כמה עבדו כאן קשה אנשים להחזיר את הכדורסל הישראלי לפעילות. הביאו לפה זרים בכח, סיפרו להם שהם מגיעים לז׳נבה ותקעו אותם ברחוב קראוזה בחולון עם נוף לפיצרייה. ובגליל בכלל, שלחו להם הדמיות ב-AI של לוצרן ואיך שהגיעו כבר התחבאו בממ״ד.
כל כך רוצים לקיים כאן את המשחקים, שמקיימים אותם בשעות הפנויות באולמות המתנ״ס, לפני שהאימהות של מאמאנט מגיעות למשחק כדור הרבה יותר מעניין מעירוני נס ציונה נגד הפועל ירושלים. לפחות את האימהות אנחנו מכירים, יש מישהו שיודע איך קוראים לזר של נס ציונה?
יש אנשים שאכפת להם באמת ושופכים כסף על הענף המקרטע, והנה מגיע האדון מההסתדרות (הארגון הזה שהעומד בראשו עוד עלול לשבת שנים רבות מאחורי סורג ובריח) ומודיע שאין משחק. חוג על מלא מלא. ניר אלון שם את הסטמפה: כדורסל זה ביורוליג או בארצות הברית, לא ביד אליהו.
אחרי זה נבכה על אויבים מבחוץ שמחרימים את הספורט הישראלי, על קריסתו ועל העובדה שמשחק אחד בכדורגל מביא קהל כמו מחזור שלם בכדורסל. דיוויד בסן וארי שטיינברג לא טובים במה שהם עושים, אבל לפחות הם נלחמים על מה שנשאר מהחוג המקומי. מה בדיוק רוצה ניר אלון?
סביר להניח שהעניינים ירגעו וכל אחד יחזור למחילה שלו וירד מהעץ, אבל מה שעושים פה לכדורסל הישראלי בשנה האחרונה זו ירידת הערך הכי גדולה שנעשתה כאן. לא רק בספורט, בהכל.
