הנה זה שוב קורה. נבחרת ישראל יוצאת למערכה חדשה בקרבות מול יריבותיה האירופיות בליגת האומות, האירים נכנסים למשבצת של האיראנים, וסיירת הברברת של תקשורת הספורט מתגייסת לצבא האיוולת.
"אנחנו משחקים נגד רצח עם", אמר בתשובה לשאלה המאמן הלאומי של אירלנד, היימיר הלגרימסון, והכניס את עצמו לרשימה השחורה של גדולי צוררינו, הכוללת בין השאר את המן הרשע, נבוכדנאצר ויו"ר ההתאחדות הנורבגית ליסה קלאבנס, שלפני המפגש מולנו בקמפיין הקודם קראה להפסקת ההפצצות על עזה.
במסיבת העיתונאים ערב המשחק נגדם, באוקטובר שעבר, התגאו בערוץ הספורט ששליחם לאוסלו "העמיד אותה במקום". במשחק עצמו, אגב, הנורבגים לא העמידו אותנו במקום אלא החזירו אותנו 26 שנים אחורה, ושוב הובסנו 5:0 על ידי נבחרת סקנדינבית. אז מה? את מה שעשה מוטי פשכצקי ליושבת הראש שלהם היא לא תשכח לעולם.
הראשון שהתעשת השבוע והעמיד את הלגרימסון במקום היה משה פרימו, ב"חדר החדשות" של ערוץ הספורט - התשובה האולטימטיבית לבור בקריה. "זה אדם חוצפן וטינופת וחסר מודעות לחלוטין", ירה פרימו הזועם, והתווה גם תוכנית אופרטיבית לפעולת התגמול: "התשובה היחידה היא שהנבחרת תנצח אותם פעמיים". ברור. אילו המאמן האירי היה ציוני, ייתכן שהיינו מוכנים להתחשב ולהסתפק בניצחון ובתיקו.
"צריך לבוא ולנצח", הצטרף למתקפה חברו לחמ"ל תומר לוי, ואף הציע למאמן רן בן שמעון את מודל הקמיקזות של הטייסים היפנים במלחמת העולם השנייה. "לא יודע אם נעלה ליורו או לא, אבל נגד אירלנד צריך להתאבד", קבע לוי והוסיף: "כל שחקן שלובש את החולצה צריך להבין שנגד אירלנד מייצגים את עוטף עזה, את הצפון ואת חיילי צה"ל, שהאירלנדים מבזים. וככה צריך להיראות המשחק, אחוזי טירוף. ורק מי שיש לו רעל בעיניים ומבין את המשמעות צריך לשחק במשחקים האלה". איפה מכונת הרעל כשצריך אותה?
באשר למערך הנ"מ (נגד מלעיזים) הבהיר לוי: "מי שחושב שזה עוד משחק וצריך להיות קודם כל טקטיים, אז לא. זה לא המשחק להיות שקולים וטקטיים". במילים אחרות, עזבו אתכם מ־2-4-4 או מ"יהלום". נגד אלה אין מערכים או תוכנית משחק מלבד "קדימה הסתער". שיטת חרבו דרבו.
ואז נכנס לתמונה גם מח"ט הבבל"ת, רז זהבי, שהזהיר בעילגות אופיינית: "זה הופך להיות הרבה מעבר לכדורגל. ייתכן שהם יפריעו לנו גם בהמנון, ייתכן שאסטרטגית נפנה להם גם גב. בפרקטיקה, במגרש אסור לנו לפשל. אני מסכים עם מי שאומר בהתאחדות: 'זה המשחק הכי חשוב בתולדותינו. אסור לנו להפסיד לאירלנד'. פה צריך ללכת גם לענייני כבוד ומוטיבציית שיא".
נקמה באמצעות הכדורגל (שבמשך עשרות שנים לא עזרה לנו מול העולם שכולו נגדנו) אינה המצאה ישראלית. לפני משחקה של ברזיל נגד הונגריה ברבע גמר מונדיאל 1954 בשווייץ - כך נכתב בביוגרפיה של גארינצ'ה מאת רוי קסטרו - דרשו ראשי המשלחת הברזילאית משחקני הנבחרת לנשק את הדגל ולהישבע לנקום את מותם של מאות החיילים הברזילאים במלחמת העולם נגד מדינות ציר הרשע. זה נגמר בניצחון 2:4 להונגרים, באחד המשחקים הברוטליים בהיסטוריה של הענף. עד כדי כך, שבשלב מסוים בעלי תפקידים ועיתונאים ברזילאים ירדו למגרש, נטלו חלק בקטטה המונית והחריבו את חדר ההלבשה ההונגרי.
מכיוון שאנו מצויים בתקופה הכי מביכה בתולדות ערוץ הספורט, ולמען הזהירות, כדאי שמישהו יחזיק את משה פרימו, תומר לוי ורז זהבי.
שבר ענאן במדורי הספורט
כלל ידוע הוא שכאשר תקשורת הספורט הארכאית שלנו מחליטה להאדיר לגיונר כלשהו, היא מדווחת כי אותו שחקן "החל במהלך שהוביל לשער". כלומר זה שמסר למבשל, או אפילו ההוא שמסר לזה שהעביר את הכדור לשחקן שבישל לכובש.
השבוע זכינו לשיא פרובינציאליות חדש, באדיבות אתר ONE, עם הכותרת: "חלאילי היה מעורב בשער שנפסל ב־0:0 של קריסטל פאלאס". כן, בימינו גם התחלה במהלך שהוביל לכאורה לשער לא חוקי היא סיבה למסיבה.
למחרת המשיכו בכמה אתרים לרכוב על אותו גל, או יותר נכון גול, שלא היה, בתיקו המאופס מול לידס. "הישראלי רשם מהלך שהסתיים בשער שנפסל על ידי ה־VAR", דיווחו בהתרגשות באתר "ספורט 1". "ההסבר של הפרמייר ליג לפסילת השער שיצר חלאילי", נכתב ב־ONE, אף על פי שלא היה שם שום הסבר, אלא רק חזרה על הקביעה שהישראלי היה בנבדל לפני מסירת הרוחב שהעביר. חוץ מזה, גם את השער שבוטל הוא לא יצר ולא נעליים.
מה כן היה? חלאילי ניסה להעביר כדור רוחב ליורגן סטרנד לארסן הנורבגי, אך הניסיון לא צלח. מגן לידס ג'סטין ג'ונס הרחיק את הכדור, שטס בקשת גבוהה והגיע במקרה לטייריק מיצ'ל, שבעט בעוצמה פנימה וחגג, עד שה־VAR התערב. כעבור שניות הגול הועבר לפח הזבל של ההיסטוריה, אך לא מנע מעורכי האתר לחבר "יצירה".
הידיעה הזו, אגב, עלתה לאוויר ב־ONE ביום שני בשעה 19:17 שעון רמת גן, שזה בדיוק דקה מצאת יום הכיפורים. עד כדי כך היו באתר רעבים לקליקבייט ולצומי, עם תום הצום.
מה לזוארץ ול־7 באוקטובר
מועדי רישום השחקנים לעונת 2026/27 פורסמו על ידי ההתאחדות, ומכולם ראוי להתעכב דווקא על התאריך שנקבע לסגירת חלון ההעברות בליגות א' - 7 באוקטובר.
ממשלת ישראל אמנם החליטה (מעניין למה) שיום הזיכרון ליותר מאלף חללים - אזרחים וחיילים - יצוין מדי שנה בתאריך העברי. עם זאת, עבור רוב הציבור, ובוודאי מקרב המשפחות השכולות, התאריך הלועזי הוא זה שנחרת בזיכרון הקולקטיבי כיום אבל לאומי, ולכן מתקיימים בו טקסים ועצרות.
מבחינת ההתאחדות, בכל אופן, אין שום בעיה שעסקנים, סוכנים ושחקנים יעסקו ברחש־בחש של העברות בין קבוצות דווקא בתאריך הזה, וביום שמאופיין בדרך כלל בפעילות מסחרית ערה במיוחד. מצד שני, מה אתם רוצים מראש ממשלת הכדורגל, משה (שינו) זוארץ? בטח לא העירו אותו בזמן.
טרטצקי מהכדורמים פותחת שולחן
איגוד הכדורמים ערך בתחילת החודש ערב חגיגי לכבוד סיום השנה - אירוע שעלה לא מעט - והמקום שנבחר הוא מסעדת "אומבריה" בעפולה. הבעלים שלה היא לגמרי במקרה מנכ"לית האיגוד, דנה טרטצקי־גתוע. ניסיון לברר לפני כשבועיים כיצד התקבלה ההחלטה עלה על שרטון. "המסעדה שייכת לבעלי, לשף, שותפים", טענה המנכ"לית.
את רשומה כבעלים.
"אבל מי ששותפים בפועל זה השף".
כמה זה עלה לאיגוד?
"אני לא רוצה להגיד לך. אני לא צריכה לתת לך".
זה לא איגוד פרטי שלך, זה כסף ציבורי.
"אוקיי. אז מה אתה רוצה, לראות את הפרוטוקול? את הצעת המחיר? אבדוק עם היועצת המשפטית. זה לא איגוד שלי. הכל היה בשקיפות".
או, לפחות להסכמה עקרונית אחת הגענו - זה לא איגוד שלה. ניסיון נוסף לבדוק עם טרטצקי־גתוע היכן עומדים הדברים כעבור שבוע נשאר תקוע. שום זכר לפרוטוקול ו/או להצעות מחיר כלשהן. מכיוון שהמנכ"לית ממשחקי השף ירדה למחתרת, לא נותר אלא לפנות לגוף שמעסיק אותה.
להלן תגובתם: "איגוד הכדורמים החליט לקיים אירוע לסיום העונה ופעל לפי נהלים וקריטריונים ברורים. לאחר שהתקבלו הצעות מחיר יקרות, בעצת היו"ר, נרתמה המנכ"לית לסייע ואפשרה את קיום האירוע במסעדה שבבעלות משפחתה ומספר שותפים נוספים, במתווה החזר הוצאות בלבד - מדובר בחיסכון של יותר מ־30 אחוזים מההצעה הזולה ביותר שהתקבלה".
מסמכים תומכים? פרוטוקול מישיבת הנהלה? הצעות אחרות שהתקבלו? כמה כסף בדיוק עבר מקופת האיגוד שמעסיק את טרטצקי־גתוע לזו של המסעדה בבעלותה הם לא מגלים. כי ככה זה כידוע באיגוד הכדורמים. "הכל בשקיפות", והכי טוב להיות קרובים לצלחת.
