הניו יורק ניקס השלימו סוויפ על קליבלנד קאבלירס והפכו לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שמסיימת שתי סדרות פלייאוף בניצחון של מעל 20 נקודות, תוך שהם קובעים גם את רצף ניצחונות החוץ הארוך ביותר בפלייאוף בהפרש דו-ספרתי.
הניקס הגיעו לפלייאוף בשיא הכושר, ובשונה מהעונה שעברה שבה הספסל כמעט שלא סיפק תרומה משמעותית, בריצה הנוכחית שחקני הספסל ניצחו את היריבה ב-8 מתוך 14 המשחקים.
מחוץ למגרש, ולמרות הנחיית הרשויות העירוניות שלא לאפשר מסיבות רחוב, נראה שאף אחד לא יצליח לעצור את החגיגות. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שהמחיר יהיה בהתאם.
משחקים לעשירים בלבד?
ניו יורק היא העיר בעלת יוקר המחיה השני בגובהו בארה"ב אחרי הונולולו, וכפי שנראה בסדרות הקודמות, המדיסון סקוור גארדן מושך אליו שורה של סלבריטאים, בהם טרייסי מורגן, ספייק לי, בן סטילר וטימותי שלאמה, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף.
הכרטיסים הזולים ביותר למשחק מספר 3, משחק הגמר הראשון שהניקס יארחו מאז 1999, כאשר יתרון הביתיות יהיה בידי המנצחת בסדרת גמר המערב - עומדים על 3,265 דולר עבור מושב בחלק העליון של האולם. מושב מאחורי ספסל הניקס יעלה כ-192 אלף דולר. עוד לפני סיום הסדרה מול קליבלנד נמכרו זוג כרטיסים על הפרקט במחיר של 279,804 דולר.
גם האוכל ב"מכה של הכדורסל" אינו זול: כוס בירה תעלה כ-16 דולר ונקניקייה כ-9 דולר. עם זאת, בעקבות ביקורת ציבורית ולחץ מצד האוהדים, קבוצת הניהול של המדיסון סקוור גארדן, שבין היתר מחזיקה גם בניו יורק ריינג'רס, תקצה יותר מ-500 כרטיסים למשפחות מעוטות יכולת למשחקים 3 ו-4, ו-750 כרטיסים נוספים אם הסדרה תגיע למשחק שישי.
על פי סוכנויות ההימורים, הניקס נחשבים לאנדרדוג מול הספרס (4.5 נקודות), אך ישנם פרשנים הרואים בהם דווקא את הפייבוריטים לזכייה. בשונה מהסדרות במזרח, רוב אוהדי הניקס לא יוכלו להרשות לעצמם להשתלט על האולמות הביתיים של היריבה כדי לסייע לקבוצה, שכן הטיסה מניו יורק לסן אנטוניו אורכת כארבע שעות.
הסוויפ על קליבלנד מעניק לניקס מנוחה ארוכה יחסית לקראת הסדרה שתיפתח ב-3 ביוני, נתון שבהחלט משחק לטובתם, במיוחד לנוכח התארכות סדרת גמר המערב.
סוף לבינוניות
הניקס חוו שנים ארוכות של בינוניות מאז שנות ה-90, לצד תקופות חיוביות יותר בתקופתם של כרמלו אנתוני ואמרה סטודמאייר, שגם בהן לא הצליחה הקבוצה לעבור את הסיבוב השני. שילוב של חוסר מזל וניהול כושל הוביל את המועדון לשפל ממושך ויצר תחושה של קללה, עד כדי כך שגם בחירות דראפט מוצלחות כמו קריסטאפס פורזינגיס וההחתמה של כוכב הקבוצה ג'יילן ברונסון התקבלו בזלזול.
הפרשן ביל סימונס מ-The Ringer השווה בין הניקס לבין דאלאס מאבריקס של 2011, שניצחה את מיאמי היט בהובלת דירק נוביצקי והפכה לאחת האלופות האהודות ביותר. לצדו, הפרשן הוותיק מייק ברין, הידוע כאוהד ניקס, לא הסתיר את התרגשותו מההעפלה לגמר: "אני אוהד את הניקס מגיל 7, ולקבל קבוצה כזאת זה די מיוחד".
ההתרגשות בשיאה, ובצדק. לניקס יש הזדמנות להחזיר את התואר לניו יורק לראשונה מאז 1973. זו ההזדמנות הטובה ביותר שהייתה להם מאז 1999 לשבור את הקללה, למחוק מורשת ארוכה מדי של אכזבות ולהעניק לאוהדים המקומיים מעט נחת. הגיע הזמן שהניקס יחזרו לקדמת הבמה. והפעם, זה גם נראה אפשרי.
