליג. כי כשאתה משחק סקרין אחרי סקרין אחרי סקרין, זה או שמישהו ייקח שלשה בלית ברירה, או שהכדור יגיע לגבוהים, בפנים או בחוץ. אופציית החדירה כמעט מנוטרלת.
מכבי קולעת בצבע בדיוק כמו ממוצע הליגה, וביעילות גבוהה מבעונה שעברה. אבל הגארדים שלה חודרים פחות מרוב הליגה: 5.5 סלים בצבע למשחק, מקום 16, כשהפועל ת"א ו-ולנסיה מובילות עם יותר מ-8.5. הגארדים היחידים שמגיעים לצבע הם מדר וג'ימי קלארק, לונדברג וקיטון וולאס לא עושים את זה בכלל.
ולמה אני מספר לכם את זה? כי בניגוד לתחילת העונה וגם למשחק מול ברצלונה, אתמול בפעם הראשונה העונה, מכבי ת"א החליטה פה ושם, בעיקר כשקלארק או מדר היו עם הכדור, לוותר על הניסיון הרביעי להוציא את התרגיל לפועל והחליטה לתת לקלארק את הכדור ביד.
היא ריווחה, פתחה לו את הדרך וזה נגמר עם לא מעט חדירות עד הטבעת. במשחק מול ברצלונה הגארדים של מכבי הלכו פעמיים עד הטבעת, אתמול זה כבר היה 12, לא הכל הסתיים בנקודות אבל מכבי כולה קלעה אתמול 21/31 בצבע, זה סבבה של נתון.
קלארק הוא המפתח
ואם כבר קלארק, שמחתי לשמוע שהוא קורא "ישראל היום" גם בספרד, והפנים את הביקורת שהטחתי בפניו. יותר אחריות, פחות עבירות, יותר לקחת את הכדור לצבע, כל הדברים שנותנים לו את הביטחון שהוא צריך כדי להיות השחקן הדומיננטי שמכבי מחפשת. כי לצערנו, מכבי עדיין מחפשת. לא שהוא היה מושלם, עדיין עשה פה ושם שטויות, אבל צמצום הנזקים היה משמעותי וסלי הקלאץ' שאנחנו יודעים שיש לו, הגיעו כשהראש נקי מבעיות ומחשבות. זה המפתח.
מי שהראש שלו ממש לא נקי מבעיות הוא וולאס שסיים משחק ללא נקודות עם 2 זריקות ושורה סטטיסטית מרשימה של 0 סלים, 1 ריבאונד, 1 אסיסט, 0 עבירות, 0 סחיטת עבירות, 0 חטיפות, 0 איבודים וכל זה ב-8 דקות.
עכשיו אני באמת רוצה שהוא יצליח, ועבודת ההגנה שלו אתמול הייתה מאוד מרשימה בדקות ששיחק, במיוחד על טי. ג'יי שורטס. אבל מכבי ת"א לא קיוותה להביא מחליף ללוני ווקר ולקבל גרסה של יובל זוסמן, בלי לפגוע כמובן. הסבלנות אליו (וגם אל בייקוט) חייבת להסתיים מהר ולקבל החלטה מה עושים. לא בהכרח צריך לשחרר מישהו, אבל נדמה לי שכדאי להתחיל בלהביא מישהו.
5 נקודות קצרות לסיום
1. על זה מכבי פינטזה כשהחליטה להביא את בונזי קולסון לצד בריסט. זו הייתה הופעת עמדה 3 הטובה ביותר של מכבי אולי יותר משנה, כי בעונה שעברה זה היה רק בריסט וריימן.
היכולת של קולסון ובריסט לקלוע משלוש באחוז גבוה, לתת דברים שונים בהגנה ובהתקפה ואפילו לשחק יחד, היא באמת יוצאת דופן. רק להמשיך. הם קולעים העונה 16.3 נקודות ל-40 דקות, עם TS של 67-69. בעונה שעברה, בריסט וריימן קלעו 12.9, עם TS של 54-57. הבדל גדול מאוד.
2. קחו את הפסקה הקודמת והחילו אותה על עמדה 5. זה בדיוק מה שעודד חיפש. דניאל תייס סוף סוף הראה יכולת לשחק שורט רול ברמה גבוהה, מה שהביא לו חמישה אסיסטים.
רומן ממשיך להיות דומיננטי בהתקפה, והפעם, אולי באופן חד פעמי, שניהם היו מספיק יעילים הגנתית. אולי זה גם קשור לגבוהים שהם התמודדו מולם, אבל האמינו לי, לשחקנים בגובה כזה מאוד קשה לשחק בקצב של ולנסיה.
3. זה היה משחק ההגנה הטוב ביותר של מכבי ת"א העונה, כולל זה שהיה מול מילאנו. אל תתנו ל-88 הנקודות של ולנסיה להטעות אתכם, זו קבוצה שהגיעה להתמודד עם ממוצע של מעל 100. זה הקצב.
זה לא רק המשחק ההגנתי האישי של שחקנים כמו בריסט, קולסון, מדר, וולאס וג'יילן הורד, זה בעיקר השליטה בפוזשן ההגנתי. הידיים היו בכל מקום, מכבי זינקה כדי לחסום וידעה להיות עם השחקן שזורק שלשה עד הסוף, כמעט.
בכדורסל שקטש מכוון אליו, גם לשחקני הגנה מעולים לא קל לשחק הגנה. סכמת החילופים האוטומטית מוציאה אותם מה-FEEL של המגרש, זה משפיע על ההגנה יותר מההתקפה, ועדיין, הגנה כמו של אתמול אני קונה בכל משחק.
4. משהו שבחיים לא חשבתי שאני אכתוב: מכבי ת"א היא קבוצת ריבאונד ההתקפה הגרועה ביורוליג. כן, היא מקום 20 עם 10.3 כדורים חוזרים בהתקפה בממוצע למשחק, וזה הנתון הכי נמוך של מכבי בתקופת קטש.
אני מזכיר, מכבי ת"א הייתה במשך 4 שנים רצופות בטופ 3 קבוצות ריבאונד ההתקפה ביורוליג. הירידה מגיעה משחקני הפנים דווקא. הורד לוקח שליש ממה שלקח בעונה שעברה, בריסט חצי. הדבר הזה שווה פחות 6 נקודות מהזדמנות שנייה לעומת העונה שעברה. גם חוסר הנוכחות של ריימן תורם.
5. שוב, בדקות שבהן מדר היה על המגרש מכבי הפסידה ב-11. אפס תלונות לים, שמשחק פצוע ונותן את כל כולו, שומר מעולה, קולע מעולה, הוא כנראה השחקן הטוב ביותר של מכבי בפתיחת העונה הזו. אבל הדבר הזה מצריך בדיקה, למה זה קורה כל משחק. אולי זה קשור לעובדה שמדר וקלארק לא משחקים ביחד כמדיניות של עודד (דקה אחת אתמול). עדיין לא מאוחר לנסות.
ושאלה אחרונה לקטש: איך אתה לא עושה עבירה ביתרון 3? לא עם 11 שניות על השעון ולא עם 4 שניות על השעון. האם הסיכון לקבל שלשה הוא כל כך קטן מבחינתך? ולנסיה הגיעה לשתי זריקות, אחת מהן מאוד נוחה. רק שתדע, אוהדים לא סולחים על סיכון מיותר שמתממש.
לאן מתקדמים מכאן?
זו העונה השלישית ברציפות שמכבי פותחת במאזן 4:2 אחרי שישה משחקים. הגיע הזמן למסקנות ברורות בעניין הזה. אי אפשר להמשיך ולרדוף כל שנה אחרי הפלייאין.
אם מכבי ת"א רוצה לשנות את המסלול של העונה הזו, היא צריכה לקחת את השבוע הספרדי הכפול הזה בעיקר ברמת הביטחון העצמי ומה שמסתובב לשחקנים בראש. כי עכשיו ממתינה ריאל מדריד ואחרי זה הכוכב האדום בחוץ. אין משחקים קלים ביורוליג, אבל את שניהם חובה לנצח.
