יש אירוניה לא קטנה בסיפור של דני אבדיה בפורטלנד. הבלייזרס חיפשו במשך שנים משהו לבנות סביבו. ואז, דווקא כשהם מצאו אותו, הם עלולים לגלות שהמחיר של הדבר שמצאו, אחרי שנים של חיפוש, גבוה מדי עבורם.
אבדיה מגיע לעונה הבאה כאולסטאר, אחרי עונה של 24.2 נקודות, 6.9 ריבאונדים ו־6.7 אסיסטים למשחק. הוא כבר לא פרויקט, לא שחקן משלים ולא "ישראלי בליגה". הוא שחקן מרכזי, רב־ממדי, שמסוגל לייצר לעצמו ולאחרים, לשמור על כמה עמדות ולהיות חלק משמעותי מקבוצה מנצחת.
והחלק המגוחך הוא כמה מעט פורטלנד משלמת על כל זה.
שוד ב-NBA
13.125 מיליון דולר בעונה הקרובה. 11.875 מיליון בעונת 2027/28. זה החוזה של אבדיה עד סופו. במונחי ה־NBA של היום, מדובר במחיר מציאה. גניבה, למעשה. שוד, בעצם.
שימו לב לקנה המידה: טריי מרפי קיבל חוזה של 150 מיליון דולר לחמש שנים. מיקל ברידג’ס נמצא באזור 33.5 מיליון דולר לעונה. פרנץ ואגנר וסקוטי בארנס כבר מעל 41 מיליון דולר לעונה. ועכשיו אמן תומפסון, שחקן של 18.3 נקודות ו־5.3 אסיסטים בעונה האחרונה, קיבל מיוסטון 208 מיליון דולר לחמש שנים.
אבדיה אינו בארנס ואינו ואגנר. הוא גם לא צריך להיות. אבל אם הוא ממשיך לייצר מספרים של 20 פלוס נקודות, שבעה ריבאונדים ושישה־שבעה אסיסטים, לצד הגנה ורב־גוניות, חוזה באזור 30–35 מיליון דולר לעונה כבר אינו פנטזיה. הוא עשוי להיות המחיר.
ופה פורטלנד נכנסת למלכודת.
תקרת השכר לעונה הקרובה היא 164.96 מיליון דולר. פורטלנד כבר נמצאת סביב 192 מיליון. בעונת 2027/28 יש לה התחייבויות של כ־44.9 מיליון לג'ה מוראנט, 37.2 מיליון לג’רו הולידיי, 21.7 לשיידון שארפ ו־19.5 לטומאני קמארה.
ומעל כל זה יש את האפרונים (רף שכר שנמצא מעל תקרת השכר, ומעבר אליו נכנסות מגבלות נוספות על הקבוצה). 209 מיליון דולר האפרון הראשון, 221.7 מיליון השני. תיאורטית אפשר לעבור אותם. מעשית, זה כבר עולם אחר של מגבלות, מיסים ואובדן גמישות.
וכאן צריך להסתכל על טום דאנדון, הבעלים החדש. דאנדון לא הגיע לפורטלנד עם תדמית של בעלים שמחפש להיכנס בכל מחיר לאפרון השני. להפך. כל ההתנהלות שלו עד עכשיו מצביעה על שליטה בהוצאות ועל רצון לשמור על גמישות. לכן קשה לראות אותו אומר: עכשיו נחצה את האפרון השני כדי לשמור על דני אבדיה.
וזה מה שהופך את קיץ 2027 למעניין. פורטלנד יכולה להשאיר את אבדיה. יש לה זכויות, וב־2028 היא תוכל להחתים אותו גם מעל תקרת השכר. הבעיה היא לא חוקית. היא כלכלית ופילוסופית: האם הבעלים רוצה לשלם לשחקן את המחיר שהשוק קבע לו ולדלג מעל תקרת השכר? לא פורטלנד של דאנדון. זה כמעט בטוח.
ולכן: קיץ 2027 הוא הרגע שבו פורטלנד יכולה למכור ביוקר שחקן שנמצא עדיין בחוזה מציאה ולהרוויח כמה נכסים. אם וכאשר, פורטלנד לא תיפרד מדני כי הוא לא היה מספיק טוב. היא עלולה להיפרד ממנו כי הוא היה טוב מדי.
הקלפים בידיים של דני לא פחות מאשר של פורטלנד. עכשיו חשוב: א. בריאות. בריאות. בריאות. ב. מספרים יפים. ואז, הכסף כבר יגיע. אם מפורטלנד ואם מקבוצה אחרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו