אחד החידושים המשמעותיים ביותר במונדיאל 2026 זו "הפסקת ההתרעננות", או בשמה המקובל "הפסקת השתייה" - ובשמה המדוייק: "הפסקת הפרסומות". בחלק גדול מהמשחקים הקהל מגיב בשריקות בוז כשהשופט עוצר את המשחק באיזור הדקה ה-23 ושוב בדקה 68 לערך, ומוריד את הקבוצות לפסק זמן של שלוש דקות.
צרפת - עיראק 0:3 // כאן 11, מונדיאל 2026
לא רק שהכדורגל הפך לפתע לספורט של ארבעה רבעים, כמו כדורסל, נוצר גם מצב חדש עבור השחקנים והמאמנים. ראשית הנבחרת שנמצאת במומנטום חיובי נעצרת, וההיפך קורה עם הנבחרת שבמומנטום שלילי.
המאמנים כבר הפנימו את המצב וכך לדוגמא מוראט יאקין, מאמן נבחרת שוייץ, המתין ב-0:0 עם החילופים שלו עד להפסקת השתייה – ורק אז שלח למגרש שלושה שחקנים טריים, כדי להקשות על המאמן הבוסני להגיב. זה הסתיים עם ניצחון 1:4.
לא פחות חשוב - האלמנט הכלכלי. רשת "פוקס" שילמה 485 מיליון דולר עבור זכויות השידור בשפה האנגלית וכבר החזירה 250 מיליון דולר באמצעות הפרסומות של הפסקות השתייה – והסכום עשוי להגיע ל-330 מיליון.
מבחינת מחירי הפרסומות, על פי וול סטריט ג'ורנל פוקס גובה כ-200 אלף דולר עבור פרסומת של 30 שניות במשחקים המוקדמים והמחיר מזנק לעד 850 אלף דולר במשחקים של נבחרת ארה"ב ובשלבים המכריעים.
אז כרגע סך ההכנסות מוערך ב-250 מיליון דולר לפי הערכות שמרניות בתעשייה, והסכום צפוי לחצות את רף ה-330 מיליון דולר ככל שהטורניר יתקדם ומחירי הפרסום יעלו. המשמעות היא שפוקס תכסה כשני שליש מעלות זכויות השידור של הטורניר רק מהפרסומות בזמן שהשחקנים שותים מים. ועוד לא דיברנו על הפרסומות לפני ואחרי המשחקים.
חלק בלתי נפרד
רשת טלמונדו, שרכשה את זכויות השידור בארה"ב בשפה הספרדית תמורת 465 מיליון דולר, החליטה שלא לשדר פרסומות במהלך שתי הפסקות השתייה, בשל הביקורת הציבורית הקשה.
הרשת התחייבה שלא לצאת לפרסומות על מסך מלא בזמן הפסקות השתייה ובמקום זאת ממשיכה לשדר את המתרחש על המגרש, את תדרוכי המאמנים ותגובות השחקנים, תוך שימוש לכל היותר בפרסומות קטנות בצד המסך או חסויות קוליות קצרות. לכן הכנסותיה הישירות מההפסקות הללו נמוכות משמעותית משל פוקס, אך היא זוכה לשבחים רבים מהצופים על שמירת חוויית הצפייה הרציפה.
בסך הכל שתי הרשתות יחד צפויות להגיע להכנסות שיא מפרסום של כ-850 מיליון דולר לאורך הטורניר כולו, כאשר הפסקות השתייה מהוות את המנוע הכלכלי החדש והגדול ביותר של המונדיאל.
צריך להבין שעבור חובב הספורט האמריקני הממוצע, שמורגל בשידורי פוטבול, כדורסל, בייסבול והוקי קרח, הפסקות פרסומות זה חלק בלתי נפרד משידורי הספורט. אבל עבור חובבי כדורגל, שרבים מהם מגיעים מהקהילה ההיספנית הענקית בארה"ב, זה חידוש לא ממש רצוי.
מעל מיליארד דולר
על פי הערכות וניתוחים של מומחי מדיה ורשתות שידור ברחבי העולם, סך ההכנסות הגלובליות של כלל ערוצי הטלוויזיה מהפסקות השתייה במונדיאל 2026 צפוי לחצות את רף מיליארד דולר!
באירופה התמונה מחולקת בין המדינות שבהן משדרים ערוצים מסחריים לבין מדינות עם שידור ציבורי. בערוצים המסחריים הגדולים באירופה, בגרמניה, ספרד וצרפת, ההערכות מדברות על הכנסה מצטברת של בין 150 מיליון ל-200 מיליון יורו לאורך כל הטורניר מהפסקות השתייה בלבד. הערוצים המסחריים מנצלים את הפסקות שלוש הדקות כדי למכור חבילות פרסום יוקרתיות במחירים שנעים בין 50 אלף ל-100 אלף יורו לחצי דקה, בהתאם לחשיבות המשחק.
בבריטניה המצב שונה. רשת BBC. הציבורית לא משדרת פרסומות ואילו ערוץ ITV המסחרי החליט לוותר על הפרסומות עקב מגבלות רגולציה של הרשות הבריטית לתקשורת וגם חשש מתגובת הצופים, מה שמוביל להפסד הכנסה פוטנציאלי של כ-30 מיליון ליש"ט.
בדרום אמריקה ובאמריקה הלטינית מדובר במנוע צמיחה אדיר עבור חברות המדיה. ברשתות הגדולות של מקסיקו, ובראשן טלביסה ואצטקה, ההערכות מדברות על הכנסות של כ-80 מיליון דולר מהפסקות השתייה בלבד. המשחקים משודרים בפריים-טיים, והביקוש של מפרסמים מקומיים ובינלאומיים לפרסומת באמצע כל מחצית הוא חסר תקדים.
ברשתות המובילות בדרום אמריקה, כמו גלובו בברזיל ורשתות מרכזיות בארגנטינה ובקולומביה, ההערכות הכלליות מדברות על הכנסה של בין 60 מיליון ל-90 מיליון דולר במצטבר. בחלק מהמדינות הללו הרשתות משלבות פרסומות במסך מפוצל או חסויות קצרות ומהירות, מה שמאפשר להן לגבות סכומים גבוהים מבלי לנתק לחלוטין את הצופים מהמתרחש על המגרש.
חישוב פשוט מראה עד כמה הסיפור הוא עצום. במונדיאל יתקיימו 104 משחקים, כלומר 208 הפסקות שתייה, שהן 624 דקות – למעלה מ-10 שעות ברוטו במצטבר! ההפסקות הללו יצרו מאות משבצות פרסום חדשות לחלוטין שלא היו קיימות באף מונדיאל בעבר, מה שהפך את הטורניר הנוכחי לרווחי ביותר בהיסטוריה עבור גופי השידור שהסכימו למסחר את הפסקות השתייה.
אז מי שחושב שהפסקות השתייה יישארו רק במונדיאל – שיחשוב. מרבית מומחי התקשורת סבורים כי רשתות הטלוויזיה ילחצו ככל הניתן על אופ"א ועל הליגות המקומיות כדי שהנוהל יחלחל גם למפעלים האירופיים ולליגות. הסכומים גדולים מדי מכדי שיהיה אפשר לוותר עליהם. ואחרי שזה קרה על הבמה הגדולה ביותר בעולם, אין מניעה שזה יקרה גם בליגת האלופות למשל או בליגות הגדולות באירופה.
אירוע היסטורי
מעבר לכך, כשמדובר בטלוויזיה בארה"ב, זהו אירוע היסטורי. על פי נתוני נילסן, פוקס ו-FS1 (ערוץ הספורט של הרשת) צברו בממוצע 6 מיליון צופים ב-16 משחקי שלב הבתים הראשונים, עלייה של 128% לעומת הטורניר הקודם. טלמונדו, שמשדרת גם בשירות הסטרימינג פיקוק, צברה בממוצע 7.5 מיליון צופים ב-12 המשחקים הראשונים שלה בטורניר, עלייה של 234%.
הנתון הבולט הגיע ממשחק הפתיחה של ארה"ב, הניצחון 1:4 על פרגוואי, שמשך 18 מיליון צופים בפוקס ובפלטפורמות הסטרימינג שלה, ועוד 9.5 מיליון בטלמונדו. סך הצופים הכולל של 27.5 מיליון קבע שיא חדש למשחק הכדורגל הנצפה ביותר בטלוויזיה בארה"ב בשפות האנגלית והספרדית ביחד.
לשם השוואה, המשחק שהחזיק בשיא הקודם היה גמר מונדיאל 2022 בין ארגנטינה לצרפת שמשך כ-26.73 מיליון צופים בשני הערוצים יחד. גמר מונדיאל הנשים 2015 בין ארה"ב ליפן החזיק בשיא לרשת אחת, עם 25.4 מיליון צופים בערוץ פוקס באנגלית לבדו.
המשחק השני של ארה"ב, מול אוסטרליה, משך 20.68 מיליון צופים בשתי הרשתות, אבל צריך לזכור שהוא התקיים ביום שישי אחר הצהריים, בשעה פחות נוחה.
משחק הפתיחה של נבחרת מקסיקו, נגד דרום אפריקה, רשם נתון מדהים של 20 מיליון צופים בארה"ב בשפה הספרדית בלבד! בנוסף לכך עוד כ-7.2 מיליון צופים אמריקאים ראו את אותו המשחק בערוצי פוקס באנגלית, מה שהביא את סך הצופים במשחק לכ-27.2 מיליון בארה"ב.
אין בכלל ספק שהמספרים צפויים להמשיך ולטפס ככל שהנבחרת של מאוריסיו פוצ'טינו תתקדם בטורניר - והשיאים ימשיכו להישבר.
כדורגל מעל הכדורסל
ועוד נתון מדהים (ואולי לא): הכדורגל מנצח את הכדורסל בענק בארה"ב. סדרת גמר ה-NBA שהסתיימה לא מכבר בין ניו יורק ניקס לסן אנטוניו ספרס הניבה שיא צפייה של כמעט שלושה עשורים והגיעה לממוצע של 20.6 מיליון צופים לאורך הסדרה – מספר קטן משמעותית מזה של נבחרת ארה"ב. אפשר רק לדמיין מה יהיו המספרים אם נבחרת הפסים והכוכבים תגיע לרבע הגמר או מעבר לכך.
לעומת זאת, הפוטבול נותר המלך הבלתי מעורער של הטלוויזיה בארה"ב בפער עצום. משחק הסופרבול שנערך בפברואר 2026 משך כ-125.6 מיליון צופים, כמעט פי חמישה ממשחקי המונדיאל המובילים.
ועכשיו לתרגום הכספי: פוקס משלמת 2.25 מיליארד דולר בשנה עבור זכויות השידור שלה ב-NFL, כלומר דמי השידור עבור המונדיאל מייצגים רק 21.5% מסכום זה, עסקה שסביר להניח שלא תחזור על עצמה כאשר פיפ"א תמכור את זכויות השידור שלה בפעם הבאה.
הכסף מגיע גם לכוכבים
ומילה אחרונה על הפרשנים של פוקס. באולפן המרכזי מככבים תיירי הנרי, זלאטן איברהימוביץ' וכוכב העבר של נבחרת ארה"ב, אלכסי לאלאס. מעבר לעקיצות ההדדיות, בעיקר בין זלאטן ללאלאס, מדובר בצעד משמעותי נוסף של הרשת.
הנרי נחשב לאחד מפרשני הכדורגל המבוקשים והיקרים בעולם, שמפרשן בליגת האלופות ב-CBS וב"סקיי". ההערכה היא שעל חודש העבודה שלו במונדיאל הוא מקבל כחצי מיליון דולר. בחוזה שהיה לו ב"סקיי" הוא הרוויח 4 מיליון ליש"ט לעונה.
זלאטן הוא טרי יחסית בעולם הפרשנות, אבל הוא מביא את האישיות המיוחדת שלו ואת ההומור המיוחד. וגם הוא מרוויח לא רע במונדיאל, בין רבע לחצי מיליון דולר.
