קיץ 2022. פריז סן ז'רמן לקחה עוד אליפות בצרפת, אבל את נשיאה הקטארי, נאסר אל חלאיפי, זה לא ריגש. העונה הראשונה של הטריו ליונל מסי-ניימאר-קיליאן אמבפה הסתיימה במפח נפש במפעל החשוב באמת, ליגת האלופות - הם הודחו כבר בשמינית הגמר מול ריאל מדריד אחרי מהפך משוגע בהובלת כרים בנזמה.
כשאל חלאיפי נשאל באותו הקיץ על ידי עיתונאי "מי יהיה הכוכב הבא שפ.ס.ז' תחתים", הנשיא ענה: "הקבוצה". ואז הגיע המשפט שבדיעבד שינה את פ.ס.ז' לנצח, ולטובה: "אין יותר 'בלינג בלינג'". כלומר, אין יותר החתמות נוצצות, לא עוד שחקנים שיגיעו רק כדי שהמועדון ימכור חולצות, אלא שחקנים שיהפכו את הקבוצה ליותר חזקה ויגשימו את החזון הגדול - להנחית את הגביע בעל האוזניים הגדולות בעיר האורות.
באותו הקיץ הגיעו לפריז ויטיניה ופביאן רואיס. כעבור שנה הגיע עוסמן דמבלה מברצלונה, ולא פחות חשוב מכך, בדיעבד, מסי וניימאר עזבו. וכך, צעד אחר צעד, פ.ס.ז' בנתה סגל שהוא אולי לא קבוצת כוכבים, אבל הוא קבוצת חלומות.
מגיעה לשיא בזמן
הסימנים היו שם כבר בעונה הראשונה של לואיס אנריקה, 2023/24, עוד עם קיליאן אמבפה בקבוצה. אבל בעונה העוקבת, בלי הכוכב שעבר לריאל מדריד, זה התפוצץ. גם בעונה שעברה וגם בעונה הזו, אנריקה ידע להביא את פ.ס.ז' לשיא מתי שהיה צריך. בשתי העונות האחרונות, שהיו הראשונות לשיטה החדשה, פ.ס.ז' סיימה את שלב הליגה מחוץ לשמינייה הראשונה והייתה צריכה לעבור את שלב הפלייאוף כדי להגיע לשמינית הגמר.
אבל ברגע שהגיע זמן הנוקאאוט, הם הגבירו הילוך. דמבלה, חוויצ'ה קוורצחליה וחבריהם התפוצצו בהתקפה, התגברו על משוכות גבוהות ומצאו דרכים מגוונות לזכות. פעם אחת זה היה עם 0:5 מוחץ בגמר, והשנה זה היה בפנדלים - הכי פחות מוחץ שיש.
אז כן, יש מספיק סיבות לא לאהוב את פ.ס.ז'. כי הם ממונים על ידי הקטארים. כי בניגוד ליריבתם בגמר, אותם אף אחד לא באמת מאתגר בליגה המקומית (אל תתנו לפער שש הנקודות מהסגנית, לאנס, לבלבל אתכם). כי בלי קשר למוצאם של הבעלים, רק הכסף הגדול הוא זה ששם אותם בסיטואציה הזו. כי אחד הכוכבים הגדולים שלהם, אשרף חכימי, אמור לעמוד לדין בחשד לאונס.
אבל אם נשים את זה בצד ונתעסק אך ורק בכדורגל, נבין שיש הרבה סיבות לאהוב אותה. כי הכדורגל שלהם מלהיב, התקפי וממגנט. הרבה יותר מזה של ארסנל. בגלל הסיפור האנושי של לואיס אנריקה. כי עבור דמבלה, אחרי שנים קשות בברצלונה (גם באשמתו), זו תחייה מחדש ומימוש הפוטנציאל של מי שיועד להפוך לאגדה. כי חוויצ'ה קוורצחליה. כי אחרי חצי גמר בלתי נשכח, היא הדיחה את מי שהייתה הקבוצה הכי עוצמתית באירופה העונה, באיירן מינכן.
וכי כפי שהטייטל מראה, זו השנה השנייה ברציפות שבה פ.ס.ז' היא הקבוצה הכי טובה באירופה. אז הגמר הזה, בניגוד לשנה שעברה, לא היה "בלינג בלינג". וזה בסדר מבחינת אל חלאיפי. וגם אם זה קשה, אם לרגע אחד נשים בצד את המשקעים המתבקשים, נוכל להעריך ולהצדיע לקבוצה ההיסטורית הזו - האלופה השנייה ב-35 השנים האחרונות לצד ריאל מדריד שמצליחה להגן על התואר.
כי בפינת האסקפיזם הקטנה הזו, מהבודדות שיש לנו, אפשר לשים הכל בצד ולהיזכר במשפט של חנן בן ארי: הבל הבלים הכל הבל, חוץ מכדורגל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו